ללא ספק, נפש רומנטית.

יופי של מחרוזת.

אני שונאת תכשיטים מושבעת .

אבל כזה אני מוכנה לענוד על צווארי :-).

פרפרה מגוונת

רביד חלומותיי

דימויים ואסוציאציות.... את הרגע הזה ודאי תמצא, הן רגעים רבים עוד לפניך

 רביד חלומות דמיוני

                                     ענוד על        

במיו-חד...

מעולה.

שיר ענוג....

אהבתי.

מקסים ואביבי

פריחת מילותיך המתחדשת

אהבתי את צמד המילים רביד + חלום.

רביד של רבדים...

יופיו של העולם

יפיפה*

אמצא לי רגע של 

לאהוב

מקסים!

כמה חשוב...

כוכב

צטט: בלרינה 2009-03-18 08:18:10

בכל רגע אפשר לאהוב

כל דבר אפשר לאהוב

כל אחד ניתן לבחור לאהוב

 

אין כמו אהבה

אתה יודע ...

אין שום כאוס ולא אולי ...

בכל רגע יש הכל ולבטח !! ובכך הבחירה ..להנות מזה או לכתוב שירים כאילו זה לא כך  

צא מזה ! או שלא ... 

בכל רגע אפשר לאהוב

כל דבר אפשר לאהוב

כל אחד ניתן לבחור לאהוב

אין כמו אהבה

אתה יודע ...

  יקר שלי..
  מילים שלחשת לי:

ישנם שתי דרכים לחיות..
אתה יכול לחיות כאילו כלום הוא נס
אתה יכול לחיות כאילו הכול נסים.. 
(זה ההוא אלברט איינשטיין)

שוררת רגע נשגב, רגע נצחי, שקיים בכל רגע נתון מבראשית עד אחרית.

פסק זמן בטירוף של החיים...

שקט.

רק תשומת לב לפרטים הקטנים

והכאילו טרוויאליים.

כמה שצריך. נפלא.

האלוהים נמצא בפרטים

הקטנים

יפה ומרגיע.

אכן, בתוך הכאוס היומי, הלחץ, הטירוף...

בטיולי הבוקר שלי עם זואי לים, יש כל כך הרבה

פרגים, חרציות ותורמוסים שנשימתי נעתקת.

כמה כיף שהדברים הקטנים והפשוטים (לכאורה)

גורמים לנו כזה אושר גדול !

מקווה שאתה עוצר בתוך הכאוס היומי ולא רק על מנת לחרוז...

בתוך הכאוס היומי אמצא לי

רגע של עונג בקריאת מילותייך

תודה אדם ראשון.....

הדברים הקטנים יכולים לעשות  לנו את היום,

ריח של פרח...

ציוץ ציפורים...

לא צריך הרבה*

חרוזים מגוונים לקישוט

ישירו שירים

רבדים רבדים

יפיחו חיים וחיוכים

כאוס [בזעיר אנפין] לא לנו החולמים

משוררים שירים

ואוהבים

 רביד חלומות דמיוני עמוד על צווארי

...ויהפוך חלום למציאות...

(אבל לא את כולם, כי הרי מהם החיים ללא חלום?)

תודה על הפוסט. מקווה כי בטוב אתה

*

מומלץ ביותר ליישם את מה שכתבת

תודה.

רגעים!!

הכי יפה:)))*

פשוט ניפלא הרביד הזה...!

ואיזה טעם יש לחיינו בלעדיו..?

רביד חלומי לכמה שיותר רגעים

*

קסום,

רביד חלומות...ואולי לא דמיוני כלל..

כתבת מרגש.