בך

1 תגובות   יום שלישי, 17/3/09, 19:08


באוקינוס היותך, אני אדווה המיטהרת אל מצולות עונג,
נשברת אל סלעי הפחד בזיקוקי שחקיי.

 

בשמיך, אני קשת המקמרת צבע על מיתר שמש חוגג,

צובעת סימפוניית שקיעה במזמור העתיק של מעמקיי.

 

באדמתך, אני שורש המלפף תשוקה בפרייך המתמוגג,

משכרת טעמיך באביב הבוקע במעגל חמוקיי.

 

בלבך, אני רכות המשקפת שירך המהדהד 

מאור יופייך הנצחי מפיז  משעול אהבה במעלה מחשכיי

 

 

דרג את התוכן: