כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    איייי...מה שסיגליות מסוגלות לבן אדם לעשות.... :-)

    35 תגובות   יום שלישי, 17/3/09, 20:45

     

    איייי...מה שסיגליות מסוגלות לבן אדם לעשות.....

     

     

     

    רציתי לשתף בסיפור על גבול המגוחך, הקשור בסיגליות, פתאום נזכרתי בפרח המשגע הזה "בגלל" ביקור בקהילה החדשה של גינון....

     

    יש ותמיד הייתה לי לסיגליות (ולרקפות) אהבה הערכה ויחס מיוחד, ונוסטלגי.

     

    פעם היו בגינה בבית הורי, ליד עץ הלימון (ז"ל), למרגלותיו, המון שיחי סיגלית בר קטנים, מהסגול חזק הזה וריח גן עדן, עם עלים ירוקים כהים בצורת לבבות.

     

    מזמן לצערי הם לא שם, לא הן ולא העץ, אך אהבה וגעגועים גדולים נותרו בי לשניהם.

     

    סיגליות הבר-חצר הללו הופכות נדירות ממש, ואם רואים אותן אז זה לרוב, בחצרות פרטיות כמו שהיו אז אצלנו.

     

    יום אחד עברתי עם מכרים במקום מרוחק למקום מגורי, אינני זוכרת היכן, ותפסתי בזווית עין מרבד קטן של  שיחי סיגליות, בפנים, בחצר של אחד הבתים !

     

    זינקתי כנשוכת נחש בקריאות הידד וצהלות קרב (רק תתארו לכם את המחזה המגוחך), ושעטתי לעברן.

     

    ניסו לשווא לעצור בעדי, בכל זאת זה בית זר, אך היות והופתעו לא כל כך הצליחו.

    הם לא בדיוק ידעו מה בכוונתי לעשות, כנראה חששו שאולי, חלילה, אני עשויה לעשות מעשה שטות,  לקטוף את כולן או משהו ....

     

    ואני?

     

    לקטוף סיגליות פורחות?  

     

    בעיני זה חטא בלתי יכופר.

    קודם כל הן פרח בר (לא? אפילו שהן בגינה פרטית), בנוסף הן כל כך מעטות ונדירות שלא חושבת שאי פעם אעשה דבר כזה....אם פעם בעוונותי כן עשיתי זאת, זה כנראה היה בילדות, ומהגינה שלנו. 

    בקיצור, ברור שאף אחד לא הצליח לעצור אותי, שעטתי אליהן אחוזת געגועים,

    ניגשתי ו.......

    ואני רוצה להריח...ללטף, לגעת...לקבור את הפנים בסגול ובריח המשכר הזה.....

    אי אפשר....זה כל נמוך ....יותר נמוך מהריצפה....

    אני מתכופפת עוד ועוד ולא מצליחה להגיע ....

     

    נו,,,,בואי כבר, יאאלה שלך.....מלוות אותי ברקע קריאות....

    הם לא העזו להכנס לחצר הבית אחרי...עמדו בחוץ....

     

    ואני – הנה הן, הסיגליות, במרבד קטן ומשגע מולי....עכשיו מה?

    איך אריח?

     

    לקטוף?

     

    חלילה וחס, מעבר לזה שחדרתי לחצר לא שלי, הן אינן שלי, וזה הרי קצת עלול להרוג אותן....you know….

     

    פחות משנייה מחשבה, החלטתי שאין לי ברירה, בשום אופ  אין מצב שאני מפסידה ולא עושה בהן כזממי:  הרחה רצינית, ליטוף, וכל הפנים בתוך המרבד הזה....לא הייתי מוכנה להפסיד.

     

    התכופפתי עד כדי כמעט השתטחות על הרצפה, למעשה שכבתי על הרצפה בחצר אותו בית, שתלתי את ראשי, פניי, ואפי - בתוך השיחים, העלים דמויי הלבבות, והפריחה הסגולה המשכרת בריח, ונשמתי עמוק, עמוק, וחזק כמה שיותר, כמה שאספיק - עד שיבואו לתלוש אותי מהן.....עוד ועוד.........

     

    זה היה מחזה משעשע ומוזר לכל אחד וגם למי שמכיר אותי....

     

    בעלי הבית לא היו בבית.

     

    מזל

     

    חזרתי למכריי מלאת סיפוק והנאה עם חיוך מאוזן לאוזן שלא נמחק שעות אחר כך....  

     

     

    אני לא אוהבת שקוטפים פרחים, במיוחד פרחי בר.     

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/09 09:34:


       

      ואוווווו ואני חשבתי שאני המשוגעת

      היחידה שמטורפת על סיגליות.

      ועכשיו אני בטוחה שהם פורחים אצלי בגינה

      בהמוניהם רק שאני בניו יורק הקרה ויכולה

      רק להתגעגע בטירוף לריחם המשכר.

       

      תודה שהזכרת לי אותם.

       

      שריאלי ניו יורק

        20/3/09 17:58:
      בונבונייטה  יקרה
      .
      אכן,
      סיגליות  הן  פרח  מקסים  עם  ריח  משגע.
      אמי  שתחייה  אוהבת  מאוד  את  הפרח.
      הזר  הראשון  שקיבלה  מאבי  ז"ל  היה  זר  סיגליות.
      שבת  שלום
      אריה
      *


      חזרתי שוב ובידי כוכב

      נעמה

       

       

       

       


      הי בונבונטה,

      פשוט אישה מקסימה את...

      מילאת לי את הלב בחום עם הסיפור הזה שלך.

      אישה היודעת להעריך את היופי הפשוט של פרח

       

      פשוט מקסימה אמיתית,

      נעמה

       

       

        19/3/09 17:22:

      הצטרפתי אלייך שם על האדמה

      הספוגה בצבעי הסיגליות ובריחן

      תודה ששיתפת יקירה!

        19/3/09 15:26:

      את יכולה להוציא כמה עם השורשים וגוש אדנה - זה לא יכאב להן,

      ולשתול בשימחה אצלך -

      לי יש אדנית עם סיגליות - החתול חושב שזאת הגינה שלו ונח שם,

      חצי שעה אחרי הן זקופות שנית

       שתהיה לך שבת טובה 

       

        19/3/09 12:12:


      הזכרת לי את השיר מהטלוויזיה החינוכית:

      "מי שאוהב אותי - הוא לא יקטוף אותי" !

       

        19/3/09 07:26:
      משום מה לא הצלחתי להדביק את התמונה.
      הנה הכתובת שלה בWIKIPEDIA:
        19/3/09 07:22:
      הנה צילום שמצאתי בWIKIPEDIA על סגליות.
      שם תוכלי לקרא עוד פרטים על הפרח.
      אני חושבת שאלה סיגליות בר.(violet toporas)
      סיגליות
      סיגליות
        18/3/09 22:40:


      אהבתי כתיבה יפה ואמתית !!!

      מעולה !!!

        18/3/09 19:35:


      איזה תגובות מחממות את הלב,  פשוט תענוג.

      אם הייתי יודעת הייתי מספרת לכם קודם.

      היה יום ....טוב, אתם יודעים, עם החדשות המאכזבות האיומות הללו אחרי כל כך הרבה ציפיה כאובה שהייתי חייבת לעשות לעצמי ולכם קצת טוב על הלב, לפחות בדימיון ללכת לזמן ההוא, להיזכר בריח של הסיגלית הקטנה, הענווה, הסגולה עם הריח המשכר.

      כל תגובה מקסימה יותר מהשניה, ומחממת את הלב ועושה חיוך, גם המתנות, הלינקים, התמונות שצירפתם - והזכרונות המשותפים שאנו מעלים בנוגע לריחות ולפרחים.

      למי שיש תמונה של סיגלית בר, בר, קטנה כזו כמו שתיארתי מוזמן להביא לנו לכאן, כי היחידה שמצאתי ברשת היתה זו שצירפתי. תודה ליעל אשכנזי על צירוף השם המקצועי יותר  violettes- viola .

       

      אם בא לכם ואתם נזכרים בזכרון נוסטלגי בריח ופריחה של פרח בר נוסף אחר, בבקשה, אנא, לא להתבייש, צרפו גם אותו, שיעשה לכולנו טוב, שניזכר בריח.

      ואם התחלנו בזכרונות על פרחי בר ופרחים וריחות שמעלים בנו זכרונות נשכחים אני נזכרת בפרח משגע אחר שהריח שלו אינו משהו, אך המראה מזכיר פרפר טרופי. הפרח של שיח הפסיפלורה  passion fruit   מכירים?

      אח, איזה מראה....מי שמכיר יודע למה כוונתי, פשוט לא להאמין, אני עדיין זוכרת אותו.

      כילדה קטנה הייתי עומדת אצל שכנה שלי שעות ומסתכלת עליו.

      אופס....התפלח לי כאן לזכרון משהו שאולי מסביר את זה שאני מסרבת לקטוף פרחים. נראה לי שלשכנה הזו יש חלק בכך.

      אז, כשעמדתי אצלה בחצר מול שיח הפסיפלורה היא הסבירה שמכל פרח אחר כך יוצא פרי, והיות ואני הייתי ועדיין משוגעת על הפרי הזה....עמדתי חיכיתי, וכל יום באתי ועקבתי וחכיתי שיצא הפרי....

      אתם מוזמנים להעלות עוד זכרונות ריחניים בקשר לפרחי בר, אשמח.

      תודה שוב לכל התגובות והצרופות ששלחתם לי, לנו, יאללה, למי יש עוד, להביא....

       

      חיוך

        18/3/09 16:37:

      מי כמוני יודעת ?? רגוע
        18/3/09 16:00:


      תגידי....למה לא קראת לי לבוא???

      הייתי משתטחת איתך בכיף :-))

      להנות מהטבע, זוהי אחת ההנאות של החיים . אני עדיין מאלה שרואה פרחי בר ומתפעלת כל פעם מחדש...

      תודה לך, איזה כיף של פוסט !

        18/3/09 13:01:
      אסור לקטוף את פירחי הבר
        18/3/09 13:00:
      קיבלתי ניחוח סיגליות.. תודה (:
        18/3/09 11:38:

      אהבתי , כתבת יפה . לפעמים דברים הקטנים שלא עולים דבר הם הדברים הכי שווים קריצה
        18/3/09 11:17:
      אני מוסיפה לך שיר משנות החמישים, פחות מוכר בארץ מזה של דוד ברוזה.
      בילדותי ליום האם הייתי קונה לאמא שלי זר קטן של סיגליות. אפשר היה לקנות אותם בחנות הפרחים.
      באירופה הן לא נדירות כמו בארץ.
      בשפת הפרחים הסיגליות (violettes- viola) הן סמל של ענווה וביישנות.
      משתמשים בהן לעשיית בושם ואפילו למאכלים ולסוכריות.

        18/3/09 10:37:

      נהדרת ,

      הצפת את זיכרונותיי ברגעים אפופים אפונה ריחנית

        18/3/09 09:40:

      לי יש עציץ קטן של סיגליות שפורח כמעט כל השנה. הוא עומד על השיש במטבח ליד החלון וכל יום שאני מתבוננת בו ליבי מתרחב מאושר.


      איזה כייף זה לדעת שאת מתרגשת מהדברים הקטנים האלה שעושים לך את היום למושלם..

       

      אני מכורה לרקפות.. כך שיכולה להבין מה עושות לך הסיגליות.. צוחק

       

      *

        18/3/09 07:46:
      השמחה שבליבך
        18/3/09 07:16:


      הי בונבונת,

      גם אני אוהבת סיגליות ורקפות (אפילו עוד יותר)

      וכשאני רואה אותן פורחות אני נמסה.

      הייתה תקופה בה גידלנו רקפות בגינה שלנו

      (קנינו פקעות ממשתלה בצפון). כל כך אהבתי

      לראות אותן שהייתי יוצאת יום יום לגינה לבקרן

      ולהשקותן בקצת מי קרח.

      עכשיו פורחות בגינתי הכלות (פרחים גבוהי גבעול וצחורים שנראים כמו שמלת כלה).

      כל בוקר כשאני מתעוררת אני מסתכלת עליהם

      ונהנית מפריחתם. הם מזכירים לי את סבתי ז"ל,

      שהייתה בעלת "אצבעות ירוקות" וגינתה הייתה מופלאה -

      חגיגה של צבעים וריחות.

      כיכבתי,

      טלי

      וואוו...עשית לי חשק עכשיו להסניף כמה סיגליות...
      ואני לא אתחיל אפילו לספר כמה הופתעתי לקבל פוסט על סיגליות אחרי שאתמול שלחתי בדיוק את הזר הוירטואלי הזה לאשה מקסימה בשם סיגלית.
      סיגליות

      נהדר

      עודד יפה

        18/3/09 03:31:

      sigalit zoi tikva...

      תודה תודה תודה שאת מזכירה שוב ושוב את יפי הבריאה המופיע בפרטים הקטנים ואת ניחוחם הקסום של חיי היומיום

      חיבוק  וכוכב אביב

        18/3/09 00:31:

      בונבונית יקרה,

      עץ הלימון מגינתי

      עלה של סיגליות בשבילך

      ציור -שמן על בד

      גרטה* נשיקה

        18/3/09 00:25:


      יש דברים ששווה לחיות בשבילם,

      אחד מהם-

      ה ס י ג ל י ו ת !!

        

        17/3/09 23:46:
      פרחים נראים הכי טוב בסביבתם הטבעית...צוחק *
        17/3/09 23:29:
      סיגליות ... מזכירות לי נשכחות .
        17/3/09 23:16:

      מצחיקונת כנראה שהרבה חברה גם בקפה

      וגם בחדשות היתה תקווה פריחה לראות

      ואז כולם מצפים לפרחים יפים ומוגנים

      אני בהחלט איתך מרגיש תמיד טבע תמים

      וחמים בכתיבתך  השנונה אני מוצא נחמה

      אלי

        17/3/09 23:16:

      אשרייך יקירה.... את מהזן שיודע לשמוח בדברים הקטנים{הגדולים באמת!}

      ריח, צבע, מראה...זכרונות.....

      איזה כייף שדברים כל כך פשוטים ונגישים מצליחים לעורר בנו חדווה ועונג...

       

       

        17/3/09 23:15:

      מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח
      זר פרחים סגול כשהאביב פורח
      מי בתשיעי בכל נובמבר
      בלי ברכה, בלי שם או רמז
      שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט.

       

      וכוכב ענק *

        17/3/09 21:54:

      כמה יפה וכמה נכון

      חנן

        17/3/09 21:02:
      ראיתי את הדיון שלך בקהילת גינון...מצאת את שמה המקורי של הסיגלית?

      ארכיון