תגובה שלי מתוך פורום תפוז לדיון "תרגום מול דיבוב":

כשאני רואה סרט מדובב, זה הופך את הדמויות למגוחכות וללא אמינות. שוללים מהשחקנים את הטונציה הטבעית שלהם ותנועות השפתיים לא תואמות את הנשמע. איך אפשר לראות סרט וליהנות מהמשחק של השחקנים כשבכלל לא שומעים אותם, אלא את המדובב שיכול גם הוא לפשל כמו מתרגמים ולהוציא משפטים מגוחכים שנובעים מתרגום מילולי כמו: "מה למעלה, דוק?" (באגס באני - תתרגמו לאנגלית ותתרגמו שוב בצורה נורמלית לעברית)?
תדמיינו סרט פורנו גרמני מדובב לעברית - סתם בשביל התרגיל המחשבתי.
תרגום פותח בפניך את האפשרות לשמוע ולקלוט שפה זרה. העובדה היא שבישראל אפילו פועלי צווארון כחול מסוגלים לתקשר בצורה סבירה באנגלית וזאת רק משום שהם קלטו הרבה מהשפה בטלוויזיה.
באירופה ידיעת האנגלית בגרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה היא ברמת קטסטרופה. (כן, יש את המיתוס שהגרמנים ספצים באנגלית, אבל זה נכון רק לערים הגדולות במערב גרמניה.)
ראו כמה ילדות הצליחו ללמוד ספרדית מטלנובלות וכמה ילדים מצליחים ללמוד יפנית מהאנימציות היפניות למיניהן.
ולגבי הפגיעה כביכול בשפה העברית - יש לצופים מספיק מאיפה להיחשף לעברית גם בלי הטלוויזיה, זו שפת האם שלנו ובה אנחנו עובדים ומתקשרים ביום יום.
כמו כן, אין שום רע שמילים לטיניות וביטויים באנגלית נכנסים לשפה העברית. שפה היא דבר דינאמי שלא קופא על השמרים. בדיוק כמו שהאנגלית העתיקה (יותר ניב של גרמנית עתיקה) הפכה לאנגלית שייקספירית שהפכה לאנגלית מודרנית או הלטינית שהפכה לאיטלקית, כך גם העברית של ימינו שמקורה בעברית התנ"כית, הוסיפה מילים מודרניות (טלוויזיה, רדיו וכו') ואפילו שאלה ביטוים מכל מיני שפות (בית חולים, קופת חולים - תרגום מילולי של המונחים הגרמניים לזה, מילים ערביות ארמיות, יידיות, רוסיות, ולטיניות) וממשיכה להתפתח.