
ותבוא. ותלך. ותיגע בנימים העמוקים והרגישים ואז תכחיש שנגעת. ותראה את פניך ושוב תעלם, ממלמל מילים חסרות שחר או תועלת או משהו בכלל. ותשכב איתי, ותאהב אותי, ותלך ממני בלי להפנות ראשך אחורה. ואנגב דמעותיך כשתשבר ואנגב דמעותיי בסתר, שלא אשבר. ואגע ותיגע וניגע יחד בדבר ההוא שלא ברור לנו מה הוא בכלל. ואשכב איתך, ואחשוב שאוהבת, אבל רק מתרגשת. וכשתלך גם אני לא אפנה מבטי אחור כי אין טעם בכלל, הרי אתה לא. ותבוא שוב, ותלך שוב ותיגע בי שוב ותשכב עמי שוב ותחשוב שאוהב אותי שוב. ותלך שוב. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה כל כך נפלא בתגובותיך...
תודה.
גם אני באתי והלכתי
להביא כוכב למילים האלו שמתפתלות.
רוצות ולא רוצות אותו
חמודה שלי!!!
מי יודע? אולי כשאעזוב יהיה לי זמן לשבת ולכתוב את הגיגיי בצורה יותר מסודרת :)
תודה תודה ושוב תודה :)
כל כך יפה שוב ושוב
יעל,
אני חושבת בשיא הרצינות
שאת צריכה לחשוב לכתוב איזשהו סוג של רומן ארוטי.
את מעולה בזה. באמת.
עושה לי חשק עז לגעת.
אני מקווה שאת כבר עושה את זה מזמן, ורק משחררת לפה חלקים קטנים מעצמך.
בקיצור יעלי, יאללה.
DO it.
:]
תודה רבה רבה...
יפה מאוד. מצטרף לקודמי בעניין הו' התנכ"ית. זה בהחלט מוסיף לשיר ומעצים אותו. ביטאת נהדר עירוב של רגשות.
תודה יקירי, אבל זה לאו דווקא האדם, כמו מה שהוא מציף.
כל אחד מעלה בנו דברים אחרים, חלקם טובים וחלקם טובים פחות.
הדמעות זולגות מאושר ועצבות גם יחד.
צורת הכתיבה והסגנון פשוט יצאו החוצה, לאו דווקא מקראיות אלא המשכיות לא ברורה שלא יכלה לבוא לידי ביטוי פרט לשימוש בו' החיבור.
ועכשיו אחרי שאתה אומר, שיר לגמרי מתאים :)
בס"ד
"אנגב את דמעותיי..." - האדם שבשבילו שווה להורד דמעות הוא זה שלא יתן להן לרדת.
בהתחלה חשבתי שאני קורא פרק בתורה...
האם השימוש בסגנון וקצב מקראי "משמש" את המטרה ?
ובעיקר הזכיר לי שיר ישן נושן...
.
חש את חום גופה ומתקרב...
היא לא מאמינה שהוא עוזב...
בלי לומר מילה...
http://www.youtube.com/watch?v=Zfzi2vVVzHk
תודה רבה לך, רעיון ההמשכיות, הצורך לומר ולא לדעת בדיוק מה, הוא זה שגרם לי להשתמש בצורת כתיבה זו.
והתגובה הקודמת נמחקה, לבקשתך :)
סחרחרת התשוקה המכאיבה כשם שהיא מענגת.
אהבתי מאוד את הדרך בה התבטאת, בשימושי ו' החיבור ה"כמו מקראיים".
<אודה לך אם תמחקי את הקודמת, שנשלחה ללא הגהה>
,תודה רבה שוקי :)
ז'אנר שאינו מוכר לי
אני נתקל בו לראשונה
יש בו שפע של חן ומנגינה
הפתיחות והשקיפות מצלילות (מלשון צלול)
את היצירה.
יופי טופי המשיכי כך
שוקי