בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד פרטנר וסלקום על סכום של 56 מיליון שקל. התביעה הוגשה בשל שירות שסיפק אתר הכרויות בשם "פופיק", שגבה 5 שקלים על כל עדכון sms, ללא שהלקוח, על פי הטענה, היה מודע בצורה מספקת לחיוב. התובעים טוענים כי חברות הסלולר נושאות באחריות גם להבטחת ההוגנות בשירותים מסוג זה. השופטת אישרה את הגשת התביעה הייצוגית וקבעה כי לחברות יש "חובת זהירות".

הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג שלי על תוכן סלולרי

התביעה צפויה להעלות על פני השטח את סוגיית תפקודן של חברות הסלולר כחברות בילינג, בעבור שירותי צד ג'. החברות גובות 50% בממוצע תמורת שירותי הגבייה שלהן, זאת לעומת אחוזים בודדים שגובות חברות האשראי. ההכנסות המצטברות של חברות הסלולר בארץ מפעילות הבילינג בלבד עומדות על מאות מיליוני שקלים בשנה. זאת, למרות שבישראל חברות הסלולר עוסקות בשירותי בילינג בעיקר לחברות תוכן סלולרי, ובהיקף קטן יחסית לשירותי אינטרנט כמו תשלום בעבור צפיה בסרטים ושירותים אחרים דוגמת חניה או התראות למכמונות מהירות. בעולם נכנסו כמה וכמה חברות גם לתחום הבילינג בעבור שירותים נוספים שדורשים "מיקרופיימנטס".

ככל הידוע לי, חברות הסלולר אינן נוהגות לבטח את עצמן ולנהל מערך חקירות והונאות עצמי, בוודאי לא בהיקף של חברות האשראי. הן מסתפקות על פי רוב בחוזים משפטיים המחייבים את ספקי השירותים בעמידה בסטנדרטים של גילוי נאות ללקוח ושירות לקוחות.

הבעיה מתעוררת בדרך כלל משום שחברות הסלולר חותמות לעתים קרובות על הסכמים עם חברות בילינג וטכנולוגיה עצמאיות, שחותמות לאחר מכן על הסכמים נוספים עם חברות תוכן, ככה שבסופו של דבר יש מרחק גדול מאוד בין הלקוח הסופי לבין יצרן התוכן - ומשימת הפיקוח ושאלת האחריות הופכת למורכבת.

חברות האשראי נושאות על פי הנוהג באחריות למקרים של הונאה, גניבה וכו', ומזכות את הלקוח. חברות הסלולר אינן מתחייבות לעשות זאת, אבל במקרים רבים בעבר הן נענו לפניית לקוחות שהתלוננו על חיובים בעייתים מסוג זה, וזיכו אותם. השוני בתביעה הייצוגית הוא שלא מדובר בזיכוי פרטני של לקוח לבקשתו, אלא בזיכוי גורף לשירות כללי שניתן, כך שהסכום המצטבר כבר משמעותי.

קשה לצפות מהלקוח שיעשה את ההפרדה בין שירות שמספקת לו חברת הסלולר ישירות, לבין שירותי צד ג', ושיבין בעצמו את הבדלי האחריות המשפטית של חברת הסלולר, בוודאי כשמדובר בשירותים סלולרים. בחשבוניות נהוגה אמנם הפרדה, אבל קשה להניח שהלקוחות מבינים את משמעותה.

בית המשפט יכריע כעת מה מידת האחריות של חברות הסלולר בתפקידן כחברות גבייה. הדיון צפוי להיות מעניין, כשהפסיקה תשפיע על מעמדן של חברות הסלולר בתחום הבילינג, שמספק להן הכנסות יפות. המעמד הזה אינו מוסדר דיו, בין השאר משום שהחברות שייכות לתחום הטיפול של משרד התקשורת, בעוד שתחומי האשראי והבילינג שייכים מסורתית לאחריות הרגולטורים בתחום הכלכלי.

יש לזכור שהנושא אף משמעותי יותר בכל הקשור למתן שירותי בנקאות, העברת כספים וכו', שהופכים להיות מקובלים יותר ויותר בעולם הסלולר.