מאמר שכתבתי ל"גלריה" ב"הארץ" 

האומץ להיחשף והיכולת לפעול מתוך המרכז הפוליטי היו סוד כוחו של הארווי מילק. הסרט על חייו עורר ביניב וייצמן כמיהה עזה למנהיגים סוחפים ופורצי דרך

כמה חסרים לי היום אנשי ציבור כמו הארווי מילק. כאלה שיעוררו בי השראה, שייסחפו אותי, שיגרמו לי לצאת לרחוב ולהפגין. כאלה שארצה להאמין להם. כמה חסרים לי אנשי ציבור כמו מילק שיילכו עם האמת שלהם עד הסוף. מנהיגים שסוחפים את הציבור לעשייה ולמעורבות חברתית עם להט אמיתי בעיניים.

כמה אני מקנא בקהילה העצומה והמאוחדת שהוביל מילק. קהילה שחיזקה את חבריה והחדירה בכל אחד ואחת מהם להט ותשוקה לשינוי אמיתי במציאות שחיו בה. איזו הרגשה מעצימה זו להיות חלק מקהילה שמוכנה להסתכן ולהילחם על העקרונות שלה, ולא רק באמצעות הפגנת תמיכה רגעית בכיכר רבין או לחיצה על accept באחת ההזמנות לקבוצות מחאה בפייסבוק.

מילק הוא מנהיג פורץ דרך. מנהיג מהסוג שכל כך חסר לי. מנהיג שהוא מודל לחיקוי. מילק נגע ללבם של מיליונים בזכות היותו מהפכן. איש פרטי שנהפך לסמל והוביל אלפים. הוא התחיל עמוק מחוץ לקונסנסוס, כמעט מעבר לקו של החוקי והמקובל, והצליח, מול התנגדות עזה, לפלס לו דרך לממסד. הוא היה מנהיג של כיכרות. הומוסקסואל מוחצן בתקופה שהארון עדיין שלט. הוא ודומיו הוציאו מיליונים מהחושך של הארון לאור של חיים בריאים.

מילק העז לעמוד מול תומכיו ולהגיד להם בצורה הכי ישירה וכואבת - צאו מהארון. צאו מהארון כדי שאחרים יראו שזה בסדר. צאו מהארון כדי שמעגל התמיכה בזכויות הקהילה הגאה יתרחב גם להורים ולמשפחות. איזה אומץ צריך מנהיג המבקש את הקשה מכל. להיחשף. להיחשף בתקופה שהיית עלול להירצח על רקע נטיותיך המיניות, לאבד את מקום עבודתך או להיות מנודה ממשפחתך.

צאו מהארון כדי שאחרים יראו שזה בסדר. טריילר הסרט "מילק"

לכוח שנתן מילק בשנות ה-70 לאנשיו ולהשראה שסחפה ציבור כל כך גדול אנחנו זקוקים גם היום. גם היום ציבור כל כך גדול בישראל ובחו"ל מופלה על רקע הנטייה המינית שלו. ציבור גדול שממלא את חובותיו כמו כל אזרח אחר אך מופלה בזכויותיו. חובה עלינו, מנהיגי הקהילה הגאה, ללמוד מההישגים של מילק ושל דומיו ולקחת אותם הלאה. להפוך את היציאה הפרטית מהארון ליציאה קהילתית. המאבק שלנו לא פחות קשה משלו. ואין לנו פחות מתנגדים.

אל תתנו לחיוך של כוכבי טלוויזיה הומואים להטעות אתכם ואל תיפלו ברשת האופוריה התל-אביבית של קבלה ופתיחות. די בליברמן אחד להחזיר אותנו 20 שנה אחורה עם חקיקת ברית הזוגיות והחזרת התנאי "איש ואשה" כדי להיות מוכרים כזוג לכל דבר. די במנחם בן אחד שייהפך בין לילה לאליל הנוער עם דעותיו ההומופוביות והגזעניות בזכות מטחנת הרייטינג של ערוץ 2. די באלי ישי אחד שיישב על צינורות משרד הפנים או משרד החינוך כדי להרוס את כל מה שהשגנו עד היום.

לאחרונה נבחרתי לכהן כחבר מועצה בעיריית תל אביב יפו. חבר מועצה שחרת על דגלו לקדם את הקהילה הגאה. הרשימה שנבחרתי אליה, רשימת רוב העיר, היא לא מפלגת גייז. היא גם לא מגיעה מהשמאל הליברלי שבדרך כלל מזוהה עם הנושא. רוב העיר היא תנועת מיינסטרים אמיתית. החל בשמה וכלה בהרכב האנושי שלה, "רוב העיר" היא בלב הקונסנסוס. ועדיין היא בחרה להקרין את "מילק" באירוע ההשקה הרשמי של עמותת רוב העיר.

הבחירה של רוב העיר ב"מילק" ריגשה אותי מאוד וגרמה לי לזהות את אחד ההישגים החשובים של מאבקו של מילק. מילק הבין שרק באמצעות חדירה לממסד האמריקאי השמרני הוא יוכל לשנות. ורק בזכות איחוד הכוחות ושיתופי הפעולה שקידם יחד עם קהילות אחרות יצליח להיבחר ולהיות הפוליטיקאי ההומו המוצהר הראשון בארצות הברית. וכך היה. רוב העיר מייצגת דור שלם של צעירים שמבין שרק באמצעות איחוד כוחות והבנת שותפות הגורל נוכל לבנות כאן חברה טובה יותר, סובלנית יותר ובריאה יותר כדי לגדל בה את ילדינו.