14:00 אלי ניסים 14:30 מרגריטה בינר 15:00 רות פלדמן כל חצי שעה יוצאת גופה כמעדן תולעים. האמת קצת הקדמתי את הלוויה שלנו,הספקתי לשמוע את מירור הבכי של בנו של אלי. הוא סיפר כי נהג לעבוד עם אביו בסדנא, לגדל תוכים וצמחי תבלין. אחרכך נסדק לו הקול ובקע בכי של איבוד דעת. לפעמים אני לא מבין מספידים, אמנם צריך לספר בשבחו של המת, אבל שימו לב להספד הבא. " אלי, איך עזבת אותנו, איש אמת, כשהיה מוצא ספרי תורה באוטובוס היא שולח אותם עם דניאל והיה אומר זה קדוש" כאילו נניח אם לא מצא ספר תורה אלא סתם ארנק לא קדוש, מה אז? אלי יצא לדרכו האחרונה, כדרכם של מתאבלים ממוצא שהס מלהזכיר, צרחות ויללות בכי קורע לב, נרשמו 2 התעלפויות. לכוחותינו שלום הלוויה שלנו הייתה אשכנזית כזאת, מעט אנשים, המון שקט, בלי יללות ובלי דרמות גדולות. הנכד הבכור עלה להספיד והקריא את דברי אחותו שבניכר. סיפר על סבתא חכמה דעתנית ובשלנית, סבתא אהובה ומיוחדת. האמת היה נורא מרגש, אחי הדתי שהינו הרגשן מביננו פרץ בגעיה קטנה והלך לאחור אצלנו בוכים בסתר. אחרכך יצאנו בשיירה קצרה לקבר, קיבלה נוף יפה נזכרתי בסבתי האהובה שנזרקה כמו שק תפוחי אדמה לקבר. אמי אמרה, כל פעם זה משאיר בך תובנות גדולות שמחזיקות לצערנו רבע שעה. כל חצי שעה יוצאת לוויה חדשה וכל רבע שעה נולד תינוק חדש. |