לפני כשבועיים התפרסם הטור הראשון שלי באחד מאתרי האינטרנט. החלטתי לכתוב על נושא "חיפוש עבודה", נושא שלצערנו רלבנטי היום לרבים. כשהעורכת הראשית הודיעה לי שהטור באוויר נכנסתי מיד לאתר וכשהבחנתי בטור שכתבתי כמות האדרנלין שהייתה לי בגוף באותו רגע הוכפלה תוך פחות מדקה. קשה לתאר במילים את החוויה הנפלאה הזאת של יצירה. אני עדיין אינני אמא אך הרגשתי סוג של "לידה", משהו שאני יצרתי ויצא מתוכי, משהו שהוא הפרי שלי. הסתכלתי על הטור המתנוסס על המסך והרגשתי בעננים, ממש כך. אחרי שעיכלתי את העניין (והאדרנלין עודנו ממשיך לזרום בגופי) התקשרתי לכל בני המשפחה והחברים הקרובים ושיתפתי אותם באירוע המרגש שלי. באותם ימים נכנסתי לאתר כל כמה שעות כדי לבדוק את התגובות של הקוראים שלי. הכנתי את עצמי גם לתגובות לא אוהדות והופתעתי לטובה. התענגתי על כל תגובה ותגובה. אז לכל מי שנורא מתלבט וחושב על זה לכו על זה, קפצו למים. הסיפוק הוא אדיר והתחושות נפלאות.שלכם,רויטל. |