כותרות TheMarker >
    ';

    טארה טנטרה

    מי מפחד מטנטרה ? מאמר מאת ענת לידרור

    15 תגובות   יום שבת, 14/3/09, 14:03


    מי מפחד מטנטרה
    מאת ענת לידרור 

    לאחרונה אני שמה לב שוב לנושא בעל משקל בעבודה המשותפת של סמבהבו ושלי בעולם הטנטרה ושמו פחד. הנושא הזה אהוב עלי במיוחד, משתי סיבות. האחת היא שהוא כל כך מוכר. השנייה: כי הוא המפתח החוצה.בואו נעשה ניסיון. נניח שאפשר לתקוף את הנושא, לפרקו לגורמים ואולי להצליח- גם לצאת עם אנחת רווחה בסוף.

    נניח שהפחד הזה בנוי או מורכב מ-3 פחדים עיקריים:

     

    1. הפחד מהלא נודע
    2. הפחד מן האמת
    3. הפחד ממיניות

     נניח שהראשון הוא הפחד הרחב ביותר והשלישי הצר ביותר ונתחיל- 

    הפחד מהלא נודע

    אנחנו מפחדים מכל דבר שאינו ידוע. זהו הגיון פשוט והישרדותי אותו רחשנו איפה שהוא אי שם בדרך. הוא שומר עלינו שנשאר באזורים המוכרים לנו. כוח אחר: כוח הרצון להתפתחות ולצמיחה או הכמיהה להיות בשלמות, מושך אותנו לכיוון השני. 

    מדוע אי הידיעה או הלא נודע טובים לנו?

    אי הידיעה מעמידה אותנו במקום המאפשר לאמת שאיננו מכירים לצוף.

    האזור המודע והמוכר לנו משמש אחוז קטן מאד ממה שאנחנו קוראים לו אנחנו;

    ואנחנו נאבקים מאד קשה כדי לחשוף עוד אחוז או חצי אחוז מהאזורים האחרים, המלמדים אותנו עלינו, על עצמנו שמתחת להגנות שלנו. אנחנו חוקרים חלומות או הולכים לטפול פסיכולוגי מתמשך, לפעמים קוראים סדרות שלמות של ספרי ידע, פילוסופיה, מדע ורוח כדי לרכוש כלים, כדי למצוא איך למצוא.

    אנחנו מחפשים לתפוס הבנה כזו אחרת בשתי ידיים שתהיה מספיק בטוחה כדי להגיד מצאנו. ואנחנו מוכנים לחטוף אותה בשתי ידיים כמעט בכל דרך אפשרית. אחד הכלים הטובים ביותר שאני (בתור אחת משחקניות ההגנה העצמית החזקות ביותר במגרש) מצאתי, הוא -הלא נודע.

    למה?

    כי הלא נודע הפחיד אותי תמיד.כשנסעתי לארץ לא ידועה, לבד ללא תכנון ברור ולטווח זמן בלתי ידוע-  חוויתי לראשונה את כוחו האדיר של הלא נודע לאפשר לי להרגיש בפשטות מה עובר עלי, מה אני חשה ומרגישה. ולהקיש מכך עלי. מאז הכלי הזה הלך ונכנס לתוך חיי. 

    בצורה פשוטה ולא מסובכת למדתי לשים את מבטחי- בעצמי, במורה או בחוויה שבחרתי או מתוך ההרגשה הפנימית שזו תפתח לי דלת חשובה בשבילי. ולהיות בה.

    היום, אחרי כמה וכמה חוויות כאלה, אני נהנית מן המחשבה להניח לעצמי מהצורך לדעת הכול, תמיד ובכל רגע ולהניח לעצמי ולהניח את עצמי בתוך אי הידיעה למשך כמה ימים. 

    הפחד מאי הידיעה מקבל יותר ויותר צורה של התרגשות המלווה דווקא בתחושת בטחון.

    בטחון שזהו המקום הכי מהר, הכי קצר, הכי אמיתי, הכי מרתק והכי מקדם- כדי לגלות אותי, להקל על חיי, לגדול ושיהיה לי טוב יותר. ככה אני מגלה אותי הכי פשוט והכי ברור.ואחרי דרך כל כך ארוכה של חיפוש יש לי הקלה גדולה על הדרך המקוצרת הזאת.

     הפחד מן האמת 

    מרוב שהפחד הזה מוכר לנו. קשה לחשוב מהו בעצם.מדוע שנפחד מהאמת? הפחד מן האמת הוא פחד גדול ורב.מה אגלה שם?

    איזו מפלצת אני באמת? ואם אני שונה מכולם עד כדי כך שלא ניתן לגשר על הפער? כשקוראים את מה שהמחשבה הזריזה כתבה הרגע, אפשר להירגע בקלות- פחדים מופרכים נכון? אבל הם פועלים עלינו בכל זאת. 

    אלא מה? שאנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה מודעת ומוחשית כמו מחשבה, זמן וכסף, בלגלות את האמת- על העולם, על החיים  ובעיקר עלינו שאחר-כך להוציא את אותה כמות אנרגיה בלהתנגד, להדחיק, להכחיש ולטמון את הראש בבוץ או מאחורי הסינר של אמא, זו עבודה קשה לא פחות.

    האמת היא שעדיף לנו כבר וכדאי לנו פשוט - להסתכל. שנים לא חשבתי כך.

    עדיף היה הכול, רק לא להסתכל. אחרי שלמדתי להסתכל ברוך ובאהבה, הכול נראה אחרת.מצאתי שכשמסתכלים ברכות ובאהבה הרבה ביותר הקיימת אני והמקיפים אותי  זה עובד אחרת לגמרי. 

    כבר ידעתי איך זה מרגיש לנסות להגיע לשורש הדברים ולאמת בדרך קשוחה (אנחנו הרי מדינת חיילים ומפקדים), אני בחרתי בזה, הייתי גם החיילת וגם המפקדת ובעיקר הייתי קשוחה. 

    היום אני יודעת אחרת- להסתכל, באומץ, להישיר מבט אך ברוך, עדינות, רגישות ואהבה.ובחרתי בזה. זה מוביל אותי למקומות עמוקים יותר. גיליתי שאני לא צריכה לעשות דבר שאיני רוצה או מוכנה לו. גיליתי שאני המורה הגדולה ביותר שלי.

    ידיעה זו כשלעצמה הניחה לי להסתכל. היום אני רגועה- בידי יכולת הבחירה.כשאני פוגשת מקום שלא פשוט לי, יודעת שיכולה לצלול לתוכו, ללכת עוד צעד או להתיישב לידו ולהסתכל בו.יותר מזה, גיליתי ששתי הדרכים תגמלו אותי במידה שווה. כל עוד הקשבתי ואחר כך בחרתי.  

    אני יודעת שכשאני פוגשת אמת אני פוגשת הקלה. סופסוף אני יודעת סופסוף זה ברור ליאז, משהו נהיה קל יותרהוא נחשף.קודם כל לי ועבורי.ומשהו בעל ערך מגביל מתפוגג ממני. 

    הפחד ממיניות 

    רק המילה עצמה כבר מסבכת אותנו, לרוב עם עצמנו.

    גם למי שעבר בה דרך של התבוננות והתמודדות עם מה, מי ואיך שהוא במיניות, היא נושא שלכאורה אינו פשוט להתבוננות.

    למה? כי שם מצוי בסיס הפצעים שלנו, הכאבים שלנו, הטראומות, הכמיהות, כמו גם היופי, האהבה תחושת האחדות והבית.רק שהאחרונים אינם מהווים בעיה אלא נחמה ואושר.

    הראשונים הם המקומות המבקשים התייחסות. לא אמרתי ולא אגיד לעולם שזה קל או לא כואב. אבל אמרתי ואומר תמיד שזה משחרר. 

    להתבונן באמת ובאומץ אל תוך המיניות שלנו, התחושה או אי התחושה, הקשר בין ללב שלי לנשימה לחוויית החיים ולהתעוררות, לחושניות- הוא מעשה אמיץ.ומשתלם מאד. מבחינתי, הכי משתלם. זהו המפתח הספציפי.

    אם האמת היא מפתח הבריח של השער, מיניות היא המפתח לדלת של החדר האחרון. התבוננות, ביטוי, אפשור, שחרור ופתרון הנושאים שם, מקפיצים אותנו כמה מדרגות טובות קדימה.לא מעבירים- מקפיצים! 

    בפעם הראשונה שהשתחרר אצלי כאב ישן שהיה קשור בתחושת בושה שחייתי איתה, לא הבנתי עד כמה זה הולך להשפיע על חיי.

    שמחתי כמובן, הרגשתי הקלה. הייתי קלה יותר, פשוטה יותר, שמחה יותר.אך כשעבר הזמן, שבוע, שבועיים, חודש.. וראיתי על כמה אזורים בחיי הדבר הפשוט האחד הזה משפיע, התקשיתי להאמין.

    אז הבנתי את הכוח של הנושא הזה. 

    הסיבה הנוספת היא שכשטוב לי במיניות אני הרבה יותר מאושרת.זאת אמת פשוטה הנכונה עבור רוב בני האדם.כמובן שיש הסברים מדעיים על אנדורפינים והורמונים, הסברים אנושיים על תחושת חום ומגע והסברים רוחניים על תחושת שייכות ואיחוד עם ההסברים או בלעדיהם – זה פשוט ככה. 

    אלו היו כמה משפטים על 3 פחדים בסיסיים המרכיבים לפי החוויה שלי את הפחד מטנטרה.

    ומה עושים עם זה?

    דרך אחת טובה לעזור לפחד קשורה בחבר שלי וירן.

    וירן ואני מכירים כבר כמה שנים. אנחנו מאד דומים. אפילו יש לנו את אותו סימן על פי יומן המאייה האינדיאני. לא תמיד היינו חברים. אבל אף פעם לא שמתי לב שבעצם אני לא יודעת מפירוש השם שלו.

    לפני שבוע גיליתי במקרה את הפירוש: אומץ.שמו המלא- אומץ לאהוב. 

    דיברנו על הפחד הקיים בכולנו מן הלא נודע, מן האמת, ממיניות ומטנטרה) בסדר עולה  כי טנטרה מכילה אמת, מיניות ואת הלא נודע גם יחד. 

    הוא אמר לי ש'אומץ' בעיניו ועל פי פירוש שמו- הוא המוכנות להתבונן על הפחד. הגילוי הוא- שעצם המוכנות להסתכל על הפחד בעניים שקופות, נותן לו ביטוי.

    הביטוי שלו הוא מה שגורם לו להתמוסס.  קחו את זה לאהבה.האומץ לאהוב- השיעור שלו של וירן בחיים כנראה ואני מרגישה שגם שלי (אנחנו דומים, אמרתי כבר?)ושל רבים, אולי של רובנו.

    האומץ לאהוב הוא האומץ להאמין בחיים.. האומץ להיות תמימים.. האומץ להיות אנושיים ורוחניים בו זמנית.האומץ להיות ובעיקר האומץ לבטא פחד. ובכך לפוגג אותו 

    אם יש מפתח שהוא גדול מכולם בעבורי- זהו המפתח- המשפט שאמר לי וירן. 

    ומה שאני הכי אוהבת בסיפור הזה של הפחד הוא את החלק בו אנחנו מגלים שמה שחשבנו שהוא מפלצת ענקית מתגלה בהמשך כצל צילו של עכבר ולו רק בשל היותו ידוע כבר, אמיתי ונוגע במקור של מהותנו. אבל הגדילה שהרווחתי מעצם הסכמתי להיות שם, מתגלה כשדות שלמים של יבולים חדשים שלא היו ידועים לי מעולם, קשת חדשה של רגשות ושל אפשרויות -לחיות. 

     ענת לידרור

    יוצרת, צלמת, רוקדת. עוסקת בגוף, בנשיות, גבריות ומה שבאמצע. מנחה, מלווה ומתרגלת סדנאות ותהליכים בנושא עבודת גוף, תנועה, התפתחות, טנטרה, אהבה, תקשורת, אינטימיות וזוגיות. בין השאר, יוצרת תכנים, יועצת תוכנית. שותפה לעבודתו של סמבהבו. 

    סמבהבו

    תרפיסט, פסיכולוג, מורה טנטרה, בישראל. סמבהבו- מנחה קבוצות ותהליכים בפונה- הודו, איטליה, ארה"ב, יפן, לאטביה, ספרד וישראל. בעבודתו הייחודית מפגיש סמבהבו את משתתפי הסדנאות עם מהות האהבה העצמית והמהות הטנטרית ככלי לחיים. 

     סמבהבו יגיע מחו"ל לישראל לרגל:

     'Mastering the inner judge סדנת 'אמנות ההתאהבות בעצמי -והצעד הראשון בדרך לטנטרה על השופט הפנימיבהנחייתו שתתקיים  ב- 19-21/3 באשרם במדבר

    לפרטים נוספים

    מיכל - 052-5702764

     'The Tantra experience סדנת 'להיות טנטרי -שתתקיים  ב- 25-28/3 באשרם במדבר

    לפרטים נוספים

    מיכל - 052-5702764 

    לפרטים נוספים והרשמה ל-2 הסדנאות/ אחת הסדנאות:

    מיכל - 052-5702764 anat.groups@g.co.il

    מספר המקומות מוגבל.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/09 11:23:

      צטט: סוכר ופלפל 2009-04-15 10:51:51

      חיוך

      אחלה פוסט

       

       

      תודה לך,

      שמחה שנהנת!

       

       

        22/4/09 06:16:

      צטט: דשא ירקרק 2009-04-21 18:35:28

      חיוך בכייף

      * מהחבר אלון

       

       


      קריצה

      תודה!

        21/4/09 18:35:

      חיוך בכייף

      * מהחבר אלון

        15/4/09 16:51:

      צטט: סוכר ופלפל 2009-04-15 10:51:51

      חיוך

      אחלה פוסט

       

       

      תודה לך

      חיוך

        15/4/09 10:51:

      חיוך

      אחלה פוסט

        10/4/09 09:53:

      צטט: אוסטין 2009-04-09 21:35:18


      מאמר מרתק כתבת.

      תודה לך וחג שמח

      ארי

       

      שמחה שהתעניינת

      אמסור לענת שכתבה

      חג שמח גם לך

      מיכל

        10/4/09 09:51:

      צטט: אמיר זמורה 2009-04-01 00:07:33

      תודה זו מילה קטנה אחרי הסדנאות המדהימות של סמבבו שארגנתן, ענת ומיכל באשרם. היה מקסים, מלמד, מעורר ומאורר...

       

      חיבוק ענק והמון אהבה!
      אמיר זמורה

      http://zmora.cafe.themarker.com

       

      תודה לך איש  מקסים,

      חיבוק והמון אהבה שלוחה אליך מאיתנו

       

      מיכל

      וענת

       

      חיוך

        9/4/09 21:35:


      מאמר מרתק כתבת.

      תודה לך וחג שמח

      ארי

        1/4/09 00:07:

      תודה זו מילה קטנה אחרי הסדנאות המדהימות של סמבבו שארגנתן, ענת ומיכל באשרם. היה מקסים, מלמד, מעורר ומאורר...

       

      חיבוק ענק והמון אהבה!
      אמיר זמורה

      http://zmora.cafe.themarker.com

        20/3/09 12:31:

      צטט: זוגות זוגות 2009-03-20 08:20:29


      מאמר חשוב ומרתק!

      תודה לענת שכתבה ולך שהבאת

      וגם נשיקה וחיבוק (לך, לך, כמובן שלך...) *

      מיה

       

       

      שמחה שדיבר אליך,

      מקסימה

      מחבקת אותך

      באהבה

        20/3/09 08:20:


      מאמר חשוב ומרתק!

      תודה לענת שכתבה ולך שהבאת

      וגם נשיקה וחיבוק (לך, לך, כמובן שלך...) *

      מיה

        20/3/09 07:04:


      מסרתי לענת את דבריך

      אמרה להגיד לך תודה,

      אשמח אם תבואי לאשרם

      לסדנא של סמבהבו,

      נוכחותךתעשיר את הסדנא

        18/3/09 14:36:

      מרתק המאמר של ענת

      יושב טוב....בנשמה!

      חייבת להוסיף שענת מכינה בישולים טעימים,צבעוניים,אקזוטיים וחושניים

      תהני לך במדבר

      עושה חשק לבוא!

      *

        18/3/09 11:43:

      צטט: דרך החוויה הטנטרית 2009-03-18 09:27:31


      לך, לך למדבר


      הדרכים יובילו,


      ליל טרם בא


      לך, אחי, אל המדבר.



      שוב, שוב נחזור,


      הצוקים יריעו,


      שמש גדולה של אור


      עוד תזרח עלינו.



      למדבר


      ארץ לא מים


      הו, את, אדמתי,


      שבנו אלייך.



      ארץ מלוחה


      רוח וזעם


      הלוחמים חזרו


      הו, כסער.



      למדבר

       

       

      יקירי,

       

      שמש גדולה של אור כבר זורחת עלינו!

       

      קריצה


      לך, לך למדבר


      הדרכים יובילו,


      ליל טרם בא


      לך, אחי, אל המדבר.



      שוב, שוב נחזור,


      הצוקים יריעו,


      שמש גדולה של אור


      עוד תזרח עלינו.



      למדבר


      ארץ לא מים


      הו, את, אדמתי,


      שבנו אלייך.



      ארץ מלוחה


      רוח וזעם


      הלוחמים חזרו


      הו, כסער.



      למדבר

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      טארה טנטרה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין