הודעה לעיתונות 17.3.2009גוש שלום: ממשלה עם דם של 1300 על ידיה מסרבת לשחרר "אסירים עם דם על הידיים"
מופיע באתר גוש שלום
http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/press_releases/1237296743/
כאשר ממשלת ישראל מתחילה לדבר על 'הצעות נדיבות', צריך להכנס למקלטים ולהתכונן לימים קשים. היכן "הנדיבות" כאשר מי שמחזיק בכלא 11,000 אסירים פלסטינים מסרב לשחרר אפילו 450 מהם? מי שעל ידיו דמם של 1300 תושבים ברצועת עזה, מאות מהם ילדים – דם שנשפך לפני פחות משלושה חודשים – מתעטף בצדקנות וצביעות ומסרב לשחרר "אסירים עם דם על הידיים" שעשו את מעשיהם לפני שנים או עשרות שנים. 'הצעות נדיבות' הפכו להיות המלים הנוראות ביותר באזורנו, הכיסוי והתירוץ הקבוע לכל מעשה נבלה, לכיבוש, לדיכוי ולמלחמה. בשם "ההצעות הנדיבות" נגזרים על גלעד שליט והוריו, על האסירים הפלסטינים ומשפחותיהם, עוד שנים רבות של כאב וסבל. ומכיוון שהממשלה כבר החליטה להתנות את הפסקת האש בדרום בהסכמה על חילופי השבויים, הרי בשם "ההצעות הנדיבות" של אולמרט ימשך סבלם של תושבי אשקלון ועזה, שדרות ורפיח, בירי והפצצות של טילים ומטוסים ואולי גם מלחמה גדולה חדשה ונוראה. הצעה נדיבה אמיתית תהיה לבצע עכשיו ומיד את עסקת חילופי השבויים, להגיע להפסקת אש מלאה ברצועת עזה והסרת המצור החונק את תושביה, ולהמשיך משם לסיום הכיבוש והסכם שלום מלא בין מדינת ישראל לבין העם הפלסטיני. זאת היא הדרך היחידה למנוע לטווח ארוך פיגועים חדשים – לא כליאה לנצח של אנשים שמזמן קמו להם בשטח ממלאי מקום. לאחר שלוש שנים שעמדו בצילן של שתי מלחמות מיותרות, רצחניות וכושלות, אהוד אולמרט מפסיד את ההזדמנות האחרונה לסיים את כהונתו באקורד חיובי ומעורר תקווה, יורד מהבמה בחרפה הראויה לו, ומשאיר אחריו ירושה של סבל וכאב. לפרטים: דובר גוש שלום
|
Mosheshy
בתגובה על בואו לתמוך בסרבן השירות הצבאי נתן בלנק מחר (שבת 12.11) מול כלא 6 בעתלית!
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכירים בישראל לא נגועים בפשעי מלחמה.
דעתם של אנשי גוש שלום היא בטח לא הוכחה כלשהי.
התכוונתי לפסקת הפתרון המגוחכת של גוש שלום:
רק צריך להפסיק את הכיבוש, לפרק את התנחלויות, לעשות שלום ולהקים מדינת כל אזרחיה...
פשששש... הם גאונים, אהה?!
לא כל גרעפצ של גוש שלום ראוי להתייחסות.
בעיני זה ארגון עוין. לא שאתה צריך לחשוב כמוני, אבל למה שלא תיקח את דעתי בחשבון לעניין בררנות התוכן?
להזכיר לציבור בישראל שבכירים ישראלים נגועים בפשעי מלחמה? נראה הכרחי לאור הצדקנות בנוסח גולדה שאופפת אותנו (אנו דמוקרטים והם טרוריסטים). וזה רלבנטי מאד לעניין שחרור האסירים.
בדרך כלל אתה מביא מידע שיש בו חידוש או חשיבות מעשית.
לא מבין מה טענותיהם העבשות של אנשי גוש שלום עושות כאן.
גיבוב דמוגוגי. תשמע, להוריד דמגוגיה לשטחיות זה באמת חידוש - אולי לכך כיוונת?
את דעתי על שחרור אסירים כתבתי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=935147
אני בספק אם יש בהודעה שלהם חדוות שחרור. אני מסכים שיש משמעות לשחרור מחבלים: אפשר לומר שמי שמשחרר אותם בלי לשנות את המצב שינוי יסודי, כלומר להתחיל בסיום הכיבוש בגדה וברצועה (שנותרה מכלאה אחרי 2005), בהחלט מסתכן בכך שיחזרו לפעילות מיליטנטית ואולי גם לטרור (פעילות מיליטנטית נגד אזרחים).
הלוואי והייתי יכול לחתום עכשיו בשתי ידיים על תוכן הפוסט. יש כאן כמה אמיתות חדות וכואבות, בעיקר על טרמינולוגיית ה"הצעות הנדיבות". אבל משהו מפריע לי - המחבלים הכלואים, אלו עם "הדם על הידיים" לא כלואים רק כדי לשמש קלפי מיקוח לעסקאות עתידיות. מדובר ברוצחים שנשפטו למספר מאסרי עולם. ניתן ואולי אף צריך לשחררם במסגרת עסקת חילופי שבויים (יובהר, אני בעד עסקה כזו), אך לא כלאחר יד ולא בחדוות שחרור כזאת כמו שמוצגת בפוסט. צריך לזכור שתמיד יש שני צדדים, יש קורבנות ובני משפחותיהם ויש כבוד מינימלי לשלטון החוק.
האמירה ש"מי שמחזיק בכלא 11,000 ומסרב לשחרר אפילו 450 מהם" צורמת מאוד. גישה כזאת לדעתי גם פוגעת בישראל והיא תמונת מראה דיי מדוייקת של גישת ה"בלי עסקה ויהי מה". מצד אחד וטו מוחלט ומצד שני מכירת חיסול.
אם ניגשים לעסקה כזו (מה שמתרחק והולך) צריך להבין ולהכיר בכך שזו עסקת אין ברירה שנגזרת מהמציאות, לשקול בכובד ראש ולהבין את המשמעות של שחרור כל מחבל תוך כדי התחשבות בבטחון ומתן כבוד לקורבנות - יש כאן חברה שצריכה לחיות עם עצמה לאחר מכן.