יום חמישי שעבר

השעה אחת בלילה

ציר ראשון מגיע.

אני שלא הספקתי ,למרות ביטני התפוחה להבין שאני בהריון

עדין חשבתי שזה כאב קטן והוא יעבור....

נכנסת ויוצאת מהשרותים

מתחילה להתנשף

בטוחה שתכף הכל ישקוט והחיים ימשיכו במסלולם

אך באותו לילה לאלוהים היו תוכניות אחרות

תוך שעה אני זועקת מכאבים שנוחתים על גופי בגלים

ומבינה שעכשיו ולא עוד שניה אני חייבת להגיע לבית חולים

שתים וארבעים וחמש אנחנו באוטו - אני זועקת ומתפתלת

שלוש בבוקר אנחנו בכניסה לאיכלוב

נכנסיםלקבלה של הולדות, היא מפנה אותי פנימה לבדיקות,

אין אף אחד בקבלה

אני זועקת מישהוא יכול לעזור

ראיתי חדר שרשום עליו חדר בדיקה נכנסתי

ראיתי כורסה - עם הציר הבא אני כבר בעמדת כריעה

בעלי נכנס מחפש אותי רואה אותי לבד מתפתלת בחדר

קורא לאחות - היא ברוגע שולחת אותי לתת שתן,

יורד לי דם

משכיבה אותי על המיטה - עדין רגועה

אני זועקת מכאבים

מכניסה יד ואז מבטה משתנה

פתאום היא צועקת:

עכשיו לחדר לידה יש פתיחה שמונה אצבעות היא באמצע לידה....

אני שלא לקחתי אף קורס הכנה ללידה , בקושי הספקתי לשאול חברה מה לעשות ,

תכננתי שאת כל השבוע האחרון של ההריון אני אלמד ואתכונן....

ועכשיו אני על המיטה , מריצים אותי במסדרונות אל עבר השיגעון

כל דקה מפלח את גופי כאב קטלני

הרחם שלי מתכווץ בטירוף

הטיפ היחידי שקיבלתי הוא שכיש צירי לחץ - תדמיני שאת מטפסת על מפל!!!!!!

אני על המיטה ועם הידים והרגלים התחלתי לטפס על מפל - מסביב אני שומעת את האחיות אומרות

מה היא עושה , אף פעם לא ראינו מישהו עושה תנועות טיפוס....... בטירוף

זה עוזר ....

יוצר אשליה שאני מפעילה את הכאב....

הגענו לחדר הלידה

מפשיטים אותי

מפסקים אותי - אני רוצה הביתה

נושכת את הכרית

צורחת אפידורל

הרופא אומרת לי בנחרצות - ימית תשתלתי על עצמך אין זמן לכלום

את עוד שניה יולדת

תלחצי....

איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

טירוף , שגעת , חיתיות

הרופאה : קחי נשימה ותלחצי , עכשיו עכשיו

אני : בצרחות קחו אותי לחדר ניתוח

הרופאה  : עכשיו ללחוץ הוא בחוץ

ואז אני מרגישה משהוא אדיר יוצא ממני

רגע מטורף , כמעט אורגזמטי

הראש יוצא ואז עוד לחיצה והגוף נפלט

ו

שקט ...........................

בכי של תינוק..................

כל הגוף נזרק אחורה

מתחיל לרעוד - משחרר את עצמו.

כל הכאבים הלחצים הזעזועים הטירוף - מתפוגג

נשאר רק רעד.

רבע שעה של לידה ובנינו הבכור נולד לעולם

עוד דקה והייתי מתה

אבל הוא יצא : הוא הגיע : חבר למסע של חיינו

יפהפה , מהמם , עניים ארוכות כמו של בודהה

עובר שנוצר והגיע לעולמינו , לחיי

אני ממשיכה לרעוד , דם בכל מקום , כמו חיה פצועה ,

ואולי פעם ראשונה בחייה שלמה

ילדתי את בני....

מסקנה : אולי בגלל שלא התעסקתי בכלל עם הלידה

היא היתה חוויה שכל מי ששומע עליה אומר

שאין דברים כאלה.

קצר ולענין.

ובני - איך יכולנו לחיות עד עכשיו בלעדיו

אהבה ממבט ראשון בנשמה ראשונית

אני עיפה מלילות בלי שינה

מלאה מחיבוקים של תינוק בן יומו

מאושרת

הכל נכנס לפרופורציות

מזל טוב

אין על החוויות והאתגרים שהעולם והחיים מזמנים לנו.

כמה מדהים שכל אדם ואישה יעברו את חווית התינוק בן יומו

אשרינו

לחיי הדורות הבאים

לחיי בני