נכתב לזכרם של רנ"ג חזי רמזרקר הי"ד ורס"ב דוד רבינוביץ' הי"ד שנרצחו בפיגוע חבלני בבקעת הירדן.

שלום חברים. 

שלום חברים. שלום שוטרים. שלום עמיתים. יצאתם למשמרת, יצאתם להגן, לשמור. יצאתם מהבית כדי לתת שירות. עזבתם משפחה וחברים רק למשמרת. מיד חוזרים. אתם לא תחזרו לעולם. הלכתם ולא תשובו. השארתם משפחות שכולות, המומות, כואבות. השארתם חברים ועמיתים למקצוע המתקשים לעכל ולהאמין. הלכתם לבלי שוב.

שלום חברים. 

כשאומרים, "להגן בגופם על המדינה" מתכוונים בדיוק לכך. יצאתם למשמרת... להגן בגופכם על המדינה, על אזרחיה, כדי שאנו נוכל לשבת בשקט ובביטחון בבתינו. יצאתם והגנתם, ממש בגופכם, עלינו האזרחים ושם השיגו אתכם כדורי בני העוולה. נפלתם על המשמר כמו גיבורים. 

שלום חברים שלי, חברים שלא ממש הכרתי, כלומר מכיר אתכם רק עכשיו. קראתי כל מה שרק ניתן על שניכם. עכשיו אני מכיר, עכשיו אני נפרד. שלום, חברים שלי. 

חזי ודוד, חברים שלי, יצאתם למשמרת כדי לתת לנו מעט ביטחון בכבישים המסוכנים. נפלתם על המשמר פשוטו כמשמעו, הגנתם בגופכם עלי ועל שאר האזרחים. שלום גיבורים, שלום חברים. 

נוחו בשלום על משכבכם. אנו נמשיך כאן להגן, לשמור, לסייע, לתמוך ולשרת. אנו נמשיך כאן את המלאכה הסזיפית אותה התחלתם ובעת ביצועה נפלתם כגיבורים. 

מרכין ראש ביחד עם חבריי השוטרים ומצדיע לכם חברים גיבורים.

מילים: דוד זיגמן  

שלום חבר קשה לי לדבר,
כל יום שעובר קשה יותר.
רוצה לומר לך הרבה דברים
מגודל הכאב אין לי מילים.
אין לי מילים. 

כמו עץ נטוע זקוף ידוע,
רוח מוזרה שורשיו עקרה.
גדל העץ במשך השנים,
טיפס טיפס נגע בעננים .      

הניב פירות וצל לעייפים
כדרך הטבע                      
וכמו העץ גדל גם האדם,
נחלתו רוצה כמו כולם.
האל נתן ורק האל יקח
אתה לי חבר ואח.