אֲנִי כָּלוּא בְּתוֹךְ הַגּוּף. וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ. כְּלוֹמַר - מְתַפְקֵד. שׁוֹקֵד עַל חִלּוּף חֹמָרִים. הַצִּפֹּרְנָיִם מִתְאָרְכוֹת. וְהַשֵּׂעָר. אֲבָל בִּפְנִים – שְׁמָמָה. עֲרָבוֹת מִתְאָרְכוֹת עד אין סוף בְּאֵין תְּנוּעָה. וְהַיָּם (אִם יֵש יָּם) קָפוּא. כְּמוֹ לֹא בֻּקַּר מֵעוֹלָם. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמר, תודה. תודה רבה שהגבת
וואו! אני רוצה לכתוב תגובה אינטילגנטית, אבל זה מה שיוצא לי... (:
טוב אני מתרכזת: אהבתי את המשחק של הבפנים והבחוץ. וגם את השפה המדברת "כלומר - מתפקד". עגום. ציני.
יפה. תודה לך.
תמר
תודה גידעון
תודה שהזכרת לי
לפעמים אני, ככה, שוכחת
שגם ריק הוא מלא
תודה עודד
תודה רבה
עוד מעט גם לי יהיו עשרים כוכבים, אז אוכל לפזר כוכבים גם על שיריך היפים
גם קני הסוף צומחים וגודלים הם לגבהים
ובתוככי תוכם - חלולים הם
ועדיין, כקני הסוף, שלמים הם עד למאד.
שיר חזק, רותם. מאוד אהבתי. כוכב ממני*
תודה רותי
שקראת והגבת
שיר קשה, חזק ולא מניח.
* ותודה,
רותי.
למרות התכנים שאני כותבת
גם אני בין המאמינים...
בסוף המדבר יש ים
יש ים
בסוף המדבר
(לא שלי אבל קולע)
shoss23