ידידי היקרים, אל תחפשו אחר עצמי מרוחק גבוה יותר, או אחר אהבה אשלייתית פרי יצירתכם. פשוט צעדו בכל רגע באלוהותכם ביודעכם שהיא שם, ביודעכם שהיא בתוככם פנימה. פשוט צעדו לקראת היד האוהבת המושטת לכם, ידכם אתם, אל תחשדו ואל תחששו, ביודעכם שיד זו היא חלק בלתי נפרד ממכם ואשר סיבות מוטעות המוטבעות בכם גורמים לכם לדחות את זיהויה, וכך דוחים אתם את היד האוהבת, את האלוהות שפנימיותכם. אנו, 'משרתי נשמתכם הגבוהה' נמצאים איתכם לסייע בידכם להכיר בחלקים הרבים של אישיותכם המפוזרים *בממדים עשר, אנו, ברשותכם, נאסוף את החלקים המפוזרים ובעזרתכם נאגוד אותם לאחד שלם ומושלם.

 אנו נראה לכם שוב את צחור נשמתכם העליונה השואפת אל אור 'האחד' הזוהר בלובן בוהק דרככם. כל זאת כמובן עם רצון ושיתוף מצידכם.

מאז ומתמיד חיפשתם, אין זה משנה כמה ממון ורכוש הצלחתם לאגור, מגיע מצב שבו אתם מרגישים 'עניים', עוני רוחני. גופכם מלא אך פנימיותכם ריקה. 'השכלתנים' תמיד הסבירו זאת 'הגיונית'. כאשר אדם אמיד מתחיל לחפש את הקשר אל פנימיותו, אומרים 'שכלתנים' אלה; עתה כאשר יש לו הכל הוא יכול להרשות לעצמו לעסוק ברוח, הוא לא צריך לדאוג ליום המחר. כאשר אדם עני מתחיל לחפש את הקשר אל פנימיותו, אומרים 'שכלתנים' אלה, אין לו דבר השייך לו, המחר אצלו לא יהיה שונה מהיום, אזי מחפש הוא פתרון למצוקתיו במקום אחר. ידידי, אתם אשפים במציאת הסברים 'הגיוניים'. אנו כולנו איתכם על מנת לעזור ולזרז את התחברותכם אל 'הנקודה שבלב', ודרכה אל המעבר. אין מבדילים אנו בין עשיר ועני, עושר ועוני חוויית אשליה קיומית זמנית הם, בחירת נשמתכם. אנו המגדלור שבחוף הבא לכוון אתכם בסערת חייכם לכיוון המטרה, וברשות נשמתכם אנו פועלים.

נשמתכם מנועה מלשנות, היא זו שבחרה את חווייתה הנוכחית, אבל כפי שאתם מצוידים בכלים לתפקודכם בחומר, גם היא מצוידת בכלים לתפקוד בקיומה, אנו הכלים בהם היא משתמשת בניסיונה לשנות, ללמוד ולצמוח. היא זו הנמצאת במרכז הוויתכם, בהתעלמות ממהותכם הפנימית, מנשמתכם ומהכוונותיה, את אורה אתם דוחים לא אותנו. לאורך קיומכם רק מעטים הגיעו להתחברות ישירה אל נשמתם העליונה, המחוברת לצביר נשמות השורש שלה, המחוברים לנשמה העליונה המכונה גם 'נשמת האם'. בהתחברות לנשמה העליונה שלכם אתם גם מתחברים לנשמת האם ודרכה 'למקור' המזינה (מזין אותה) מאור האין סוף, מהתבונה האין סופית. מגיע זמן שבו נשמתכם הקטנה מתחילה לדרוש יותר 'מלבכם' 'מפנימיותכם'. מעבר לכל רצון לתענוגותיו של הגוף בעולם החומר, הנקודה שבלב, הגן הרוחני, מתחיל לדרוש התייחסות, הוא הגיע למצב שאתם מתחילים לחוש אותו מעל לכל יתר רצונותיכם. רגש זה יוצר תחושה של משיכה למשהו שכביכול אינו בנמצא, אתם מתחילים להבין שיש משהו מעבר לכבוד ולשליטה, אבל המשהו הזה עדיין מחוץ לזיהוי, ואז מתחיל החיפוש. חיפוש זה פותח את המסך עבורנו ודרכו נכנסים אנו.

כבר בשלבים הראשונים הדברים יקבלו משמעויות מדויקות. על פי הגדרתכם, בעל-טבעי עסקינן, אבל כמו במדע, גם נושא זה ישא אופי מדעי רגיל. ימצא בו מנגנון ההבעה הנכונה, כיצד להביע ולהסביר נוסחה של יחסי כוחות וקשר בין 'העולמות'. נעשה הכל על מנת לצאת מגדרות המלל ונביע הכל בדרך מדוייקת אשר תתאים לכל אחד ואחת מכם. מידע זה יכלול הכל, את הפרט ואת הכלל. הכל יוכתב בדרך ובצורה כזו, שלמרות אופיו, ההסבר ידבר אל הכלל וכל מי שיקרא בעיון וירצה להטמיע את הדברים, יבין שאם הוא יכנס ויפעל הוא יושפע וישפיע. כוונת הקבוצה לסייע לכל מי שירצה להתחבר אל המציאות הכוללת. בהתחברות זו אל המציאות הכוללת, וביכולת המתפתחת כתוצאה מהתחברות זו, יחווה כל אחד את הקורה בכל המציאות. מכאן והלאה, לאורך כל הדרך בתוך ומתוך מעגלי ההתפתחות, נשמתכם צומחת ומתפתחת גם כן, ודרך התפתחות הנשמה, הנקודה שבלב, המהות הפנימית, מקבלת נפח ההולך וגדל, דבר האומר, התחברות אל הכוח הכללי הממוקד, אל כוחו של 'האחד'.

העצמי המבוטל: דרגות שונות ודרכים שונים לעוסקים ברוח. כל המחלוקות שבין דרך לדרך, נובעים מכך שכל מורה, כל מסטר, כל צינור מעביר את הבנתו המיוחדת לו לעולם, והנמצא בממד הבנה ותובנה שונים מחבריו. המורים הראשונים זרעו את זרעי הרוח את זרעי התובנה ועתה הגיע זמן נביטה. התגשמות זו מתקיימת במשך הדורות, לעיתים מפריד בין מורים אלה שורש נשמה אחר, ולכן כל אחד מעביר את הבנותיו לפי שורשו, וכל אחד לפי שורשו ממלא את תפקידו בעולם העשייה, עולמכם. ככל שנשמתו של מורה יותר כללית, יותר רחבה, מסוגל הוא להכיל בתוכו סוגים שונים, דרגות שונות ושורשים שונים. כל אחד יוכל אך ורק להדריך בהתאם למצבו, בהתאם לתפקידו, בהתאם להבנותיו ובהתאם לצרכיו הרוחניים. היום מבקשים אנו להעביר מידע מתוך זווית ראייה אחת מיוחדת על סוג מורים מיוחד, אלה הם המורים אשר בעבודתם מאבדים את תחושת היותם, זהו מצב של העצמי המבוטל. בין מורים אלה לבין האחרים יש שוני ברור כפי שהיום שונה מהלילה. אלה הם מורים הרואים בעבודתם, מעבר לצורכי קיומם, שליחות של קדושה ממש, הם פועלים בתוך ומתוך ממד תובנה של שליחות, יראה ואהבה. אלה הם המורים הדבקים בעבודתם, אך אינם מרגישים את ישותם כעובדי הרוח, ישותם היא הרוח עצמה. הם פועלים מתוך מעגל תודעתי אשר בו לרוע ולשליליות אין קיום. אלה הם מורים היוצרים נשמות אציליות. מחשבתם נובעת מתוך הנקודה שבלב, הם התעלו מעל למחשבה השכלתנית השולטת והפכו לשליטים במקום לנשלטים, הנקודה שבלב ומהותם הפנימית התמזגו עם מחשבתם ואין ביניהם חוצץ. הם אינם מרגישים כישות נפרדת, אלא ישותם היא אחת עם כולם, אחת עם 'האחד' אלה הם המורים החובקים את 'האחד'. ליבם, מהותם הפנימית ושכלם מופנים כולם לתכלית הבריאה. כוונתם ממוקדת להולדת עולם אחר, עולם אשר בו יש מקום של כבוד לשונה. עולם של שלום ואחווה בין אדם לאדם, בין אומה לאומה, בין דת לדת. אנו יכולים לומר בבטחה, שאלה הם המורים שכוונתם התמזגה עם כוונת הבורא וגבולות ההבדלה נעלמו כלא היו מעולם. הם הצינור הטהור להעברת המידע היקומי אל השאר, ודרכם יגיעו גם השאר להבנות ולתובנות על מהות קיומם, על ייעודם כחלק מהניצוץ האלוהי." שאלה: האם הביטול העצמי אומר לוותר על עצם היותי כאחד האדם? ואם כן, כיצד אוכל להתקיים בעולם אשר בו עדיין לא יושב איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ועדיין חייב כל אחד לדאוג לפחות למזונו וכסותו?. "לא, הביטול העצמי אומר שאתה פועל מתוך ממד תובנה אשר בו אין לסערת רגשות 'שלילית' מקום. בתוך ממד זה, אתה חווה את הרגשות, אבל אינך מאפשר לרגשות אלה לשלוט בתגובותיך. בממד זה אינך מתעסק בחיפוש תמידי היכן אתה נמצא ביחס לאחרים. אתה יודע בדיוק את מיקומך ביחס לאחרים. בממד זה, מתוך ידיעת מיקומך, אתה שואף למשוך אליך את כל שאר הסובבים אותך שמהם אתה לומד ואותם אתה מלמד, בממד זה אינך רוצה לדעת את החוכמה אלא את הידיעה הפנימית הנובעת מתוך מקור מהותך הפנימית המחוברת אל הנקודה שבלב ואל שכלך. הקירבה שאתה חש היא לא סתם קירבה, הקירבה היא צורך של היות. זו עבודה הנעשית מתוך התמזגות מלאה בינך לבין היקום, כאשר בו בזמן מציאותך היא מציאות רגילה ככל האדם."

שאלה: האם מצב זה אפשרי למורים בלבד? ומה אם אדם מן השורה שואף להגיע למצב זה בלי שאיפות או רצון להיות מורה, האם מצב זה ימנע ממנו?. "שוב התשובה היא לא. כל אחד ואחת מכם יכול ורשאי להגיע לממד תודעתי זה ואפילו ליותר מכך, אבל מניסיוננו, כאשר אדם מגיע למצבים אלה מודעותו מובילה אותו להעביר את ידיעותיו והבנותיו לרבים ככל האפשר. כאשר אנו אומרים מורים, אין כוונתנו למורים אשר בהכרח יושבים מול קבוצת אנשים ומרביצים את תורתם, העברת המידע שברשותם נעשית בכל דרך, אם בכתיבה, אם בשיחה סתמית עם ידידים, אם בהשפעה ושינוי סביבתם הקרובה ועוד, אלה מצבים שבהם עבודת מורה מתבצעת. לעיתים הם אפילו לא מודעים לכך, המודעות להיותם מורים עמומה ובמצב זה בהחלט שאינם רואים עצמם כמורים. כאשר אנו משתמשים במונחים כמו 'דרגות גבוהות ורמות', הבינו שמונחים אלה הן רק מילים לצורך הבהרת מצבים הבאים להבהיר דבקות במטרה וברצון להשפיע. כשהאדם ממזג את מהותו הפנימית, את הנקודה שבלב, עם מטרת הבריאה הוא מתמזג עם כל זמניו. דרך זו היא שונה לחלוטין, זוהי עבודה פנימית המקבלת ביטוי במציאותו כאדם והיוצרת משמעויות אחרות. עבודה ממקום זה נעשית מתוך בטחון מלא בתכנים ובמקורם, ממקום זה נעלמים הספקות, נעלמים הפחדים, נעלמים התהיות והחיפוש אחר תשובות הנובעות מרגשות בדו-ממד הליניארי. זהו מצב מופלא בו הדברים שנחשבו לגדולים ביותר, לחשובים ביותר, מקבלים את הפרופורציות הנכונות המוכנסות אל תוך כלל הדברים כחלק ממצרף שלם ומושלם. ביטחון מלא בדרך ובמטרה. לדעת שהייקום עומד לימינך בכל עת ובכל מצב, ומתוך ידיעה זו לצאת ולברוא את המציאות 'האחרת'. בשלב זה אתם עדיין משולים לילד העומד מול גלי הים, ובכל פעם מגיע גל ומפילו. אבל לאט ובבטחה הוא רוכש מיומנות. הוא מתחיל לזהות את הגלים ויודע שהגל הזה מחייב קפיצה מעליו, הגל האחר מחייב זרימה איתו, והגל הנוסף מחייב צלילה מתחתיו. בצורה זו הוא רוכש מיומנות והבנה לגבי כל גל ומאפייניו, מהיכן הוא מגיע, מהי עוצמתו ומה עליו לעשות על מנת להימנע מעוצמתו וטלטולו. והיה אם קורה ומגיע גל שבכל זאת מצליח להוציאו משיווי משקלו, יהיה זה רק לרגע קט עד אשר ישוב וישלוט במצב. מיומנותו ובטחונו לבסוף מתגברים על הכל, ואין גל אשר יוכל להוציאו מידיעתו ובטחונו. כך גם אתם ידידיי, תיכשלו בכל אשר תיכשלו, מתוך הלמידה וההתנסות יתגלה החוסן הפנימי האמיתי והנצחי הטמון בכל אחד ואחת מכם. מאחלים לכם לב חם ואוהב ומהות פנימית רחבה להכיל את שיש ליקום להציע לכם.