כותרות TheMarker >
    ';

    כופר הישוב

    ארכיון

    הטאו של פו

    1 תגובות   יום ראשון, 15/3/09, 19:53

    ככה יוצא שהפוסט הראשון שלי הוא בעצם ציטוט של פוסט של חבר אחר בקפה רמי קלינשטיין שכותב על ההשפעה העצומה שהיה לספר "הטאו של פו" עליו.

     

    "הטאו של פו" היה הספר הראשון של פראג ייצא לאור בדיוק לפני 15 שנה

    נובמבר 1995.ליום הולדתי קיבלתי מחברי לשעבר רוני בראון מתנת יום הולדת שלא הוא ולא אני ידענו שתשנה את חיי.ספר  בשם "הטאו של פו".על הטאו לא ידעתי דבר אבל ילד אמריקאי שכמותי מכיר את פו הדוב.מכיר דוב -דוב!הספר מנתח את הדמויות המוכרות של הסופר הידוע מילנה אבל ההפתעה גדולה!בעוד גדלתי ,חונכתי ולמדתי שפו הדוב הוא דביל ועצלן מושלם, הארנב החרד והינשוף החכם הם דמויות הראויות לחיקוי,בא הספר והופך את היוצרות.כך החל המסע הרוחני שלי. דווקא פו הופך להיות מודל החיקוי.כן-העצלן הישן הזה שרק רוצה לישון ולאכול.פו הוא בעצם טאואיסט מיסודו וכאן כדאי לנסות להסביר לכם על רגל אחת מה זה ה"טאו".מילה סינית שפירושה -הדרך.זוהי תורה סינית קדומה שממנה התפתח יותר מאוחר הזן.היו שני זרמים  פילוסופיים בסין.אחת מאד פופולארית בשם קונפוציוניזם ואחת קטנה ומאד אלטרנטיבית שמייסדה נקרא בשם לאו טסה.לתורה הזאת לא היו אף פעם יומרות פוליטיות ולכן נשארה רוב הזמן מחוץ למיינסטרים. הנה אחת מהאמירות הידועות בטאו :"אני ישן כשאני עייף ואוכל כשאני רעב".הטאואיסטים אומרים שאדם כזה הוא ברמה רוחנית גבוהה במיוחד. חברים יקרים-נא לא להתפוצץ ורגע תחשבו על הגאונות במשפט הזה.כמה פעמים אנחנו בחיינו הבוגרים חווינו את העייפות ואת הרעב כי דברים אחרים היו חשובים יותר:פרנסה,פגישה,מחשבות,תוכניות שאסור לשנות כי פשוט אסור וכן הלאה...הרשימה ארוכה.אין ספק שהעניין מעלה שאלות לגבי המוסר ולגבי החינוך המערבי שגדלנו עליו.אני רוצה שתחשבו רגע על התינוק הרך שאמנם עזב את גן העדן(רחם אימו)אבל דואגים לו לכל צרכיו.הוא ישן כשהוא עייף ואוכל כשהוא רעב. עכשיו,מיצאו את ההבדלים בין התינוק החמוד והמושלם בתחילת חייו לבין האיש קשה היום שחוזר מהעבודה עייף רעב תפוס צוואר לחוץ ובאופן כללי שבר כלי. אז תגידו לי -מה לעשות  יא רמי,זה דרכו של עולם.ילדים גדלים והחיים האמיתיים שם בחוץ,וקר שםצוחק(סליחה)ואין מה לעשות.אז זהו,שיש.תראו ,אני לא מהפכן ואני לא מתבייש בזה שאני ילד של מצעדים ברדיו ולא של תקליטי נצח של הפינק פלויד ושל ג'ניסיס (למרות שהשלמתי את השכלתי מאוחר יותר כי אף פעם לא מאוחר).אבל הספר טילטל את תהליכי מחשבתי.פו בא מאהבה ,לא דואג יתר על המידה וסה"כ טוב לו. אם תקראו שוב את ספר הילדים הלגמרי לא תמים הזה תגלו מסביב דמויות מאד טרודות וחרדתיות.יוצא גם שלרוב ,פותר הבעיות הוא לא אחר מהדוב.איך זה קורה עם דוב בעל כל-כך מעט שכל בראשו (כמו שפו בעצמו מכנה את מצבו)? הטאו של פו  הוא ספר קסום שעל גבו יש תיאור של הסופר שיסלח לי שאיני זוכר את שמו ,אבל היה כתוב  שם  שהוא מבלה את רוב זמנו בלא לעשות כלום,בלימוד "טאי-צ'י" ובכתיבת ספרים על פו הדוב.זו הפעם הראשונה שהתוודעתי למושג טאי-צ'י והתחלתי לחקור בנושא.המשך בפוסט הבא-ביי...
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/09 20:29:

      מחכה לפוסט הבא בנושא.

      תודה.

      פרופיל

      כופר הישוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות