| לפני שבוע, בחנות דיסקים, מצאתי דיסק חדש ובו שירים ממחזותיו של חנוך לוין. בין השירים יכולתי למצוא גם שירים בהם נשמע קולי, למרות ששמי ושם חברי לחמישיה הקולית לא מוזכרים בספרון המצורף. כשלמדתי באקדמיה למוסיקה בירושלים הייתי חבר במקהלה הקאמרית המקצועית, אתה הופעתי בארץ ובעולם. זו הסיבה שהוזמנתי להשתתף בהצגה המוסיקלית של חנוך לוין, `הוצאה להורג`, בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב. וכך נסעתי מדי שבוע, בתחילת שנת 1982, לחזרות למה שכונה על-ידי חנוך לוין `מחזמר אכזרי` באולם צוותא בתל-אביב. היינו שם חמשה זמרי מקהלה מקצועיים, שמלאו את תפקיד המקהלה, כמו במחזה יווני עתיק, בהצגה המיוחדת במינה הזו של חנוך לוין, בה השתתפו השחקנים יוסי פולק, זהרירה חריפאי, ישראל גוריון, ששון גבאי, תיקי דיין, יוסף כרמון, דפנה ערמוני ועוד שחקנים מצוינים. בתחילת החזרות קשה היה לי לשיר את מלותיו של חנוך לוין. שלא כמו מחזותיו האחרים, שהיה בהם נופך מקומי, ישראלי כל-כך, המחזה הזה הציג תמונת עולם אקזיסטנציאלית של טבע האדם, כרוצח חסר רחמים. היו בו שלושה רוצחים, ושלושה קורבנות, ושלוש נשים יפות שחרבנו על הקורבנות בשעה שגרונם נשחט. גם לקהל לא היה קל לצפות במחזה, ובכל הצגה קמו צופים רבים ועזבו את האולם. בניגוד למסר הקשה והמצמרר של ההצגה, המוסיקה היתה מוסיקה שמימית יפהפיה, שהולחנה על-ידי פולדי שצמן, ועד היום אני זוכר את המלים והמנגינות. נדמה לי שמחוץ להקלטה המקורית של שירי ההצגה לא נותרה הקלטה של המחזה כולו, מחוץ להקלטה שאני עצמי הקלטתי באחד הימים בטייפ ביתי שהבאתי אתי, ואשר נמצאת בידי עד היום. לעולם לא אשכח את חנוך לוין, את הרגישות המיוחדת שלו לכל אחד מן השחקנים, שהעריצו אותו כמו אל חי, את היכולת שלו להתאים לכל שחקן את הטקסט המתאים ואת השקט וההומור שלו, השונים כל-כך מכל מה ששמעתי על במאי תיאטרון. כפי שהיו שחקניו מסורים לו, היה הוא מסור להם, והוא הופיע בכל אחת מן ההצגות כדי לעודד ולתמוך בהם. למרות המסרים הבוטים והקשים של מחזותיו, הוא היה איש מצחיק, ולעתים, לאחר החזרה, היה יושב עם השחקנים ומשעשע אותם במערכונים שכתב. הוא לא היה שחקן, ותנועותיו היו גמלוניות, ולמרות זאת לא התבייש לשחק ולהציג את המערכונים ואת השירים המקבריים שלו. ובתוך הטקסט הקשה של ה`הוצאה להורג` ניתן היה למצוא, מעבר לציניות, גם רגישות ואופטימיות, כמו בשיר שהצגתי כאן. כשחנוך לוין כותב "העולם כולו שופע מתיקות, כדור גדול של שוקולד חלב", בשיר ששר יוסי פולק ברגעיו האחרונים, בשעה שהוא נשחט על הבמה, יש גם משהו כן מעבר לגיחוך ולקלישאה. למעשה, מציג המחזה כולו את חיי האדם, או את הסיבה לסבל של חיינו, ביכולת שלנו לראות את רגעי האושר הקטנים, ולזכור עד כמה מתוק המלפפון בקיץ, הדובדבן בסתיו והדג-מלוח לאדם רעב. אתם יכולים להצטרף לרשימת המנויים של 'פיוט', ולקבל את השיר השבועי: או לכתוב אלי: drorgreen@gmail.com |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:-/
אחד מהדיסקים האלו מתנגן אצלי באוטו בלי סוף, כייף לנהוג ולשיר אותו.
למרות המסרים הקשים, הדיוק והעומק שבמילים מרגשים כל פעם מחדש.
ועכשיו מסתבר ששרה גם איתך בבוקר חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ענק :-)
שלום רבקה,
הזיכרון שלי אינו מדויק, אבל יתכן מאוד שה'הוצאה להורג' התקיימה בשנת 1979.
להתראות,
דרור
חיפשתי "חנוך לוין" - הגעתי לכאן. לא מצטערת.
היה לי טוב לקרוא את דבריך. תודה.
תודה גם על הפן האישי שהעלית, הן שלך, הן של חנוך לוין.
ובעניין שמות המשתתפים (לא רק באותו המחזה):
בכרך "יסורי איוב" מופיעים כולם, גם אתה. גם בויקיפדיה, בפירוט מחזותיו. רק פרט אחד אינו זהה: שנת ההופעה הראשונה. אצל שניהם מופיעה שנת 1979. (חיפשתי כי גם לפי הזיכרון שלי היה לפני 1982.)
---
rivkah yaron
תודה, שירה,
כרגיל, את מגיבה בנדיבות ואני קצת נבוך.
שבוע טוב,
דרור
שלום שירלי,
זהו דיסק חדש, ואני משער שתוכלי למצוא אותו בחנויות הספרים והדיסקים.
להתראות,
דרור
חנוך לוין, כמו חנוך לוין... שיש בו הכל, והוא אף פעם לא פשוט, והוא גם כל כך נפלא.
ואתה - כבר כתבתי פה פעם שאתה לא מפסיק להפתיע אותי. אפילו היית חלק מחמישיה המלווה בשירה את מחזהו!
ואני עכשיו סקרנית לשמוע את הדיסק הזה, עם המוסיקה שאתה מתאר...
( :
שירלי
נכון, באמת אין כמוהו.
להתראות,
דרור
תודה רבה על השיתוף, דרור!
אין כמו חנוך לוין...
*
יולי
שלום רותי,
אינני חושב שטעית בי.
נדמה לי שבדרך-כלל טועים בחנוך לוין, ומתעלמים מהנוסטלגיה ומהאופטימיות התמימה שלו, שבאים לידי ביטוי בשיר הזה (למרות ההקשר המקאברי).
להתראות,
דרור
כמעט טעיתי בך....
שיר מתוק, תרתי משמע,
באה הכותרת "הוצאה להורג"
עם פטיש על הראש.
מאד מעניין.
* ותודה,
רותי.