
אתי את בטוחה לא באתי לקפה לחפש סטוצים או רומן, כך שאתי את בטוחה. הגעתי לכאן מכיוון שאחותי הכירה לי את הקפה ומיד נדלקתי. הבנתי שזאת ההזדמנות שלי ל"צאת מהמגירה". ועם הזמן נפתחתי והתחלתי להוציא את השטות שבי. והתאהבתי באחרות. בשטויות שלהן... ברצינות ובעומק שלכן, רק בלי הרומנטיקה ובלי הסקס. אני לא כאן בשביל הסקס, כך שאתי את בטוחה. מהר מאד הבנתי, שאין מה לעשות, אני כנראה מעדיף כתיבה נשית. יסלחו חברי הגברים בקפה שגם אותם אני קורא ואף מגיב ומככב - אני מעדיף נשים. כתבתי פעם "זה לא אתם זה אני" צריך להוסיף "זה לא אתן, זה אני". ו"זה לא את, זה אני". אני כאן כדי להנות מכן, ממך, בלי סקס, אפילו לא וירטואלי. ושתביני האהבה ישנה. בחיי; יש בי אהבה כנה ואני חולק אותה איתכן בכל מקום ובכל הזדמנות. "אילה" קוראת לזה "פתוח". אז אני לא כותב על סקס כי אני לא כאן בשביל זה. אני כן קורא על סקס אבל מגמגם בהתייחסות לפוסט סקוסואלי גרפי... אז כאשר נפגש בעולם האמיתי - אתי את בטוחה, כי הפנטזיה שאממש איתך תהיה הפגישה איתך. לקפה, אמיתי. אולי עם עוגה שאפיתי או אפית, או בבית קפה. ותסלחי לי שאני ביישן ולא נשקן (לא בפגישה ראשונה) וקצת חששן (שיבינו אותי לא נכון).
(ושתדעי שהפנטזיה של הפיקניק תמומש)
|
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אילה
במיוחד על מה שכתבת על העמדות השונות - כשאני חולק על מישהו, גם בעולם האמיתי, אני תמיד דואג שלא להיות מבטל, או שולל, או חלילה מזלזל. חשובה לי הלגיטימיות של כל דעה, גם זאת שאני לא מסכים עימה. איתך הצלחתי.
בכלל, את היית אהבה מקריאה ראשונה.
יא... הפתעת אותי עם הלינק... תודה.
:)
ובאמת, אני חייבת להגיד, שיש משהו שיוצא אצלך, שמאוד מעורר איזו תחושה של הערכה, של אינטגריטי.
גם כי באמת אין סביבך את ההילה המוכרת של מישהו שרוצה ממך משהו,
וגם זה המשהו הזה שבא לידי ביטוי בפוסטים או בדיאלוגים היותר פוליטיים, שבהם, על אף העמדות השונות, לרגע לא ביטלנו ולא זלזלנו ולא צרחנו - אלא כן יכולנו לכבד ולהמשיך להיות בקשר הזה, שהוא סוג של קשר, וירטואלי ככה שיהיה...
או משהו כזה.
:)
בעיות של עשירים.
תשלחי אותה אלי, היא והנסיך יקיימו פסטיבל מספרי סיפורים סימולטני
אם כבר, אז גם לי יש בעיה -
הבת שלי לא סותמת את הפה, כל הזמן מספרת סיפורים, מה היה ואיך היה ומי ולמה וכמה ופירוטים מפירוטים שונים.
אתמול קיבלתי פתק מהמורה שהיא לא הכינה שיעורים.
למה? אני שואלת.
והיא אומרת שהיא לא מצליחה לכתוב חיבורים ...
עדיף בריאה
תודה לך יקירי... הסמקתי מהפירגון...
האמת, הפתעת אותי!!!
ובנות יקרות... אתן יכולות להתחיל ולקנא...
כי ממש נפלה בידי הזכות להיות קרובה אליו
לקבל את התמיכה, העידוד, הפינוק, העזרה, החברות,
האוזן הקשבת ובכלל...
מה הייתי עושה בלעדיך????
חולה עליך אחי...
תודה
בזכותך אני מרשה לעצמי לחלק נשיקה, אבל לא לכל אחת
ידעתי שאיתך אני בטוחה,
לכן אני חברה שלך
כי אני סומכת עליך
צ'שמעי
את לפחות יודעת איך נראים הקוים שלי ממרחק מטר בלתי ממוסך
אחי הבכור היה צריך לכתוב חיבור קצר על כלכלת אילת אז הוא כתב "ככה ככה"...
אני תמיד איבדתי מחברות ושכחתי שהיום מבחן ועוד ועוד.וכן היתה לי השכלה ים תיכונית, הייתי בתיכון והלכתי לים...
מזכיר לי שאלה מתוך מבחן אמריקני, שמיועד לשחקני פוטבול המבקשים ללמוד על מילגה בקולג' (אמריקני):
האם תוכל להסביר את תורת היחסות של איינשטיין?
א. כן
ב. לא
חסר לי שמישהו מהילדים שלי או חבריהם יקרא את זה אבל...
אני אסרוק לך פתק אוטנטי שהורי קיבלו מבית הספר בחטיבה
(הוא נשמר בספר המחזור)
אגב בני הצעיר מגלה סימנים מבטיחים: בתשובה לשאלה אם ניתן היה לקיים אורח חיים כשל אברהם אבינו בסדום, תשובתו היתה"לא ממש".
תודה, עכשיו אני רגוע
ואכן שני היא בר סמכא
שנעשה תחרות?
תודה לך
כשהייתי מקבל משפטים כאלה בתעודה תמיד היה בא "אבל" או "חבל" "שהוא לא משקיע יותר בשיעורי בית..." (אי אפשר היה להשקיע פחות בשיעורי בית ממה שאני השקעתי)
תשאל את שני
איתי זה ממש בטוח
מתוקים אתם
תודה ! תודה ! תודה!
תוקן!
דף נפרד??? אני מבין שזה משהו טכני אינטרנטי, אז הלכתי לאיבוד... בהזדמנות תובילי אותי ביד צעד צעד
יש לי 4 ילדים והרבה פרופורציות. פיראטים לא מפחידים אותי.
ובעניין הקישור - אנא / בבקשה / במטותא / במחילה - תעשה שיהיה בדף נפרד...
תודה
נחמד לי כחיפאי להיות נמל מבטחים. רק תזכרי שבזמנים עברו חיפה היתה נמל מבטחים לפיראטים.
וידעתי שתדעי ואת יודעת שידעתי שאת יודעת...
ועשיתי בפוסט, לראשונה, שימוש בטכניקת הקישור על מילה שלמדתי ממך!
ידעתי את זה מהרגע הראשון, שתדע לך.
וזה ממש כיף ונחמד שאפשר קצת לא להתייחס לתחומים האלו. מין נמל מבטחים כזה.
ובטח שהיא תמומש