.

חלק ב': דנה החיוורת

ארז רותם דהר במכונית הגולף הכסופה שלו לבית המשפט

ברח' ויצמן 2 בתל-אביב.

פילס דרכו בין נהגי הבוקר העצלים,

והטוסטוסים המזמזמים סביבו כיתושים

ולא חשב על דנה אפילו פעם אחת.

כשהגיע ארז רותם לחניון

נזכר שהארנק נשאר בבית.

אין זמן לחפש חניה

והחל לרוץ.

שמונה ארבעים וארבע בבוקר

והשמש כבר חורכת את האדמה.

שמונה ארבעים וארבע בבוקר,

והוא יודע שאין לו סיכוי

לעבור את היום הזה בשלום.

מזיע וחסר נשימה הגיע לבית המשפט ברח' ויצמן 2, בתל-אביב.

היה מוכן להישבע שהשומר בכניסה

זה ששלח אותו לסוף התור

אינו זוכר אותו בכוונה.

כאילו חבר הכל נגדו הבוקר.

כשהגיע לאולם הדיונים, בשעה תשע וחמישה,

נחרד למצוא אותו ריק מאדם.

אפילו הקלדנית כבר עזבה

הוא לא ניסה לקרוא למתמחה.

ידע שאין טעם.

ירד לאיטו במדרגות

ויצא שפוף מבית המשפט

לשמש שחיכתה רק לו

והתיישבה בדיוק מעל ערפו.

ועדיין לא חשב על דנה אפילו פעם אחת.

רק כשהגיע לפינת הרחוב

וראה את המדרכה הריקה

במקום בו עמדה המכונית שלו,

אך לפני כמה דקות

תש כוחו

והזכרון הציף אותו.

******

בשעה אחת עשרה עשרים ושלוש

בלילה הקודם,

סובב ארז רותם את המפתח במנעול דירתו.

כבר מהרחוב ראה שהדירה חשוכה

ומחשבה טובה מלאה את לבו

הוא ייכנס בשקט הביתה,

יחמוק אליה למיטה

ייצמד אל גופתה הישנה

והערב כולו פשוט ייעלם לו.

בתנועות איטיות עד אין קץ
מפחד להשמיע ולו נקישה קלה

סובב את המפתח,

פתח את הדלת

ונכנס לתוך החושך.

ורק כשכמעט גמר לחצות את הסלון

קלט את דמותה החיוורת

יושבת על הספה

מוארת באור הירח

כרוח רפאים.

* * * * * *

ארז רותם לא הגיע למשרד כל אותו היום.

בשעה שלוש אחר הצהריים

התקשרה שולי

מנהלת משרד שטנצר ושות'

לורוניקה המתמחה,

ובקשה ממנה להיכנס לחדרו של עו"ד חיים שטנצר

הבוס הגדול

שנטה לה חיבה מיוחדת.

שטנצר השים עצמו מעיין במסמכים

כשוורוניקה עמדה בדלת וחיכתה.

הבנתי שאת האחרונה שדיברה אתמול עם ארז רותם

אמר שטנצר קצרות

נכון.

אין לי כוונה לחטט,

אבל רציתי לדעת אם יש לך מושג

למה הוא לא הגיע היום למשרד.

אין לי מושג

ענתה וורוניקה הקשוחה

וקיוותה

ששטנצר באמת לא יחטט.

******

כשחזרה לחדרה

חייגה וורוניקה

שוב ושוב

את מספרו הקליט של ארז רותם.

שלא ענה לה

כל אותו היום.

.