| מאת: רסקולניקוב חשיבותו ההיסטורית של "שיר הפריכה" בארון השירים הלאומי!!!מה הופך שיר לחשוב ומי קובע את מקומו בהיסטורייה התרבותית ? שאלה כבדת משקל זאת הופכת קצת מצחיקה בהקשר של "שיר הפריכה" דיון בנושא חשיבותו של "שיר הפריכה" מעורר סוג של לעג וגיחוך . השיר שהוא בעצם שיר היציאה מהארון של הפריכה שנכתב לסרט "שלאגר: בידיי אסי דיין מעורר את כל רגשות הבוז , לעג, והערבוב בין המגוחך לנשגב .בדיון בשיר יש אלמנט של שטוטיניקיות שנובעת ממקומו של השיר בתרבות שלנו ובעיקר שלל ההיבטים הסוציו אקונומים , חברתיים , תרבותיים שהוא מעורר . המילים של השיר הן מאד ציניות ואירוניות ומערבות לעג , הומור ופיוטיות של הפוך על הפוך .אז זה הולך ככה :אין לי ראש למילים ארוכות ,ואתה מין מלה ארוכה שכזאת , צאו ידידי ודש לחייך בתקווה שתבין את הפריכה השמש של פראג´ קורעת את הים ,ואני ממריאה אל תוך הכפכפים, לאן שיקחו האורות אני שם עם הלכה הליפסטיק ושאר דאווין. בא לי לצחוק , בא לי שטויות , בא לי לרקוד ולא בא לי עליך , בא לי בימים , בא לי בלילות , בא לי לצעוק אני "פריכה ". פנים שלא עושות חשבון , וג´ינס בסטייל שכתוב בעיתון , סלסול נצחי בשערות , ופוסטרים במקום קירות . רוצה לאהוב כמו בסרטים,נסיך שיבוא בעברית וצבעים , come on baby המטוס מחכה ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה . פעם שיהיה לי זמן להיות גדולה , פעם תגמר החגיגה. כי בסוף כל פריכה מסתתר שכון קטן , בעל לדוגמא עם אלף,כיווני עשן .............. השיר שנכתב אחרי 67 היה קומי –אירוני אבל דווקא משום כך הפך להמנון ומשום כל המשמעיות האירוניות שמתלוות לדמות הפריכה הפך לנכס צאן ברזל בזמר הישראלי .מה שהוסיף לשיר הוא כמובן הלחן הסוחף של צביקה פיק ודמותה של עופרה חזה שהיתה צעירה מאד שהקליטה אותו ומיתוס חייה מוסיף לשיר עוד עניין . . לכל אחד מאתנו יש שירים שמרכיבים את פסקול חייו. השיר שאמא שרה שהיה קטן , שיר האהבה הראשונה שלו שיר המלחמה , חתונה וכל תחנה אישים מחייו אבל אלו שירים פרטיים שמסמנים את הזמן האישי שלו . אם אני מנסה להרכיב פסקול שירים לאומי כללי היסטורי אני בוחר לעמת את השיר עם שיר אחד בלבד . וזה "ירושליים של זהב" שנכתב באותן שנים והרבה פעמים הוצע להיות המחליף להמנון הלאומי של "התקווה ". ההקבלה בין השירים אומנם יכולה להשמע מקוממת בגלל המכובדות של ירושלייםלעומת הגיחוך של הפריכה.. ןאף על פי כן יש בינהם סימטרייה וההדגשה של שתי בעיות היסוד הקיומיות של ההיסטורייה שלנו . ירושליים -שיר שמנציח את האתוס הלאומי של ירושליים , והאספקטים הבטחוניים , קדושים,ומקומה של העיר בהוויה הישראלית עד כדיי איום לקרוע את המזרח התיכון, לעומת אתוס ,הפריכה-שהוא סמן של הבעייה החברתית – סוציולוגית מס 1 שלנו. בעיית הפער העדתי , הקיטוב החברתי והיחס לעדות המזרח שמאיים לקרוע את החברה הישראלית עד היום . אז כן לא "עטור מצחך " או שאר שירים מתוחכמים מה שישאר בזכרון הקולקטיבי הוא "שיר הפריכה " מפת העץ: |
אמיר איש אברהם
בתגובה על עידן המשורר
ליריK
בתגובה על קרקס הבדידות הגדולה
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על ))
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה