במקום אימון ריצה, או החיים רצופי הפתעות
חזרתי הביתה.
פרופ' אבני היה שמח להחזיק אותי עוד יומיים, אבל אני כרכמתי פנים,
ניהלתי משא ומתן קשוח והבטחתי להמשיך ולהערות לתוכי באופן עצמוני אלפי מ"ג של אנטיביוטיקה.
"מחר בערב את יכולה לרוץ" הוא אמר.
ועד מחר, אני הולכת לבשל משהו.
אין כמו שני סירים על הכירה
לעשות בית.
___________________________________________________________________________________
זו לא אני שמעלה את הפוסט הזה,עושים זאת עבורי.
באיכילוב אין אינטרנט אלחוטי.
מחר יגיע מנהל המחלקה ויחליט אם אני כשירה לחזור אל חיי ואל שגרת האימונים.
הריצה חסרה לי.
תחזיקו אצבעות.
סליחה עם כל המגיבים הנותרים זמנית, ללא מענה. הדס. |
