הזמן, הווה
פוסטים פופולאריים
-
נשארת יופי של זכרון
31/7/07 | 1082 צפיות
-
ואיך אתה עכשיו
23/7/07 | 847 צפיות
-
1,2,3 נסיון לכתוב בחרוזים
4/4/09 | 1662 צפיות
-
מרים לוקחת את החיים שלה בידיים
31/8/07 | 1175 צפיות
-
שמואל א
19/11/08 | 976 צפיות
-
חרדה
18/11/07 | 2155 צפיות
פוסטים אחרונים
- לא מצליחה למנוע את הבלתי נמנע 17/5/09
- 1,2,3 נסיון לכתוב בחרוזים 4/4/09
- על מוזיקה וכל מיניי 4/12/08
- שמואל א 19/11/08
- פעם ראשונה שהשתכרת 9/3/08
- החלק שבו את עוזבת את הבית 24/12/07
הילד השמנמן מהרכבת
מסילות של ברזל מזכירות לי שואה.
אני יורדת בתחנה האחרונה, כולם ירדו עד אז, הרכבת מלאה, חוץ מילד אחד שבשבילו אין דרך חזרה.
אנשים עולים ויורדים ומחליפים רכבת, יושבים, לעיתים נאלצים לעמוד, כי אין מקום לשבת.
כמעט שנתיים הם מתחלפים והוא נשאר, עכשיו יש לו זיפים והקול שלו השתנה, הוא נראה יותר מבוגר.
אותו מבט אנמי, אותו מבנה גדול, אותו סיפור,על אמא שלו חסרת האונים ועל חמשת ילדיה הרעבים.
ורוב הנוסעים כבר מכירים אותו ועדיין אי אפשר שלא לרחם, גם אם הסיפור נכון וגם אם לא, הוא עדיין שם, ילד בלי שם.
נותר ללא ילדות, רכבת ישראל חיפה – ת"א, סיפור התבגרות.
ואיש אחד נותן לו סנדביץ עם שוקולד כל השאר נותנים לו אגורות ושקלים אחר כך קצת מדברים עליו נוסעים קבועים עונים למזדמנים ששואלים.
ועוצרת, אנשים יורדים, בתחנות של רכבת תמיד כולם כל כך ממהרים.
גם אני ממהרת, רק הילד נשאר היא תעצור גם לו, אני חושבת, אולי אפילו לפני שיהיה מבוגר. |
תגובות אחרונות
-
boldy5
בתגובה על לא מצליחה למנוע את הבלתי נמנע
-
א-ל-י
בתגובה על 1,2,3 נסיון לכתוב בחרוזים
-
מקדג
בתגובה על Grant Lee Buffalo - Fuzzy
-
מה אני מבין
בתגובה על שמואל א
-
המלך שלמה
בתגובה על חרדה
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים זה מספיק..
תודה
יש בך רגישות נדירה ..
אני מרגיש כאילו אני איתו בקרון .
אין לי כוכבים לתת ..רק מילים
קיים.
תודה
אני לא מאמינה שאתה גורר אותי בכח למקום הזה אני לא רוצה! טוב נו.. אנשים לא בהכרח יכולים לחזות איך תראה הנהגה מסוימת (בטוחה שרוב אלו שבחרו באולמרט לא חזו שנגיע למצב הזה). ובכל מקרה נחזור למצב הקיים: לעם יש אתה כח להחליף הנהגה שהתגלתה כמאכזבת (משתדלת להיות עדינה בניסוח) זה שהוא לא משתמש/מנצל אותו יוצא לרחובות (בכל הארץ לא רק בכיכר רבין) ומפגין בצורה עקבית, זה כבר סיפור אחר.
ובתור דוגמא אישית מהעם אשאל: אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
האנשים לא צריכים להיות מהזן הזה, אחרת כולם היו יכולים להנהיג (או לחשוב שהם יכולים).
הם צריכים לבחור בהנהגה מתאימה. זו משימה הרבה פחות קשה ולצערי,
גם בה אנחנו לא עומדים.... אבל זה נובע מסיבות נוספות שלא שוחחנו עליהן.
לא שללתי את זה לרגע,אבל גם בשביל לשנות הנהגה צריך אנשים מהזן הזה (אולי העם) שיחליפו את הקיימת. (איך נהייתי פוליטית פתאום, לא התכוונתי)
שירי,
פרט בעל רמת מודעות נמוכה, ממקסם רק את תועלתו הרגעית.
זה רע, אבל זה המצב. זה חוק טבע.
תפקידה של הנהגה טובה הוא ליצור מנגנונים בהם עזרה לילד במצב
שכזה תוסיף לתועלתו הרגעית של הפרט (קיימות אינספור דוגמאות מעשיות).
ולכן לטעמי, ריבוי מקרים שכאלו - מעיד על הנהגה שאינה עושה את מלאכתה נאמנה.
---------------------------------------------------------------------------------------
Take the blue pill, If you can choose
אמיר
קודם כל תודה.
אתה יודע, נורא קל פשוט לכעוס על המדינה שתושביה מגיעים למצב כזה, נראה לי פשוט חסרים לנו כאן דון קישוטים, עם מטרה אמצעי, ואנרגיה להלחם את המלחמות של הילדים האלו, אם הוא לא היה ילד יש מצב שהייתי חושבת שגם זאת דרך להתפרנס (ויש כאלו שיחלקו עלי) , כי למשל בדרך חזרה נתקלתי בחירש אילם, הוא כבר המון שנים מתפרנס ככה, וקשה לי לשפוט את המצב הזה לכאן או לכאן.
להסתכל בעיניים....
הם הולכים ומתרחבים, מציפים אותנו. מסמנים לנו כל הזמן כי משהו לא בסדר בקצב הקיומי שלנו. מישהו מואר פעם אמר כי מלאכים כמעט תמיד באים בשחור ורק זה היודע יראה אותם בלבן.
להסתכל להם בעיניים. כן, על-מנת לקבל את השיעור ולהאיר את חיינו בעוד טיפת מודעות לקיום בו אנו בוחרים לחיות.
ואז....
אולי לעזור להם. לפעמים על-ידי מתן חומר, לעיתים חיוך, לעיתים שיחת חולין פשוטה ומפגש עם הזהות שלהם, כן, זו שהולכת ונעלמת.... כל אחד בקצב שלו.
תבורכי על פוסט שתקווה ויהיה אין סופי...
אמיר
העניין הוא טל שהבטתי בפאסיביות, כמו כולם, לתת לו כמה שקלים זה לא לרדת לשורש הבעיה, הוא כבר כמעט שנתיים שם אלפי אנשים ראו אותו, מסקרן אותי עם מישהו באמת נסה לעזור.