כותרות TheMarker >
    ';

    Business, with pleasure

    מידע כלכלי, עצות חינם, מחשבות מקוריות, עדכונים ואתגורים - והכל עם חיוך!
    התמונה מימין - יצירה של אורית. רוצו לגלריה שלה!

    הזנב הארוך של האמנות - האם הגלריה מתה?

    23 תגובות   יום שישי , 27/7/07, 21:42

    "סגרתי את העסק," סיפר לי השבוע בעצב איש אמנות ותיק, שניהל שנים רבות גלריה נחשבת בארה"ב. "האינטרנט הורג לנו את הענף." 

    זו לא הפעם הראשונה שאני שומע תלונות כאלה, מאנשים בענפים שונים. מספיק לחשוב על מה שקרה לענף סוכנויות הנסיעות. התופעה ידועה ומוכרת, וכבר נבנתה סביבה תיאוריה שלמה: תיאוריית "הזנב הארוך". 

    מקור השם הוא במאמר של כריס אנדרסון (בלוגר כלכלי ידוע), שהפך בהמשך לרב-מכר היסטרי. יש בכך איזו אירוניה – הספר עוסק בירידת קרנם של "הלהיטים" ו"רבי המכר"... אם בעבר שלט חוק 20/80 (20 אחוז מהמוצרים אחראים ל-80 אחוז מהמכירות), בעידן הדיגיטלי, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מוצרי הנישה יצרו "זנב ארוך" של מכירות צנועות, המצטרפות יחדיו לכ-50 אחוז מהמכירות! 

    (אני מתמצת בכמה מילים נושא ענק – מתחייב לפוסט נפרד). 

    מה הסוד? מה השתנה? בקצרה, פחת הצורך בגורמים מתווכים ובאמצעי ייצור והפצה. הטכנולוגיות זמינות לכולם והרשת מאפשרת להגיע לאינספור אנשים. פחת אפילו הצורך במוצר או ביצירה פיזית – אפשר להעביר קובץ. 

    מהו הזנב הארוך של עולם האמנות? עד לאחרונה, היכולת להציג ולמכור יצירות אמנות היתה מוגבלת: הצגת היצירות בגלריות או במוזיאונים; אלה גם אלה מוגבלים במקום הפיזי העומד לרשותם. הגלריות, באורח הטבע, העדיפו להציג יצירות שניתן למכור במחירים גבוהים – והמוזיאונים מתמקדים באמנים "נחשבים". האמנים האחרים מצאו את עצמם במתנ"סים ובדוכני רחוב. רבים התייאשו. 

    העולם השתנה. בעידן הדיגיטלי, ניתן ליצור תמונות ברות שכפול, ובמקום למכור יצירת מקור באלפי דולרים, ניתן למכור את אותה יצירת מקור מספר פעמים, בכל פעם במאות דולרים. ניתן להציג במגוון גדול של אתרים, פיזיים ווירטואליים כאחד. ניתן להגיע אל קהל גדול באמצעות הרשת, בלא להזדקק כלל  לגורמים מתווכים: גלריות, אוצרים ודומיהם. 

    התוצאה: היום הרבה יותר אמנים מוכרים הרבה יותר יצירות – ופחות רוכשים פוטנציאליים מגיעים לגלריות. 

    האם תם עידן הגלריות? לא בהכרח. בדבר אחד אין ספק – הן חייבות להשתנות, אחרת ימצאו את עצמן בקצה הלא נכון של הזנב הארוך. 

    יוצרים, אוצרים, גלריסטים – מה דעתכם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/07 13:44:

       

      צטט: אביב מצא 2007-08-03 12:11:05

      נאמר כבר הכל, ככה זה כשנעלמים לשבועיים.

      זה ה- WEB2.0 שביטל את המונופול על התיווך. כללי המשחק השתנו אבל לאו דווקא הסטנדרטים של האומנות. עכשיו דווקא יש יותר קהל לאומנות ויותר מקום לאומנות בלבבות. האם יש פחות דרישה לאומנות איכותית (כזו שרק גלריה טובה יכולה להציג) ? אני בכלל לא בטוח.

       

       

       

       

      תרוצים...

       

      הבעיה היא שחלק מהגלריסטים והאוצרים מסרבים לקבל את אובדן המונופול. ולהערה שלך לגבי אמנות איכותית: לא בטוח שרק גלריה טובה יכולה להציג - ובטוח שלא תמיד היא רוצה.

       

      אבנר

        3/8/07 12:11:

      נאמר כבר הכל, ככה זה כשנעלמים לשבועיים.

      זה ה- WEB2.0 שביטל את המונופול על התיווך. כללי המשחק השתנו אבל לאו דווקא הסטנדרטים של האומנות. עכשיו דווקא יש יותר קהל לאומנות ויותר מקום לאומנות בלבבות. האם יש פחות דרישה לאומנות איכותית (כזו שרק גלריה טובה יכולה להציג) ? אני בכלל לא בטוח.

       

       

       

       

        2/8/07 00:42:

      חחחחחחחחחחחח

       

      איזה צמד אתם,

       

      אם רק הייתי שומעת עליכם, לא הייתי מאמינה שיש דבר כזה

        1/8/07 09:08:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-08-01 03:04:43

      רצתי רצתי רצתי בשביל להספיק להיות הכוכב החמישים, אבל הקדימו אותי,

      כמעט קשה להרוס את ההרמוניה של המספר היפה הזה,

      אבל מישהו יצטרך לעשות את זה, אז למה לא אני)))

       

      ממש אוהבת לקרוא את מה שאתה מביא, גם אם לא תמיד מגיבה, גם כאן וגם בקהילות, צופה בך בהנאהמחייך

      מיכל יקרה לי - את הכוכב ה-50 נתתי אני... ככה בהפתעה... לכבוד יום האהבה :)

      האמת - הוא בכלל לא ראה...

      תודה לך - על הכל!

        1/8/07 06:45:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-08-01 03:04:43

      רצתי רצתי רצתי בשביל להספיק להיות הכוכב החמישים, אבל הקדימו אותי,

      כמעט קשה להרוס את ההרמוניה של המספר היפה הזה,

      אבל מישהו יצטרך לעשות את זה, אז למה לא אני)))

       

      ממש אוהבת לקרוא את מה שאתה מביא, גם אם לא תמיד מגיבה, גם כאן וגם בקהילות, צופה בך בהנאהמחייך

      תודה, מיכל - ואל חשש להרמוניה...

       

      לדעתי, השינויים בעולם האמנות מרחיבים את הגדרתה, ופותחים אותה ליותר אנשים - וזו בעצם מטרת סדנאות "דרך האמן" שאת מעבירה, נכון?

        1/8/07 03:04:

      רצתי רצתי רצתי בשביל להספיק להיות הכוכב החמישים, אבל הקדימו אותי,

      כמעט קשה להרוס את ההרמוניה של המספר היפה הזה,

      אבל מישהו יצטרך לעשות את זה, אז למה לא אני)))

       

      ממש אוהבת לקרוא את מה שאתה מביא, גם אם לא תמיד מגיבה, גם כאן וגם בקהילות, צופה בך בהנאהמחייך

        30/7/07 15:19:

       

      צטט: olikerd 2007-07-30 14:52:50

      אני בעניין קידום אמנית צעירה ומוכשרת - גם אחיינתי:)

       איך אתה משתבץ בזה ?

      :)

       יום חמישי בביתן האומנים אצל ברקוביץ - פתיחת תעורכה - פורנוגרפייה

       אתה בא ?

       

      דוד, למען הגילוי הנאות, אין לי קשר עסקי לאמנות (אני בכלל בעסקי ייעוץ עסקי ואסטרטגי...) - אני פשוט אוהב אמנות, ובמיוחד אמנית אחת - אשתי (ט"ו באב היום!).

       

      לגבי יום חמישי - אולי. יכול להיות. לא בגלל הפורנוגרפיה - למרות.

       

      בהצלחה לאחייניתך.

        30/7/07 14:52:

      אני בעניין קידום אמנית צעירה ומוכשרת - גם אחיינתי:)

       איך אתה משתבץ בזה ?

      :)

       יום חמישי בביתן האומנים אצל ברקוביץ - פתיחת תעורכה - פורנוגרפייה

       אתה בא ?

       

        29/7/07 00:18:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-07-29 00:10:22

      פוסט מעורר מחשבה אבנר. בניגוד למיכל, עם כל הטוב שבעניין, אני רואה גם את הרע. יש קצת זילות. זילות ביצירות, זילות באמנים, כל הדיגטל, המהירות והקידמה גרמו לכמה אמנים להרוויח פחות. אבל מי שידע לזהות את מהירות המחשבה (והביצועים) יכל גם להרוויח.

       

       

      תודה, בתיה.

       

      אינני מדבר על טוב או רע - אני מדבר על מציאות שהשתנתה. חשבי על התקשורת הנוכחית בינינו: מי היה מדמיין משהו כזה לפני 15 שנים? אז נכון, לא כותבים יותר ביד, אין את ההתרגשות של לקבל מכתב עם בול - האם זה עושה את המציאות הנוכחית לרעה?

       

      צריך להתאים את עצמנו למציאות. צריך למצוא דרכים לנצל את העולם הדיגיטלי לטובתנו. זה מה שאנחנו עושים, לא?

       

      הכי חשוב: בעולם הטרום-דיגיטלי אנחנו לא היינו קוראים את הסיפורים המדהימים שלך - ואת כנראה לא היית רואה את התמונות של אורית.!

        29/7/07 00:10:

      פוסט מעורר מחשבה אבנר. בניגוד למיכל, עם כל הטוב שבעניין, אני רואה גם את הרע. יש קצת זילות. זילות ביצירות, זילות באמנים, כל הדיגטל, המהירות והקידמה גרמו לכמה אמנים להרוויח פחות. אבל מי שידע לזהות את מהירות המחשבה (והביצועים) יכל גם להרוויח.

       

       

        28/7/07 03:12:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-07-28 02:51:39

      היי אבנר

       

      תודה על פוסט חשוב ומעורר מחשבה

       

      סיפורן של הגלריות האלה הוא בדיוק "הזזת הגבינה",

      זה היה ברור וצפוי,

      ומכיוון שזה גם צעד שממש ממש כולם

      (אולי חוץ מבעלי הגלריות באמת) מברכים עליו,

       אין דרך לעצור אותו ולהלחם בו, הקהל מצביע,וזה תהליך שקורה וימשיך לקרות, וטוב שכך.

       

      אבל כמו שחשבו שיקראו  פחות מגזינים וספרים עם בוא האינטרנט, וזה לא קורה, ואפילו להפך, כמות המגזינים בשנים האחרונות רק גדלה, וכולם כנראה חיים לא רע,

       גם כאן, כמו שאתה אומר, חייב להיות שינוי קונספט, תנועה עם ההתחדשות, ומכיוון שרבות מידי מהגלריות בארץ, יצרו שם לא טוב לענף הזה, של סנוביות, של יקרנות יתר, ושאר דברים שהשאירו את הקהלים שלהם אצלם בלית ברירה, אבל עם הרבה מרמור, וברגע שרק נוצרה אופציה אחרת, אנשים קפצו לתוכה.

       

      ומכיוון שכמו שאמרו לפני, אנשים בסך הכל כן אוהבים לראות בגודל טבעי, וזה לרוב אכן נראה אחרת לגמרי, ואוהבים לחוש, ואוהבים לחוות, התרבות הזו לא תעלם, אבל היא דורשת שינוי והתחדשות אולי להגביר את השילובים (ששכבר קיימים) של גלריות עם גופים אחרים: בתי קפה, מוקדי תרבות, ואחרים

      מיכל, איזה ניתוח נפלא ומדוייק!

       

      אכן, בעולם האמנות הממוסדת יש פעמים אליטיזם הגובל בסנוביות (לפעמים - אסור לחטוא בהכללות). במקום להתמודד עם זה, צריך פשוט לשחק בכללים אחרים - כפי שאת יודעת, זו הדרך שבחרנו.

       

      תודה על התגובה - וכוכב לאורית זה בהחלט משמח!

        28/7/07 02:53:

      אזלו כוכבי

      (רבע מהם אצל אשתך)

      אשוב כשיהיו כמובן

        28/7/07 02:51:

      היי אבנר

       

      תודה על פוסט חשוב ומעורר מחשבה

       

      סיפורן של הגלריות האלה הוא בדיוק "הזזת הגבינה",

      זה היה ברור וצפוי,

      ומכיוון שזה גם צעד שממש ממש כולם

      (אולי חוץ מבעלי הגלריות באמת) מברכים עליו,

       אין דרך לעצור אותו ולהלחם בו, הקהל מצביע,וזה תהליך שקורה וימשיך לקרות, וטוב שכך.

       

      אבל כמו שחשבו שיקראו  פחות מגזינים וספרים עם בוא האינטרנט, וזה לא קורה, ואפילו להפך, כמות המגזינים בשנים האחרונות רק גדלה, וכולם כנראה חיים לא רע,

       גם כאן, כמו שאתה אומר, חייב להיות שינוי קונספט, תנועה עם ההתחדשות, ומכיוון שרבות מידי מהגלריות בארץ, יצרו שם לא טוב לענף הזה, של סנוביות, של יקרנות יתר, ושאר דברים שהשאירו את הקהלים שלהם אצלם בלית ברירה, אבל עם הרבה מרמור, וברגע שרק נוצרה אופציה אחרת, אנשים קפצו לתוכה.

       

      ומכיוון שכמו שאמרו לפני, אנשים בסך הכל כן אוהבים לראות בגודל טבעי, וזה לרוב אכן נראה אחרת לגמרי, ואוהבים לחוש, ואוהבים לחוות, התרבות הזו לא תעלם, אבל היא דורשת שינוי והתחדשות אולי להגביר את השילובים (ששכבר קיימים) של גלריות עם גופים אחרים: בתי קפה, מוקדי תרבות, ואחרים

        28/7/07 01:15:

       

      צטט: shulamit 2007-07-28 00:35:05

      שלום לך

       הגלריסטים, האוצרים והמבקרים זכו בכוח רב מדי והכתיבו ועדיין מכתיבים את, במידה רבה, את כיוון ההתרחשות בעולם האמנות.

      שמחתי לקרוא שכוחם של הגלריסטים נחלש.

       

      נאמר כאן שאין כמו המפגש החי ( סליחה על אי הדיוק הציטוט ועל השמטת השם ששכחתי) אלא שבפועל אנו " נהנים" מן האמנות באמצעות תיווך שהרי רובנו  זוכים לראות את מרבית היצירות שאותם למדנו לכבד באמצעות תיווך ודימוי, בספרים, בעיתונים וכעת גם באינטרנט. 

       בעבורי, אמנית בפריפרפיה, שלא זכיתי להתקבלות האינטרנט הוא  פתרון מצויין . גם אם אינני מוכרת באמצעותו וגם לא ניסיתי לעשות זאת, דבריך בפוסט הנוכחי מפנים אותי לשקול אופציה זאת.

      אני לא קונה באינטרנט אך רבים מבני משפחתי ומחברי עושים זאת לשביעות רצונם.

       כל טוב

      שולמית    

      שולמית, בתור אופטימיסט חסר תקנה אני רוצה להאמין שהגלריסטים, האוצרים והמבקרים ידעו לבצע שינוי כיוון, ולהיות פתוחים הרבה יותר ל"זנב הארוך" של האמנות.

       

      בהחלט יכול להיות שחלק מגורמי התיווך ייעלמו, או ישנו תפקיד.

       

      נסי את האינטרנט - אבל אל תוותרי על תערוכות "חיות". גם יום פתוח של אמנים בישוב כלשהו הוא תערוכה.

       

      תודה על הביקור, אבנר

        28/7/07 00:35:

      שלום לך

       הגלריסטים, האוצרים והמבקרים זכו בכוח רב מדי והכתיבו ועדיין מכתיבים את, במידה רבה, את כיוון ההתרחשות בעולם האמנות.

      שמחתי לקרוא שכוחם של הגלריסטים נחלש.

       

      נאמר כאן שאין כמו המפגש החי ( סליחה על אי הדיוק הציטוט ועל השמטת השם ששכחתי) אלא שבפועל אנו " נהנים" מן האמנות באמצעות תיווך שהרי רובנו  זוכים לראות את מרבית היצירות שאותם למדנו לכבד באמצעות תיווך ודימוי, בספרים, בעיתונים וכעת גם באינטרנט. 

       בעבורי, אמנית בפריפרפיה, שלא זכיתי להתקבלות האינטרנט הוא  פתרון מצויין . גם אם אינני מוכרת באמצעותו וגם לא ניסיתי לעשות זאת, דבריך בפוסט הנוכחי מפנים אותי לשקול אופציה זאת.

      אני לא קונה באינטרנט אך רבים מבני משפחתי ומחברי עושים זאת לשביעות רצונם.

       כל טוב

      שולמית    

        28/7/07 00:05:

       

      צטט: אור-ית 2007-07-27 23:53:01

      יכולה רק להוסיף ולא כיוצרת ולא כאוצרת ולא כגלריסטית ,

      שאין כמו ביקור בשטח .

      לראות ולחוות מקרוב ולא דרך מסך המחשב .

      תודה, אורית.

       

      ראשית, יש לקבל את התפיסה שמחשב הוא כלי יצירה, ממש כמו מכחול.

       

      עקרונית, אני מרגיש כמוך - אבל מסתבר שיותר ויותר אנשים נהנים ואף קונים אמנות באינטרנט.

       

      אבנר

        27/7/07 23:53:

      יכולה רק להוסיף ולא כיוצרת ולא כאוצרת ולא כגלריסטית ,

      שאין כמו ביקור בשטח .

      לראות ולחוות מקרוב ולא דרך מסך המחשב .

        27/7/07 23:18:

      לשני המופלאים:

       

      המממ... לא חשבתי על זה. אבל אם כבר, אז אני בדיוק מנסה לנסח לי פוסט על ביקור בתערוכת הגמר של בצלאל. אתם מוזמנים לבקר ברגע שאפרסם.

        27/7/07 23:12:

      איש יקר שלי - איש רב תחומי -

      הבנתי שהלקוח שלך מחפש נתיבים חדשים, המתאימים לעולם "הזנב הארוך"... אני בטוחה שתדע לעזור לו.

      ואולי גם פה המקום - לומר לך תודה ענקית - על הפירגון והעזרה - להעיז לפרוץ גבולות לתוך ומתוך העולם הדיגיטלי!

      אוהבת אותך!נשיקה

       

      ולך אילונה המקסימה - מרתק לראות את עולם האמנות דרך העיניים שלך - עיניים של מי שמשלבת ידע רחב עם יצירתיות!

      תודה לך מעומק ליבי!נשיקה

        27/7/07 22:52:

      צטט: wicked 2007-07-27 22:32:55

      אבנר היקר...

      אומנות בעידן השיעתוק הטכני, רבות נאמר בנושא, ואין ספק, מבנה הגלריות והנוף האומנותי עובר שינוי עצום. גם אין צל של ספק שהשינוי יפגום במבנה הגלריה והמוזיאון כמות שהוא היום. אבל, ויש לזכור את זה, חלק מעניין הגלריה והמוזיאון הוא ההפנינג האנושי שקורה סביב היצירה, השיח האמנותי המתרחש רק בגלריה עצמה ולאו דווקא יכול להתקיים בפורום או בטוקבקים. עדיין אנחנו כולנו אנשים, וכולנו זקוקים לנימה האישית. גם האומן עצמו, זקוק להפנינג הזה על מנת לקבל פידבק "חי" על יצירתו, שהרי אין תחליף ללחיצת יד חמה ואמירת המילה הנכונה לאמן ששקד על עבודתו חודשים אם לא שנים.

       

      לעיתים כוחה של היצירה בא לידי ביטוי רק ב"לייב", אומנות רחוב לדוגמא ומייצגים אומנותיים... או אומנות שהיא "גדולה" מידי להכלה על ידי JPG המתפרסם ברשת. האימפקט של חלק מהיצירות יכול להתקיים רק בעולם הפיזי. ולכן, הגלריות עדיין יהיו מקום איכלוס מצויין ליצירות מסוג זה. משיחות מכחול לא עוברות לעולם הדיגיטלי, על אף שעם הזמן המדיה הזאת, הציור הידני, הולכת והופכת לדיגיטלית. עם כל מהפכה אנחנו "מאבדים" משהו ומרוויחים משהו. אנחנו יוצרים שפה חדשה. מעניין אותי לראות איך נדבר עוד עשור...

       

      כרגע, אנחנו עדיין בחיתוליו של עידן חדש, ולכן קצת קשה "לקרוא" את המפה, אני עצמי מנסה לייצר חזון של איך האומנות החדשה "אמורה" להראות ומוצאת את עצמי נטולת יכולת לדמיין משהו אחר. חלק מאוד חשוב בלהיות אומן הוא לייצר שפה חדשה. התחושה שלי היא שאנחנו מייצרים היום אלף-בית אבל החיבור הדיקדוקי למילים ומשפטים עוד לא קיים.

       

      ועוד בנושא:

      http://www.haayal.co.il/story.php3?id=886

      http://www.e-mago.co.il/Editor/art-61.htm

      אילונה... איזה כיף לקבל ממך עוד שיעור!

       

      התגובה שלך שוות ערך לפוסט בפני עצמו - חשבת על זה?

       

      משפטי הסיום שלך כל כך נכונים - ברור שאנחנו תוך כדי שינוי, וקשה לדמיין איך יראה בדיוק העתיד. יש משהו נפלא באי ודאות.

        27/7/07 22:38:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-07-27 22:28:53

      אבנר, מרתק,

       

      אין ספק שהאינטרנט גרם להרבה מודלים עסקיים לעבור רענון רציני.

       

      היום קנינו סט שלם של מכשירי חשמל לבית בחנות "אמיתית" בת"א.

      הבעלים סיפר שהאינטרנט התחיל לנגוס לו בעסקים, אז הוא הקים 3 (!) אתרי מכירות שמכסחים את כל המתחרים...

       

      בקשר לזנב הארוך באמנות -

      אליה וקוץ בה. העובדה ש-8020 כבר לא כל כך מתקיים דווקא מעודדת הרבהיוצרים צעירים שפתאום יש להם היכן לפרסם וליצור. לקנות תמונה בגלריה או לקנות קובץ דיגיטלי - אני מודה שאני לא ממש מבין איך שתי האפשרויות מתחרות זו בזו.

       

      כפיר

       

      תודה, כפיר.

       

      האינטרנט משנה קודם כל את הרגלי הצריכה - האם נכון להניח שבדקתם מחירים באינטרנט, לפני שפקדתם את החנות האמיתית?

       

      נכון - המצב החדש מעודד יוצרים חדשים, צעירים וצעירים ברוחם - לכן אני אוהב את הזנב הארוך.

       

      ואם אתה רוצה לראות איך קובץ דיגיטלי (שעל פי הזמנה הופך לתמונת קנווס של ממש) מתחרה בציור בגלריה - אתה מוזמן לאתר של אורית. מן הסתם תגלה שם גם משהו חדש עלי.

        27/7/07 22:32:

      אבנר היקר...

      אומנות בעידן השיעתוק הטכני, רבות נאמר בנושא, ואין ספק, מבנה הגלריות והנוף האומנותי עובר שינוי עצום. גם אין צל של ספק שהשינוי יפגום במבנה הגלריה והמוזיאון כמות שהוא היום. אבל, ויש לזכור את זה, חלק מעניין הגלריה והמוזיאון הוא ההפנינג האנושי שקורה סביב היצירה, השיח האמנותי המתרחש רק בגלריה עצמה ולאו דווקא יכול להתקיים בפורום או בטוקבקים. עדיין אנחנו כולנו אנשים, וכולנו זקוקים לנימה האישית. גם האומן עצמו, זקוק להפנינג הזה על מנת לקבל פידבק "חי" על יצירתו, שהרי אין תחליף ללחיצת יד חמה ואמירת המילה הנכונה לאמן ששקד על עבודתו חודשים אם לא שנים.

       

      לעיתים כוחה של היצירה בא לידי ביטוי רק ב"לייב", אומנות רחוב לדוגמא ומייצגים אומנותיים... או אומנות שהיא "גדולה" מידי להכלה על ידי JPG המתפרסם ברשת. האימפקט של חלק מהיצירות יכול להתקיים רק בעולם הפיזי. ולכן, הגלריות עדיין יהיו מקום איכלוס מצויין ליצירות מסוג זה. משיחות מכחול לא עוברות לעולם הדיגיטלי, על אף שעם הזמן המדיה הזאת, הציור הידני, הולכת והופכת לדיגיטלית. עם כל מהפכה אנחנו "מאבדים" משהו ומרוויחים משהו. אנחנו יוצרים שפה חדשה. מעניין אותי לראות איך נדבר עוד עשור...

       

      כרגע, אנחנו עדיין בחיתוליו של עידן חדש, ולכן קצת קשה "לקרוא" את המפה, אני עצמי מנסה לייצר חזון של איך האומנות החדשה "אמורה" להראות ומוצאת את עצמי נטולת יכולת לדמיין משהו אחר. חלק מאוד חשוב בלהיות אומן הוא לייצר שפה חדשה. התחושה שלי היא שאנחנו מייצרים היום אלף-בית אבל החיבור הדיקדוקי למילים ומשפטים עוד לא קיים.

       

      ועוד בנושא:

      http://www.haayal.co.il/story.php3?id=886

      http://www.e-mago.co.il/Editor/art-61.htm

        27/7/07 22:28:

      אבנר, מרתק,

       

      אין ספק שהאינטרנט גרם להרבה מודלים עסקיים לעבור רענון רציני.

       

      היום קנינו סט שלם של מכשירי חשמל לבית בחנות "אמיתית" בת"א.

      הבעלים סיפר שהאינטרנט התחיל לנגוס לו בעסקים, אז הוא הקים 3 (!) אתרי מכירות שמכסחים את כל המתחרים...

       

      בקשר לזנב הארוך באמנות -

      אליה וקוץ בה. העובדה ש-80\20 כבר לא כל כך מתקיים דווקא מעודדת הרבהיוצרים צעירים שפתאום יש להם היכן לפרסם וליצור. לקנות תמונה בגלריה או לקנות קובץ דיגיטלי - אני מודה שאני לא ממש מבין איך שתי האפשרויות מתחרות זו בזו.

       

      כפיר

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      process
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין