שאלו אותי: מה הייתה התקופה הכי מאושרת בחייך?

עניתי שזו הייתה התקופה בה התאהבתי לראשונה ממקום של מודעות ובגרות.

שאלו אותי: ומה עשה את התקופה הזו לטובה?

עניתי שזה היה בגלל נוכחותה של אהבה.

ומה הייתה התקופה הכי רעה, שאלו.

התקופה בה שר פחד בחיי, אמרתי.

ואז הבנתי שהיפוכה של אהבה אינו שנאה כי אם פחד.

הפחד שורר היכן שאין אהבה,

כמו שחושך הוא העדרו של אור, כך הפחד הוא העדרה של אהבה.

ואנחנו מנוהלים על ידי הפחד

כי כל פחד מקורו בתחושה שאיננו אהובים.

אז יש פחד שמניע ומוביל להצלחה,

אך יש פחד משתק שמוביל לתקיעות, חסימה ואיבוד הזדמנויות להגשים את ייעודנו בחיים אלה.

אנחנו מנוהלים על ידי מערכת הערכים שקבענו לעצמינו,

ואם אהבה אינה בראש הרשימה, הרי שפה אנו מפסידים את עצמינו לערכים שנרכשו בעבר כי "כך צריך".

נלסון מנדלה אמר שאין זו גדולה לכווץ את עצמינו על מנת לאפשר לאחרים לזהור, הגדולה היא לפזר את האור שלנו על אחרים כדי שהם יתחממו באורינו ויזהרו גם הם.

אז הרצון לטבול באור ואהבה הוא פשוט חוסר הרצון האנושי שלנו להיות בתוך פחד וחשיכה.

אז מאחלת לכולנו שבוע של אור ואהבה והלוואי שזה גם יעזור להחזיר את גלעד שליט הבייתה.

אמן!!!