| בכרטיס של הציירת רות פלדי, בין הציורים העוצמתיים ב-14 הגלריות שלה, מצאתי את הציור הזה, השייך לקבוצת ציורים בשם "נוף ימי". הוא זרק אותי לספינת חיי, שעוגנת כבר שנים ארוכות "במדויק בין נבו לכאן". התרגשתי וביקשתי אישור מרותי לפרסם את הציור אצלי, יחד עם השיר, ולשמחתי היא הסכימה בנדיבות
ספינת חיי
אַת ספינת חיי הגדולה, זקופת תרני האנטנות. הנה צל הערב יורד אט, כובש את אדום הלוהֵב של שמיך.
היום ראיתי אותך. מאחורי גבך עשן שריפה גדול היתמר, ורק ארובותיך בָּאדום מזדקרות כשישה טוטמים, הולכים ומיטשטשים לנגד עינַי. עוד מעט תהפכי לבניין תעשייה ישן, מובטל, ורק החלון המואר בצידך השמאלי, חדר בקרה בליבך המאפיל, יוסיף לשמור עליך, חזון שלי, שיתגשם שוב, מחר, בשקיעה חדשה בתחנה המרכזית.
*
לא ארדוף אחר הרוח. תמיד בזמן ובמקום הנכונים ספינת חיי עוגנת.
לא ארדוף אחר הרוח. בבטנה האפלה הכבשנים מזינים אש.
לא ארדוף אחר הרוח. הוא ירדפני בנקודה המדויקת שבה מתבצר הבכי.
לא ארדוף אחר הרוח. יַשיגֵני הוא. למה ארדוף אחר הרוח. ישיבֵני הוא אל כנפיו להתכנף.
לא ארדוף אחר הרוח. בספינת רפאים מדממת-מפרש במבואות עיר קשה ישיבני הוא רוח אפו.
נתונה, לא לקוחה, בפאתי מדרכות שוליים מנופצים של מכוניות מנצנצים בין האבנים.
לא ארדוף אחר הרוח. ייקחני הוא ברחמיו או יניח לרַחמִי שומם להפיח חיים באש הכבשן של ספינת חיי העוגנת במדויק בין נבו לכאן כבר אחרי ההחלטה.
© כל הזכויות לשיר שמורות לשושי שמיר © כל הזכויות לתמונה שמורות לרות פלדי. התמונה מוצגת כאן באישור הציירת
|