כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    כחול עמוק

    73 תגובות   יום שבת, 14/3/09, 17:37

    חיה את החיים במקטעים.

     בפרצי האנרגיה היא מסוגלת לבלוע את העולם כולו. לעשות הכל.

    היא אוהבת את החיים וכמעט מרוצה מעצמה.

    מספיקה הכל – לפגוש חברים, להתעמל, לבשל, לקפוץ לבקר את ההורים, ואת סבתא שלה שגרה בסארי, להפתיע בימי הולדת, לתכנן תוכניות גרנדיוזיות לעתיד.

     ואז פתאום, בלי אזהרה מוקדמת, אפילו לא הצפצוף המעצבן של מד הדלק, היא נופלת שמוטת איברים ונטולת אנרגיות, רצון, שמחה או תקווה.

    היא כבר מזהה את המחזוריות ומנסה לנהל עם עצמה משא ומתן הגיוני, אבל אפילו המילים שרצות לה בקלות בזמנים אחרים, נתקעות אחת בשנייה וקורסות בערבוביה מביכה.

     אז היא מכבה מנועים ומצמצמת קיום כדי לשמור על מעט הכוחות שנותרו לה.החברים שלה כועסים כי היא נעלמת, פתאום, בלי הסברים.

    Now you see her – now you don't

    הגחלילית האנושית.

     

    ניסיון העבר מלמד אותה שזה משבר שיחלוף, אבל חוסר התקווה והעצב העמוק מרגישים ראשוניים לגמרי.

     

    שונאת את עצמה על החולשה הזאת. על הוויתור העצמי ובעיקר על שאחרי כל כך הרבה זמן עדיין לא השכילה למצוא מוצא כלשהו מהמצב הזה. משהו אלגנטי יותר מהבריחה לקונכייה.

     בתקופות האלה היא עושה רק את המינימום ההכרחי בהחלט.

    מהבית לעבודה וחזרה, וגם זה במאמצים ניכרים.

    היא שמנה, ומכוערת, וחלשה וותרנית ומובסת.

    ואין טעם לנסות לשכנע אותה שהיא טועה.

    החבר שלה, שכבר רגיל בחלפלופיות הזאת שלה קורא לזמנים האלה "בלוז לג'יין והקיפודים" . לפעמים הוא מסתפק בשם הקוד "הקיפודים".

    היא כבר מבינה את הכוונה.

    היא לא זוכרת מאיפה הגיע השם הזה.

    אולי זאת הדרך שלו להזכיר לעצמו לשמור מרחק בזמנים האלה.

    לא לנסות לעודד.

    בלאו הכי היא לא נותנת לאף אחד לעודד אותה, או להתקרב, ומי שמנסה סופו שיידקר מקוצי הסרקאזם המורעלים שלה.

    אלא שקוצים או לא,  הוא לא יכול לשמור מרחק כשהוא רואה אותה סובלת כל כך. נאבקת בשדים האלה שלה, שהפכו מוכרים כל כך אבל לא פחות מזיקים, עם השנים.

     

     

    ואפילו שהיא יודעת שהוא מתכוון באמת, אין לה כוח ופחות מזה – סבלנות, לשמוע הבטחה, בחלופה זו או אחרת, שיהיה בסדר. שזה יעבור. שיהיה לה טוב.

    אז היא מרכזת את מעט האנרגיות שנותרו לה בניסיון לצלוח את היומיום במאמץ המינימאלי האפשרי.

     

    בעבודה היא שקטה ומכונסת בעצמה, כשהיא צועדת במסדרונות היא נראית, באופן מוזר, נמוכה יותר,  והחדר שלה, שמשמש בימים כתיקונם מרכז מפגש לחברים שעובדים איתה -  דומם.

     

     

     היא נושמת נשימות שטוחות, מדודות, כאלה שלא מכאיבות בסרעפת, ושואפת נשימה אמיתית, עמוקה, כשהיא יוצאת מהעבודה הביתה.החלק הקשה של היום עבר.עכשיו נשאר רק להתמודד עם העצב שמביא איתו הערב.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/3/09 17:29:

      צטט: bronte 2009-03-19 15:46:43

      צטט: charlotte 2009-03-18 18:40:07

      צטט: bronte 2009-03-18 13:59:45

      עבודה, עבודה - העיקר נוטש לסן חוזה.

      אז בשביל מה לעבור לת"א בכלל?

       

      אני שוקלת לעבור לת"א, אז תחשבי שוב מותק :-)

      או! הנה שיקול כבד משקל לטובת העיר הגדולה...

       אני שמח שיש פה הסכמה קולקטיבית...

      צוחק

       

        19/3/09 15:48:

      צטט: kruveet 2009-03-18 20:38:44

      צטט: bronte 2009-03-15 11:12:29

      צטט: charlotte 2009-03-14 22:47:25

      קושקוש (ואל תספרי לאחותי שקראתי

      לך ככה, היא תקנא רצח).  מצטרפת לכרובית כדי

      להציע אוויר הרים צלול כיין לנשמות מהוררות

      נשיקות לבובית אמילי :-)

      אחותי, שקוראת את הבלוג (אבל שומרת שתיקה) כבר הביעה את מורת רוחה על ענייני האחיות החדשות שמצאתי לי פה.

      ניסיתי להסביר, להתחנף, להבהיר שזה לא בא על חשבון - אך לשווא.

      למזלי היא אחותי, אז היא תקועה אתי, לא משנה מה.

      מבטיחה לא לגלות לשלך שקראת לי בשמות חיבה...

      ואת צודקת, כמובן.

      תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר - הבעיה היחידה היא שיש רגעים שבהם נראה כאילו החושך איז היר טו סטיי.

      התגובה שלך מרגישה כמו חיבוק עוטף ומנחם

      (ואגב, אני בירושלים בשבת... אולי נראה אותך?)

      האם לכולנו יש אחיות?

      לכי תוכיחי שיש לך אחות!

      האם כל האחיות שלנו קוראות את מה שאנחנו כותבות?

      האם הן קוראות את זה בשקט ורוטנות לעצמן מתחת לשפם

      (שכמובן אין להן - כי הן אחיות שלנו)...

      החושך ייגמר - זה ברור וודאי.

      כולנו שולחים לך חיבוק חם

      ושילכו הקוצים לעזאזל.

      מצטרפת להזמנתה של שארלוט

      (ואם לא בשבת זו,

      לו יהי בפעם הבאה...)

      נשיקות מותק!

      תודה בובה.

      גם לך, וסופ"ש נפלא

       

        19/3/09 15:46:

      צטט: charlotte 2009-03-18 18:40:07

      צטט: bronte 2009-03-18 13:59:45

      עבודה, עבודה - העיקר נוטש לסן חוזה.

      אז בשביל מה לעבור לת"א בכלל?

       

      אני שוקלת לעבור לת"א, אז תחשבי שוב מותק :-)

      או! הנה שיקול כבד משקל לטובת העיר הגדולה...

       

        19/3/09 15:44:

      צטט: להטוט 2009-03-18 15:17:09

      צטט: bronte 2009-03-18 14:01:42

      צטט: להטוט 2009-03-18 13:57:11


      מה נהיה על הכתב יד הזה?

      עוד מעט בוורוד וניקוד?

       

      הכתב התאים להלך הרוח של הכותבת בזמן הכתיבה,

      אבל ת"ק פרסה בינו לבין וורוד מנוקד...

      מה הסיכוי שהגבת בלי לקרוא את הפוסט?

      עם יד על הלב?

       

       

      פספסת את הפואנטה

      זה לא עובר הוכחות בבית דין לעניינים מקומיים ביום שבת קודש בגנין

       

      און קונטרר, מון אמי!

      הפעם דווקא אתה הוא זה שפספס את הפואנטה

      ולא משנה איזה ממבו ג'מבו משפטי כאילו אתה מצרף לי פה

       

        18/3/09 20:38:

      צטט: bronte 2009-03-15 11:12:29

      צטט: charlotte 2009-03-14 22:47:25

      קושקוש (ואל תספרי לאחותי שקראתי

      לך ככה, היא תקנא רצח).  מצטרפת לכרובית כדי

      להציע אוויר הרים צלול כיין לנשמות מהוררות

      נשיקות לבובית אמילי :-)

      אחותי, שקוראת את הבלוג (אבל שומרת שתיקה) כבר הביעה את מורת רוחה על ענייני האחיות החדשות שמצאתי לי פה.

      ניסיתי להסביר, להתחנף, להבהיר שזה לא בא על חשבון - אך לשווא.

      למזלי היא אחותי, אז היא תקועה אתי, לא משנה מה.

      מבטיחה לא לגלות לשלך שקראת לי בשמות חיבה...

      ואת צודקת, כמובן.

      תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר - הבעיה היחידה היא שיש רגעים שבהם נראה כאילו החושך איז היר טו סטיי.

      התגובה שלך מרגישה כמו חיבוק עוטף ומנחם

      (ואגב, אני בירושלים בשבת... אולי נראה אותך?)

      האם לכולנו יש אחיות?

      לכי תוכיחי שיש לך אחות!

      האם כל האחיות שלנו קוראות את מה שאנחנו כותבות?

      האם הן קוראות את זה בשקט ורוטנות לעצמן מתחת לשפם

      (שכמובן אין להן - כי הן אחיות שלנו)...

      החושך ייגמר - זה ברור וודאי.

      כולנו שולחים לך חיבוק חם

      ושילכו הקוצים לעזאזל.

      מצטרפת להזמנתה של שארלוט

      (ואם לא בשבת זו,

      לו יהי בפעם הבאה...)

      נשיקות מותק!

        18/3/09 18:40:

      צטט: bronte 2009-03-18 13:59:45

      עבודה, עבודה - העיקר נוטש לסן חוזה.

      אז בשביל מה לעבור לת"א בכלל?

       

      אני שוקלת לעבור לת"א, אז תחשבי שוב מותק :-)

        18/3/09 16:15:

      עבודה, עבודה - העיקר נוטש לסן חוזה.

      אז בשביל מה לעבור לת"א בכלל?

       

       כמו שאמר שווארצנגר:

      I'll be back...

       

        18/3/09 15:17:

      צטט: bronte 2009-03-18 14:01:42

      צטט: להטוט 2009-03-18 13:57:11


      מה נהיה על הכתב יד הזה?

      עוד מעט בוורוד וניקוד?

       

      הכתב התאים להלך הרוח של הכותבת בזמן הכתיבה,

      אבל ת"ק פרסה בינו לבין וורוד מנוקד...

      מה הסיכוי שהגבת בלי לקרוא את הפוסט?

      עם יד על הלב?

       

       

      פספסת את הפואנטה

      זה לא עובר הוכחות בבית דין לעניינים מקומיים ביום שבת קודש בגנין

       

        18/3/09 14:01:

      צטט: להטוט 2009-03-18 13:57:11


      מה נהיה על הכתב יד הזה?

      עוד מעט בוורוד וניקוד?

       

      הכתב התאים להלך הרוח של הכותבת בזמן הכתיבה,

      אבל ת"ק פרסה בינו לבין וורוד מנוקד...

      מה הסיכוי שהגבת בלי לקרוא את הפוסט?

      עם יד על הלב?

       

        18/3/09 13:59:

      צטט: alfasin 2009-03-17 12:09:05

      צטט: cg91 2009-03-17 11:52:23

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      תגיד לי יצא לך לקרוא פוסטים של תל אביביות?

       ששש...

      את הורסת לי פה את כל העבודה הקשה...

       

       

      עבודה, עבודה - העיקר נוטש לסן חוזה.

      אז בשביל מה לעבור לת"א בכלל?

       

        18/3/09 13:57:


      מה נהיה על הכתב יד הזה?

      עוד מעט בוורוד וניקוד?

       

        17/3/09 12:09:

      צטט: cg91 2009-03-17 11:52:23

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      תגיד לי יצא לך לקרוא פוסטים של תל אביביות?

       ששש...

      את הורסת לי פה את כל העבודה הקשה...

       

       

        17/3/09 11:52:

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      תגיד לי יצא לך לקרוא פוסטים של תל אביביות?

        16/3/09 15:26:

      צטט: da vinci 2009-03-16 14:43:55

      צטט: bronte 2009-03-16 14:25:49

      צטט: alfasin 2009-03-16 14:09:23

      צטט: bronte 2009-03-15 19:17:50

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      וואלה. אז זה סוד האושר, אתה אומר?

      לגור בתל אביב?

      שווה ניסיון..

       עכשיו את באה ?

      טוב, אז את צריכה להישאר מינימום עד אחרי שאני חוזר...

       

      נראה לך שאני אמצא דירה כמו שלי בתל אביב בלי למכור כליה?

       

       

      אם את מוכרת - לי יש קונה.

      רק מלאי בבקשה את הטופס הבא

      http://www.annapolisvision.com/published/order_contacts/dat/medical_form1.jpg

       

      now why am I not surprised?

       

        16/3/09 14:43:

      צטט: bronte 2009-03-16 14:25:49

      צטט: alfasin 2009-03-16 14:09:23

      צטט: bronte 2009-03-15 19:17:50

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      וואלה. אז זה סוד האושר, אתה אומר?

      לגור בתל אביב?

      שווה ניסיון..

       עכשיו את באה ?

      טוב, אז את צריכה להישאר מינימום עד אחרי שאני חוזר...

       

      נראה לך שאני אמצא דירה כמו שלי בתל אביב בלי למכור כליה?

       

       

      אם את מוכרת - לי יש קונה.

      רק מלאי בבקשה את הטופס הבא

      http://www.annapolisvision.com/published/order_contacts/dat/medical_form1.jpg

       

        16/3/09 14:25:

      צטט: alfasin 2009-03-16 14:09:23

      צטט: bronte 2009-03-15 19:17:50

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      וואלה. אז זה סוד האושר, אתה אומר?

      לגור בתל אביב?

      שווה ניסיון..

       עכשיו את באה ?

      טוב, אז את צריכה להישאר מינימום עד אחרי שאני חוזר...

       

      נראה לך שאני אמצא דירה כמו שלי בתל אביב בלי למכור כליה?

       

        16/3/09 14:21:

      צטט: דקס דקסטר 2009-03-16 12:22:17

      הבנתי שלפי התקנון אסור לעודד, אבל מה שכן - מותר לצטט אמרות של אחרים. אז כמו שאמר קרמבו:

      טוב, ברגעים כאלה חשוב שתהיי חזקה, ו... נדבר איתך מחר!

       

      אגב, את יכולה להפנות את ג'יין (וגם את טרזן) לגברת הזותי, היא מבינה הרבה בקיפודים. אולי היא תוכל לעזור.

       

      א. היה תיקון לתקנון - לא קיבלת את עדכוני החקיקה?

      ב. ציטוט של קרמבו זה אחלה של עידוד!

      ג. נראה לי שזה קיפודים מסוג אחר...

       

        16/3/09 14:09:

      צטט: bronte 2009-03-15 19:17:50

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      וואלה. אז זה סוד האושר, אתה אומר?

      לגור בתל אביב?

      שווה ניסיון..

       עכשיו את באה ?

      טוב, אז את צריכה להישאר מינימום עד אחרי שאני חוזר...

       

        16/3/09 14:05:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-03-16 10:22:37


      אמה, את פעמון הזכוכית אני ממליצה לך בחום שלא לקרוא.

      כי זה ספר מעולה, אבל אותי לפחות הוא לקח למקומות מפחידים ביותר בתוכי.

       

      מבינה לגמרי את מה שעבר עלייך, את יודעת.

      אבל מה שטוב באנשים עם דימיון, כמוך,

      שגם כשרע, את עדיין יכולה לזכור שפעם היה טוב

      ולדמיין איך  בעתיד גם יהיה.

       

      אולי זה הדבר היחיד שמפריד בינינו לבין דיכאון קליני. הידיעה הזאת. הדמיון הזה.

      היו לי המון מילים בתגובה לתגובה, אבל החלטתי לברור את החשובות באמת.

      יודעת שאת מבינה - ואוהבת אותך על כך (טוב, נו, ועל לא מעט דברים אחרים)

      ואת צודקת.

      יש את הדימיון והידיעה המעורפלת שאחרי השפל, מגיעה תקופה נפלאה של גאות.

       

        16/3/09 12:22:

      הבנתי שלפי התקנון אסור לעודד, אבל מה שכן - מותר לצטט אמרות של אחרים. אז כמו שאמר קרמבו:

      טוב, ברגעים כאלה חשוב שתהיי חזקה, ו... נדבר איתך מחר!

       

      אגב, את יכולה להפנות את ג'יין (וגם את טרזן) לגברת הזותי, היא מבינה הרבה בקיפודים. אולי היא תוכל לעזור.

       

        16/3/09 10:22:


      אמה, את פעמון הזכוכית אני ממליצה לך בחום שלא לקרוא.

      כי זה ספר מעולה, אבל אותי לפחות הוא לקח למקומות מפחידים ביותר בתוכי.

       

      מבינה לגמרי את מה שעבר עלייך, את יודעת.

      אבל מה שטוב באנשים עם דימיון, כמוך,

      שגם כשרע, את עדיין יכולה לזכור שפעם היה טוב

      ולדמיין איך  בעתיד גם יהיה.

       

      אולי זה הדבר היחיד שמפריד בינינו לבין דיכאון קליני. הידיעה הזאת. הדמיון הזה.

        15/3/09 19:58:

      צטט: alfasin 2009-03-15 18:12:58


      או

      עכשיו אתה מדבר.

      לדעתי אם חושבים היטב על ליברמן אז יש לנו עוד סיכוי לישועה. 

      מוזר לי שאף אחד לא התייחס למשמעות המילולית של "ליברמן" = אדם חופשי, אדם משוחרר (או משחרר)

      המשבר הכלכלי-חברתי העמוק בו נמצאת מדינת ישראל הוא בדיוק נקודת ההזדמנות שלו לאסוף את השברים, ולאחד את כולנו תחת מנהיג אחד דגול. אני בטוח שעם הרבה עבודה קשה הוא יצליח לשחרר את כולנו מהקונספציות השגויות והחלומות בהקיץ. 

      זוכרים? - העבודה משחררת.

       

      (סליחה מבעלת הבית שדחפתי לה פוליטיקה מאחור בלי לבקש רשות)

       

      אחשלי - דיר באלאק 'תה מתלכלך על ברונטה, הא ?

      חבל עליך...

       

      לא מאיימים על יונה עם יין.

      אה רגע, סליחה- זה מהפוסט של אהוד אמיר.

       

      וחומד שלי, אני יש לי גב חזק בבאר שבע. שלא תראה אותי צפונ-בוני.

       

       

       

       

        15/3/09 19:17:

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:18:16


       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

      וואלה. אז זה סוד האושר, אתה אומר?

      לגור בתל אביב?

      שווה ניסיון..

       

        15/3/09 18:12:

      או

      עכשיו אתה מדבר.

      לדעתי אם חושבים היטב על ליברמן אז יש לנו עוד סיכוי לישועה. 

      מוזר לי שאף אחד לא התייחס למשמעות המילולית של "ליברמן" = אדם חופשי, אדם משוחרר (או משחרר)

      המשבר הכלכלי-חברתי העמוק בו נמצאת מדינת ישראל הוא בדיוק נקודת ההזדמנות שלו לאסוף את השברים, ולאחד את כולנו תחת מנהיג אחד דגול. אני בטוח שעם הרבה עבודה קשה הוא יצליח לשחרר את כולנו מהקונספציות השגויות והחלומות בהקיץ. 

      זוכרים? - העבודה משחררת.

       

      (סליחה מבעלת הבית שדחפתי לה פוליטיקה מאחור בלי לבקש רשות)

       

      אחשלי - דיר באלאק 'תה מתלכלך על ברונטה, הא ?

      חבל עליך...
        15/3/09 16:21:

      צטט: alfasin 2009-03-15 15:20:11

      אתה פשוט הבחור עם התגובות הכי מושקעות בקפה !

      תודה,  

      אבל לא יעזרו לך ההתחנפויות.

      עוד תשלם על החטא הקדמון.

       רק עכשיו ראיתי שאתה לא מצביע ליברמן.

      אז תשכח מה שאמרתי.

      חרא של תגובות יש לך...

       

       

       

      או

      עכשיו אתה מדבר.

      לדעתי אם חושבים היטב על ליברמן אז יש לנו עוד סיכוי לישועה. 

      מוזר לי שאף אחד לא התייחס למשמעות המילולית של "ליברמן" = אדם חופשי, אדם משוחרר (או משחרר)

      המשבר הכלכלי-חברתי העמוק בו נמצאת מדינת ישראל הוא בדיוק נקודת ההזדמנות שלו לאסוף את השברים, ולאחד את כולנו תחת מנהיג אחד דגול. אני בטוח שעם הרבה עבודה קשה הוא יצליח לשחרר את כולנו מהקונספציות השגויות והחלומות בהקיץ. 

      זוכרים? - העבודה משחררת.

       

      (סליחה מבעלת הבית שדחפתי לה פוליטיקה מאחור בלי לבקש רשות)

        15/3/09 15:20:
      אתה פשוט הבחור עם התגובות הכי מושקעות בקפה !

      תודה,  

      אבל לא יעזרו לך ההתחנפויות.

      עוד תשלם על החטא הקדמון.

       רק עכשיו ראיתי שאתה לא מצביע ליברמן.

      אז תשכח מה שאמרתי.

      חרא של תגובות יש לך...

       

       

        15/3/09 15:18:

       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

       נו, אז העבודה תהיה פי שתים יותר קלה !

      צריך להעביר רק אותך למחוזותינו

      איפה שיש חיים...

      תראי איך תיק-טק את מתחילה לכתוב פוסטים עליזים ומאושרים ובלי קוצים :)))

       

        15/3/09 15:14:

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:04:11

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35


      מעניין,

      מכיר לפחות עוד שלוש נשים בקפה שנמצאות במן תקופה שכזאת, והאמת שגם אני לא רחוק מזה.

      פיתחתי לי מן תאוריה שזה משהו בסגנון השפעת "פריחת הדובדבנים" על מצב הרוח, בעיקר של אלו הנמצאים בחיפוש או בהתלבטיוית.

      (להסבר קצת יותר מעמיק: http://www.akatar.com/5_DUVDEV.htm)

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

       

       אתה פשוט הבחור עם התגובות הכי מושקעות בקפה !

      תודה,  

      אבל לא יעזרו לך ההתחנפויות.

      עוד תשלם על החטא הקדמון.

        15/3/09 15:13:

      צטט: מיה שני 2009-03-14 22:34:13

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

       

      זה יפה רפאל.

       

      תודה מיה.

      לקבל מחמאה כזו ממך ועוד במקום ציבורי...

      כנראה שעשיתי משהו בסדר סוף סוף.

      (אפילו שאני לא מצביע ליברמן)

        15/3/09 14:44:

      צטט: alfasin 2009-03-15 13:17:22

      צטט: cg91 2009-03-15 13:02:34

      צטט: bronte 2009-03-15 11:19:03

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

       

      את הראשונה שתדעי

      אפשר להציע לך לבנתיים פיזוז במסיבה חיפאית?

      (יום חמישי)

       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

       

       

      אלפא, כפרה עליך, נראה לי שהתבלבלת קצת...

      סיג'י כבר ככה בת"א.

        15/3/09 14:40:

      צטט: bronte 2009-03-15 14:27:36

      צטט: cg91 2009-03-15 13:02:34

      צטט: bronte 2009-03-15 11:19:03

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

       

      את הראשונה שתדעי

      אפשר להציע לך לבנתיים פיזוז במסיבה חיפאית?

      (יום חמישי)

      נהדר! ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן!

      מה לך ולמסיבה בחיפה?

      זה לא אוקסימרון, בכלל?

       

       

      אמרו לי החיפאים איכותיים

      מבדיקה שעשיתי גיליתי שהחיפאיות איכותיות (1 זה מספיק למדגם נכון?!)

      וחיפשתי מסיבה בחיפה ז"א קיבלתי הזמנה למסיבה בחיפה

      אז חשבתי למ הלא לקחת את האיכותית לפגוש איכותיים

        15/3/09 14:27:

      צטט: cg91 2009-03-15 13:02:34

      צטט: bronte 2009-03-15 11:19:03

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

       

      את הראשונה שתדעי

      אפשר להציע לך לבנתיים פיזוז במסיבה חיפאית?

      (יום חמישי)

      נהדר! ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן!

      מה לך ולמסיבה בחיפה?

      זה לא אוקסימרון, בכלל?

       

        15/3/09 14:25:

      צטט: abbie road 2009-03-15 12:10:37


      וואו ג'יין...

       

      כל כך מדוייק....

       

      חיבוק לקיפודים

      מבטיחה למסור...

       

      (את חלק ממיעוט נבחר שמבין שקיפודים, בעצם אוהבים חיבוקים כמו כל יצור אחר...

      הם אפילו מרככים את הקוצים אם מבטיחים להם לא למחוץ אותם בטעות)

       

        15/3/09 14:21:

      צטט: alfasin 2009-03-15 11:50:25

      צטט: bronte 2009-03-15 11:21:22

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

      יא אללה שלכם, איזה פחדנים!

      כולו חיבוק, מה אתם חושבים שאני אעשה לכם?

      יאללה, תשלח חיבוק - אבל אמיתי כזה, כמו שצריך.

      מבטיחה להפנות את הצד הפחות קוצני...

       

       

       

      אח, איזה כיף!

      נו, כאב?

       

        15/3/09 13:17:

      צטט: cg91 2009-03-15 13:02:34

      צטט: bronte 2009-03-15 11:19:03

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

       

      את הראשונה שתדעי

      אפשר להציע לך לבנתיים פיזוז במסיבה חיפאית?

      (יום חמישי)

       צריך דחוף להעביר את שתיכן מחיפה לת"א !

       

       

        15/3/09 13:02:

      צטט: bronte 2009-03-15 11:19:03

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

       

      את הראשונה שתדעי

      אפשר להציע לך לבנתיים פיזוז במסיבה חיפאית?

      (יום חמישי)

        15/3/09 12:10:


      וואו ג'יין...

       

      כל כך מדוייק....

       

      חיבוק לקיפודים

        15/3/09 11:50:

      צטט: bronte 2009-03-15 11:21:22

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

      יא אללה שלכם, איזה פחדנים!

      כולו חיבוק, מה אתם חושבים שאני אעשה לכם?

      יאללה, תשלח חיבוק - אבל אמיתי כזה, כמו שצריך.

      מבטיחה להפנות את הצד הפחות קוצני...

       

       

       

        15/3/09 11:22:

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:43:01

      צטט: bronte 2009-03-15 10:40:32

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:22:56

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

       אני לא!

       

      טוב, זה סתם כי את זונה!

       

      המממ...

       

      כן, זה נכון.

       

      לפחות זונה כנה...

       

        15/3/09 11:21:

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

      יא אללה שלכם, איזה פחדנים!

      כולו חיבוק, מה אתם חושבים שאני אעשה לכם?

      יאללה, תשלח חיבוק - אבל אמיתי כזה, כמו שצריך.

      מבטיחה להפנות את הצד הפחות קוצני...

       

        15/3/09 11:19:

      צטט: cg91 2009-03-15 10:10:36


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

      תודיעי כשתהיה מוכנה, טוב?

       

        15/3/09 11:17:

      צטט: rangil 2009-03-14 22:56:13


      מכירה את "פעמון הזכוכית" של סילביה פלאת'?

      כבר כתבתי את זה בתגובות אחרות: זה ספר מרתק אבל אף פעם לא הבנתי מה באמת מקור הדיכאון של הגיבורה.

      מה הסיבות שגורמות לה להיות כל כך עצובה ולא מסופקת משום דבר?

      אניגמטי, בלתי מוסבר ולכן מרתק.

      אני כל כך מקווה שהפוסט לא עלייך.

      רנגיל יקירי,

      נשים, ככלל הן עם מרתק - ולא שאין גברים שסובלים מדכאון, או וריאציות של דכאון, אבל אני חושבת שהסטטיסטיקה, בעניין הזה, לרעתנו.

      לא קראתי את "פעמון הזכוכית" (אל תגלה, אבל אני הרבה פחות אינטיליגנטית מהרושם שאני עושה, ואפילו את "חדר משלך" לא הצלחתי לסיים מרוב שעמום).

      יש משהו מאוד גברי בחוסר ההבנה שלך את הגיבורה.

      אשריך שאינך יכול להבין.

       

        15/3/09 11:12:

      צטט: charlotte 2009-03-14 22:47:25

      קושקוש (ואל תספרי לאחותי שקראתי

      לך ככה, היא תקנה רצח). אני חושבת שיש סוג של

      אנשים, רגישים, אמנים בנפש, שמשלמים

      מחיר על רגישותם. כי הנשמה חשופה, ממש

      על העור. זה הגדולה והחולשה של אנשים

      עם עניים רואים כל, מרגישים את הזולת,

      שקובים לתנודות הפנימיות שלהם. זה

      תקופה שבה צריך פחות לצלול, עד הקרקע

      עמוק, רק כך אפשר לתת את הדחיפה חזרה

      לעל פני המים. אצלי החברות קוראות לזה:

      הקרוסלה. כשאני נמצאת עליה, אני מספרת

      לעצמי את הדברים הכי נוראים, אני מתייסרת בכייף

      עד גיחוך, עד שבאמת אני מתחילה להצחיק

      את עצמי מרוב רחמים עצמיים. אם הייתי יושבת

      מול ג'יין, לא הייתי מסנה להוכיח לה אחרת, פשוט

      נותנת לה להוציא את כל הרעל, כי אם לא מוצאים

      אותו, הוא עושה חורים בפנים. וחבל לחפש נוסחאות,

      זה מי שהיא, וזה טוב ככה. היא אנושית, היא חייה,

      ואין מנוס מלסבול מפעם לפעם. וכשעושים נקיון

      בבית, הוא תמיד נראה יותר מבולגן מאשר לפני

      שהתחילו את המשימה. מצתרפת לקרובית כדי

      להציע אוויר הרים צלול כיין לנשמות מהוררות

      נשיקות לבובית אמילי :-)

      אחותי, שקוראת את הבלוג (אבל שומרת שתיקה) כבר הביעה את מורת רוחה על ענייני האחיות החדשות שמצאתי לי פה.

      ניסיתי להסביר, להתחנף, להבהיר שזה לא בא על חשבון - אך לשווא.

      למזלי היא אחותי, אז היא תקועה אתי, לא משנה מה.

      מבטיחה לא לגלות לשלך שקראת לי בשמות חיבה...

      ואת צודקת, כמובן.

      תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר - הבעיה היחידה היא שיש רגעים שבהם נראה כאילו החושך איז היר טו סטיי.

      התגובה שלך מרגישה כמו חיבוק עוטף ומנחם

      (ואגב, אני בירושלים בשבת... אולי נראה אותך?)

       

        15/3/09 11:05:

      צטט: מיה שני 2009-03-14 22:35:31

      אז אני לא אנסה לעודד כדי לא לקבל קוצים  בפנים.

      אבל גם אני איתך...זועף

      תודה.

       

        15/3/09 10:54:

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:43:01

      צטט: bronte 2009-03-15 10:40:32

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:22:56

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

       אני לא!

       

      טוב, זה סתם כי את זונה!

       

      המממ...

       

      כן, זה נכון.

       

       לא זונה ולא בטיח - סתם אוואנטה.

      ואתמול גילית שיש בת"א מקום שנירקרא "בית היוקה"

      ניתקלתם ?

       

        15/3/09 10:43:

      צטט: אורית-ב 2009-03-14 21:00:13

      בוכה
      איתך

      תודה!

       

        15/3/09 10:43:

      צטט: bronte 2009-03-15 10:40:32

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:22:56

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

       אני לא!

       

      טוב, זה סתם כי את זונה!

       

      המממ...

       

      כן, זה נכון.

       

        15/3/09 10:42:

      צטט: מביטה 2009-03-14 22:29:45


      מכירה אחת כזאת. שנים על שנים.

       

      כמעט בטוחה שיש קשר למזג האויר,

      לחושך המגיע מוקדם מדי.

       

      אצלה, בעלה כבר רגיל,

      לקוצי הקיפוד. 

      רק היא, לא מוכנה להשלים

      עם כל גל כזה כשהוא מגיע.

       

      נכנסת עמוק יותר ויותר פנימה...

       

      אולי היא לא מסוגלת לעצור את הסחף...

       

        15/3/09 10:40:

      צטט: יוקה 2009-03-15 10:22:56

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

       אני לא!

       

      טוב, זה סתם כי את זונה!

       

        15/3/09 10:22:

      צטט: alfasin 2009-03-15 10:16:52

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

       אני לא!

       

        15/3/09 10:16:

      ברונטה - שימי לב שביקשת שאף אחד לא יעודד אותך

      וכולם משתפים פעולה.

       

      את דיי מכניסה אותנו למילכוד פה

      כי אני בטוח שכולם  (כולל אני) רוציםלשלוח לך חיבוק ופשוט חוששים מהקוצים...

        15/3/09 10:10:


      זה מדהים איך משהו כל כך מוכר יכול להרגיש כל כך חזק וראשוני

      נראה לי שמנגונני ההשרדות של ג'יין דווקא עובדים

      מורידה את הראש עד שתעבור הסערה

       אין מה לעשות לעת עתה

      (עובדת על תרופת קסם , באמת)

        15/3/09 10:04:

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35


      מעניין,

      מכיר לפחות עוד שלוש נשים בקפה שנמצאות במן תקופה שכזאת, והאמת שגם אני לא רחוק מזה.

      פיתחתי לי מן תאוריה שזה משהו בסגנון השפעת "פריחת הדובדבנים" על מצב הרוח, בעיקר של אלו הנמצאים בחיפוש או בהתלבטיוית.

      (להסבר קצת יותר מעמיק: http://www.akatar.com/5_DUVDEV.htm)

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

       

       אתה פשוט הבחור עם התגובות הכי מושקעות בקפה !

        14/3/09 22:56:


      מכירה את "פעמון הזכוכית" של סילביה פלאת'?

      כבר כתבתי את זה בתגובות אחרות: זה ספר מרתק אבל אף פעם לא הבנתי מה באמת מקור הדיכאון של הגיבורה.

      מה הסיבות שגורמות לה להיות כל כך עצובה ולא מסופקת משום דבר?

      אניגמטי, בלתי מוסבר ולכן מרתק.

      אני כל כך מקווה שהפוסט לא עלייך.

        14/3/09 22:47:

      קושקוש (ואל תספרי לאחותי שקראתי

      לך ככה, היא תקנה רצח). אני חושבת שיש סוג של

      אנשים, רגישים, אמנים בנפש, שמשלמים

      מחיר על רגישותם. כי הנשמה חשופה, ממש

      על העור. זה הגדולה והחולשה של אנשים

      עם עניים רואים כל, מרגישים את הזולת,

      שקובים לתנודות הפנימיות שלהם. זה

      תקופה שבה צריך פחות לצלול, עד הקרקע

      עמוק, רק כך אפשר לתת את הדחיפה חזרה

      לעל פני המים. אצלי החברות קוראות לזה:

      הקרוסלה. כשאני נמצאת עליה, אני מספרת

      לעצמי את הדברים הכי נוראים, אני מתייסרת בכייף

      עד גיחוך, עד שבאמת אני מתחילה להצחיק

      את עצמי מרוב רחמים עצמיים. אם הייתי יושבת

      מול ג'יין, לא הייתי מסנה להוכיח לה אחרת, פשוט

      נותנת לה להוציא את כל הרעל, כי אם לא מוצאים

      אותו, הוא עושה חורים בפנים. וחבל לחפש נוסחאות,

      זה מי שהיא, וזה טוב ככה. היא אנושית, היא חייה,

      ואין מנוס מלסבול מפעם לפעם. וכשעושים נקיון

      בבית, הוא תמיד נראה יותר מבולגן מאשר לפני

      שהתחילו את המשימה. מצתרפת לקרובית כדי

      להציע אוויר הרים צלול כיין לנשמות מהוררות

      נשיקות לבובית אמילי :-)

        14/3/09 22:35:

      אז אני לא אנסה לעודד כדי לא לקבל קוצים  בפנים.

      אבל גם אני איתך...זועף

        14/3/09 22:34:

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

       

      זה יפה רפאל.

        14/3/09 22:29:


      מכירה אחת כזאת. שנים על שנים.

       

      כמעט בטוחה שיש קשר למזג האויר,

      לחושך המגיע מוקדם מדי.

       

      אצלה, בעלה כבר רגיל,

      לקוצי הקיפוד. 

      רק היא, לא מוכנה להשלים

      עם כל גל כזה כשהוא מגיע.

       

      נכנסת עמוק יותר ויותר פנימה...

       

        14/3/09 21:12:

      צטט: bronte 2009-03-14 19:35:39

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35


      מעניין,

      מכיר לפחות עוד שלוש נשים בקפה שנמצאות במן תקופה שכזאת, והאמת שגם אני לא רחוק מזה.

      פיתחתי לי מן תאוריה שזה משהו בסגנון השפעת "פריחת הדובדבנים" על מצב הרוח, בעיקר של אלו הנמצאים בחיפוש או בהתלבטיוית.

      (להסבר קצת יותר מעמיק: http://www.akatar.com/5_DUVDEV.htm)

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

      הממ...

      תיאוריה מעניינת, אני מודה, אבל אני חוששת שזה לא מסביר את המצב של ג'יין, שהוא עניין של כמה חודשים כבר.

      בכל מקרה, מקווה ש'באביב היא תשוב בחזרה'.

       

       

      שכחת שהחורף הזה היה כולו אביבי למדי?

       

        14/3/09 21:07:

      ברגעים הללו אני משתדלת פשוט להנות מהשקט.

      (ובאמת שכל העולם יכול ללכת לחפש...)

      אותי זה מנחם.

        14/3/09 21:00:
      בוכה
      איתך
        14/3/09 20:55:

      צטט: kruveet 2009-03-14 20:08:57

      מתוקה,

      לא הולכת לומר לך שזה יעבור

      כי גם אני ממש ממש שונאת את צמד המילים האלה,

      ממש יחד עם צמד המילים "יהיה בסדר".

      התשובה שלי היא תמיד "אולי יהיה בסדר, אבל אני רוצה שיהיה עכשיו טוב!"

      אני יכולה רק להציע לך זוג זרועות חזקות (גם אם לא שריריות)

      לב רחב ואוהב

      ובית פתוח מתי שתרצי באווירה אחרת....

      אוהבת אותך המון 

      ומבינה אותך כל כך...

      יכולה רק לקוות שיקרה הדבר ההוא שיהפוך את מצב הרוח

      (ולא, אני לא מתכוונת בהכרח לגבר,

      אלא פשוט משהו,

      anything,

      that makes everythung look different)

      Love you lots!

      כרובי מתוקתי,

      התגובה שלך היתה פשוט... במקום.

      ועל כל הדברים האלה שכתבת  (וכמובן גם על אחרים)

       

      שבוע טוב ותעשי חיים

       

        14/3/09 20:49:

      צטט: guy7373 2009-03-14 20:01:28

      החיים בקצוות...

      זה סוג של מתיש

       

      וכמו שאני אומר לא פעם

      לא לשכוח לנשום

      לגמרי מתיש.

      יש אנשים שנטענים מחדש תוך כדי החיים,

      ויש כאלה שצריכים מדי פעם 'טיים אאוט' לטעינה,

      מרוב שהם מכלים את האנרגיות שלהם.

       

      וכן, לנשום זאת התחלה טובה.

      ובכלל, איך אתה מרגיש?

       

        14/3/09 20:08:

      מתוקה,

      לא הולכת לומר לך שזה יעבור

      כי גם אני ממש ממש שונאת את צמד המילים האלה,

      ממש יחד עם צמד המילים "יהיה בסדר".

      התשובה שלי היא תמיד "אולי יהיה בסדר, אבל אני רוצה שיהיה עכשיו טוב!"

      אני יכולה רק להציע לך זוג זרועות חזקות (גם אם לא שריריות)

      לב רחב ואוהב

      ובית פתוח מתי שתרצי באווירה אחרת....

      אוהבת אותך המון 

      ומבינה אותך כל כך...

      יכולה רק לקוות שיקרה הדבר ההוא שיהפוך את מצב הרוח

      (ולא, אני לא מתכוונת בהכרח לגבר,

      אלא פשוט משהו,

      anything,

      that makes everythung look different)

      Love you lots!

        14/3/09 20:01:

      החיים בקצוות...

      זה סוג של מתיש

       

      וכמו שאני אומר לא פעם

      לא לשכוח לנשום

        14/3/09 19:40:

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:41:09


      אגב, שכחתי להוסיף את הלינק הזה:

      סיוון שביט - הכחול האפור הזה

      טוב שחזרת להוסיף.

      השיר, והקליפ, פשוט מהפנטים.

       

        14/3/09 19:36:

      צטט: מרים המגדלית 2009-03-14 18:25:51


      אמאלה. מפחיד כמה שזה מוכר. אפילו את בחירות המילים שלך אני מכירה.

      באמת ובתמים מצטערת לשמוע.

      העניין של בחירות המילים, האואבר - ספּוּקי מופתע

       

        14/3/09 19:35:

      צטט: da vinci 2009-03-14 18:02:35


      מעניין,

      מכיר לפחות עוד שלוש נשים בקפה שנמצאות במן תקופה שכזאת, והאמת שגם אני לא רחוק מזה.

      פיתחתי לי מן תאוריה שזה משהו בסגנון השפעת "פריחת הדובדבנים" על מצב הרוח, בעיקר של אלו הנמצאים בחיפוש או בהתלבטיוית.

      (להסבר קצת יותר מעמיק: http://www.akatar.com/5_DUVDEV.htm)

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

      הממ...

      תיאוריה מעניינת, אני מודה, אבל אני חוששת שזה לא מסביר את המצב של ג'יין, שהוא עניין של כמה חודשים כבר.

      בכל מקרה, מקווה ש'באביב היא תשוב בחזרה'.

       

        14/3/09 19:32:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-03-14 17:49:02

      אין הרבה מה לעשות כשנכנסים ל"שרוול" של מצב כזה. פשוט לצלול מתחת למים. זה יחלוף. ניסיון להלחם בזה, או שינאה עצמית על המצב, רק תאריך את ה"שרוול".

      זה נכון, עקרונית, רק שהאוויר מתחיל להיגמר - והשרוול חייב להסתיים לפני זה, אם אנחנו בעניין של השרדות.

      ככה ג'יין אומרת, לפחות.

       

        14/3/09 18:41:


      אגב, שכחתי להוסיף את הלינק הזה:

      סיוון שביט - הכחול האפור הזה

        14/3/09 18:25:


      אמאלה. מפחיד כמה שזה מוכר. אפילו את בחירות המילים שלך אני מכירה.

        14/3/09 18:02:


      מעניין,

      מכיר לפחות עוד שלוש נשים בקפה שנמצאות במן תקופה שכזאת, והאמת שגם אני לא רחוק מזה.

      פיתחתי לי מן תאוריה שזה משהו בסגנון השפעת "פריחת הדובדבנים" על מצב הרוח, בעיקר של אלו הנמצאים בחיפוש או בהתלבטיוית.

      (להסבר קצת יותר מעמיק: http://www.akatar.com/5_DUVDEV.htm)

       

      בימים אלו האביב מבצבץ ליום יומיים ומיד לאחר מכן מתאייד ומשאיר אחריו זנב של חורף, הניגוד בין העצלות והאיטיות הדובית של החורף, לבין פרץ פתאומי של התעלות ואנרגיה הנובע מאיזה שעון ביולוגי המסונכרן עם מזג האויר, מתעתע בנו.

      יום אחרי התפרצות אנרגיה אביבית שתכליתה לבלוע את העולם מגיע יום סגריר אפרורי וקר הגודע באיבחה אחת את מחול הפרפרים שבליבנו ואז הנפילה היא נפילה קשה, כי הרפרנס הוא של היי. ואז כל מה שרוצה הדוב לעשות הוא לחזור למערה ולהתחבא, והעיקר- שיעזבו אותו בשקט כבר לעזאזל!

       

        14/3/09 17:49:
      אין הרבה מה לעשות כשנכנסים ל"שרוול" של מצב כזה. פשוט לצלול מתחת למים. זה יחלוף. ניסיון להלחם בזה, או שינאה עצמית על המצב, רק תאריך את ה"שרוול".

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין