משחק מצויין של ריצ'ארד גיר ובכלל סרט שעשוי טוב.

חבל רק שלא המליצו לאנשים לראות קודם את "הטייס" או לקרוא קצת על הווארד יוז.

כמי שראתה קודם לכן את "הטייס" הסרט כולו היה מהנה יותר וברור יותר.

חברי לספסל בסינמה סיטי (זה שלא שילם על הכרטיס שלו...כן, כן יש דיינרס)

חשב שהסרט כבד ומשעמם.

 אני לעומתו, נצמדתי בדריכות למסך.  יש משהו מרגש ועוצמתי באנשים שלא מוותרים,

יש לי סקרנות גדולה עבור השימוש שלהם בדימיון ליצירת עולם חדש.

בסרט, למי שלא ראה, מוצא את עצמו קליפורד, סופר מוכשר בגיל העמידה, שלא מצליח להתעשר, עם "הגב לקיר".

הוא חייב לכתוב את הרב מכר הבא, הוא מסרב להיות סופר נכשל.

לילה אחד הוא נזרק מבית מלון בבעלותו של הווראד יוז המיליארדר.

הניחושים הם שמר יוז הגיע למלון והוא רוצה פרטיות ולכן הוא מפנה ב2 בבוקר את כל אורחי המלון ומעביר אותם למלונות אחרים...

מר יוז, מיליארדר ששפיותו / הגאונות שלו היו תמיד נושא לשיחה, הופך להיות נושא הספר הבא של קליפורד.

למעשה קליפורד מכריז על כך שהוא נבחר לכתוב את האוטוביאוגרפיה של יוז.

אבל קליפורד לא מכיר ולא פגש לעולם את יוז. זה כמובן לא מפריע לו. הוא אוסף חומרים ומתחיל להמציא שיחות שלמות, ראיונות מדומים בינו לבין יוז.

זיוף? מרמה? שקר? הונאה?

הצרות לא מאחרות לבוא, אבל קליפורד נלחם בכל אחת מהן ויוצר מכל צרה הצלחה גדולה יותר.  

הדימיון חוגג. אבל שימו לב! הסיפור הזה לגמרי אמיתי.

בסופו של דבר קליפורד נתפס. בינתיים דברים נוספים מתגלים וקליפורד כותב ספר נוסף - THE HOAX שמספר בעצם את כל התרמית מהתחלה ועד הסוף. הספר הזה, אכן הופך לרב מכר בארה"ב.

מי שראה את הסרט, או מי שקצת מכיר את הסיפור של יוז, מבין עד כמה שקוף היה שדומה  מוצא דומה. או כמו שאומרים באנגלית TAKES ONE TO KNOW ONE הווארד יוז "מסייע" בדרכו הוא, לקליפורד, לסיים את הספר.

הווראד בחר בקליפורד בגלל שראה שיש לו את הדימיון והיכולת, להיות "יוז" גם אם לזמן קצר.

קליפורד הופך להיות יוז לתקופה מוגבלת, אבל הוא לא באמת יוז ולכן הוא גם מפסיד למקור.

EMINM אומר באחד מהשירים שלו :

And there's a million of us just like me
who cuss like me; who just don't give a fuck like me
who dress like me; walk, talk and act like me
and just might be the next best thing but not quite me!

(קצת אבסורד לצטט ראפר בהקשר הזה...אבל עדיין נכון)

אז קליפורד אכן נסחף ומתמכר לצורת החשיבה של יוז כשהוא מנהל את השיחות

הדימיוניות כחלק מהראיונות לספר שהוא כותב,

הוא מתחיל להתלבש כמו יוז, לדבר כמו יוז, אבל לא. הוא נשאר רק  כמו.

כי אחרי הכל, מה שעושה גאונים אמיתיים זאת המקוריות שלהם.