כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    התלמיד עם הלפיד

    א ח ר י

    0

    מיפהפתימיפהפתימימי

    39 תגובות   יום רביעי, 18/3/09, 20:56

    סבתי, אימו של אבי, נולדה בכפר מרוחק בארץ שכוחת שם.

    באחד הימים, לפני הרבה מאוד שנים, הגיע לכפר נווד. ממרחקים הגיע.

    כבר בעת שנכנס לכפר, תשוש, צועד בכבדות בדרך הראשית, ברור היה שהאיש קוסם. ברור היה שהוא מאוד מיוחד!!

    האיש נראה עייף מאוד, רעב וצולע. על פניו בלטו חבורות כחולות, בגדיו סמרטוטים, בלי שום כובע, שערו מרוט ועיניו עצובות. על גבו נשא תרמיל דהוי ובו ציוד קוסמים, מנעליו בצבצו נוצות יונים ובידו אחז מקל, אשר עם קצת דמיון ניתן לקרוא לו "שרביט".

    צעדיו העלו ענן אבק בעת שהתקדם באיטיות אל מרכז הכפר. אדם מוכה. סבל וכאב ניכרו בהליכתו. אנשי הכפר הביטו וצחקו.

    כשהגיע למרכז הכפר גלגל הקוסם אבן גדולה לאמצע הכיכר, נעמד עליה וצעק בקול רפה: "רבותיי וגבירותיי, צ'אנסי עכשיו מופיע בעיר, צ'אנסי עכשיו מי לא מכיר!  גבירותיי ורבותיי... "   

    קהל התאסף סביב האיש המוכה, אשר החל מכין את ציודו. הוא השיל את תרמילו, פרש סמרטוט כאילו זה כובע, מתח את ידיו ושוב קרא "גבירותיי ורבותיי, מופע בלתי רגיל, הנה הוא מתחיל".

    הגיעו האופה, הסנדלר ושני בניו, הנגר וחמורו, החנווני ואשתו, שלושה איכרים תפוחי לחיים, שתי נשים מבוגרות בשמלות ענקיות וגם... עלמה יפה ומאוד מעניינת.

    צ'אנסי נראה מרוצה אולם העלמה הצעירה הבחינה בעומק עיניו העצובות בדאגה... אפילו במתח! 

    "הופה" צעק פתאום האיש ושלף כדור אדום מתרמילו. שניות אחדות להטט בו באצבעות זריזות ופתאום השליך את הכדור לגבהים. כולם ראו בבירור את הכדור עולה לשמיים, עולה ועולה... ואז... יורד לעבר כף ידו של הקוסם, הופ... נדמה היה שהכדור בידו, בין אצבעותיו... אולם, משפתח את כף היד לא היה בה כלום. הכדור האדום נעלם.

    מחיאות כפיים... מטבע הופיע על הסמרטוט.

    "איפה הכדור?" נשמעה קריאה סתמית מהקהל.

    "נמשיך לתעלול הבא" מיהר צ'אנסי להודיע. ברור היה שהוא מתחמק מתשובה.

    "רוצים את הכדור" דרשה גברת בשמלה שרוחבה שני מטר.

    "כדור, כדור" הקולות התחזקו.

    המופע התחיל לא טוב. הדאגה בעיניו של הקוסם הפכה לחרדה.

    "ה ו פ ה" צרח בקולו החלש וניסה לשלוף משהו מתרמילו. ניסיון להשכיח את הכדור... שקוף, כולם קלטו אותו. "הופה, הופה" שוב ושוב נאנח ולא הצליח לשלוף כלום מהתיק. ואז... פתאום שלף יונה. כולם ראו...  י ו נ ה .

    כיאה לקוסמים הציג את היונה בפני הקהל ואז... נדמה היה שהוא מכניס את היונה לשרוולו... הופ... היונה נעלמה. אין יונה!

    "איפה היונה?" שאג איכר אדום לחיים. "איפה היונה, איפה" ענו אנשים כהד.

    "ועכשיו השפן" קרא הקוסם בקולו החרישי. ניכר היה בו שהוא מבוהל בעת שניסה להוציא משהו נוסף מתרמילו.

    "יונה, יונה, לא רוצים שפן. קודם תחזיר את היונה" קרא הקהל.

    "היונה בשרוול שלך" הצביע אחד הילדים.

    צ'אנסי הניח את תרמילו ופשט את חולצתו. "רואים? היונה איננה, פוףף... אין".

    האווירה בכיכר הפכה מתוחה. הקהל דרש את היונה והקוסם נראה אובד עצות. איפה היונה?? אדום הלחיים זינק אל הבמה וחנק את הקוסם. " י ו נ ה " צרח עליו, "איפה היא?"

    צ'אנסי הביט באדום הלחיים בחוסר אונים ושתק. לאחר שניות ארוכות לחש באוזנו: "אני לא יודע".

    "שמעתם? הוא לא יודע איפה היונה" קרא האיכר.

    דממה פתאומית נפלה על הכיכר. רק קול נשימותיו של הקוסם.

    "נגרש אותו מכאן" צעק מישהו.

    "נחרים את ציודו" נשמע קול נשי.

    "נכה אותו" פיזזו הילדים.

    " ר ג ע " נשמע קולו החנוק של הקוסם, "יש לי קסם מאוד גדול, קסם שכמותו לא ראיתם. משהו ענק".

    האיכר השמן הרפה קצת מגרונו של הקוסם, סקרנות אחזה בקהל. "רוצים קסם גדול" נשמעה נהמה, "קסם ענק".

    "אל תעז לאבד גם שפן" הזהיר אדום הלחיים.

    "לאבד כולם יודעים" קרא הנגר, יושב על חמורו ומתפקע מצחוק.

    "לא, לא" הבטיח הקוסם, "משהו אחר".

    בלי להסביר לאיש מה הוא מתכוון לעשות התיישב הקוסם על הקרקע, אחז בנעלו השמאלית בשתי ידיו ובכל כוחו ניסה לחלצה מרגלו. הנעל העקשנית נכנעה לאחר מאבק ארוך. הנעל הימנית התגלתה כעקשנית אף יותר מהשמאלית. דקה ארוכה נאבק הקוסם בימנית ואחריה הזדקף יחף כשהוא מנפנף בשתי נעליו. "אהה..." זעק בקולו המיוסר "היכונו רבותיי, היכונו".

    צ'אנסי חזר והתייצב על האבן, אחז נעליו בידיו ופרשן לצדדים. מתח אחז בקהל וטבעת האנשים התהדקה סביב הקוסם.

    "היכונו, היכונו," הכריז, "מיפהפתימיפהפתימי מי מי".  ואז... בבת אחת, הטיח את נעליו בכוח זו בזו.  ט ר א ח . בכפר הנידח מעולם לא ראו נעליים מוטחות כך זו בזו. לא בכזו עוצמה.

    בוםםםםםםם...

    בומבה אדירה החרידה את הכפר הקטן. גיצים התעופפו לכל עבר, אש זינקה מהנעליים. צהובה, אדומה, ירוקה... אנשים בכיכר נותרו בפה פעור.

    בדיוק אז החל חמורו של הנגר פולט אוויר ברעש. פססססס... לתדהמת כולם החל החמור מתכווץ במהירות. אוויר נפלט מכל פתחיו, מאוזניו, מאפו, מישבנו. פתאום נדמה היה שהוא כלב גדול, שהוא כלב קטן, לא... שפן. הנגר נפל מחמורו ולפתע מצא עצמו על הרצפה...  מחבק שפן. ש פ ן ! !

    "איפה החמור שלי?" זעק כשהוא אוחז בשפן.

    "תפסו אותו" חתכה קריאה את האוויר. "הוא בורח"

    הסתבר שללא נעליו היה הקוסם זריז להפליא. תוך שנייה דילג מתוך המעגל שהקיף אותו ותוך שנייה נוספת נעלם לסמטה צדדית. לא חלפו שתי שניות והקהל החל דולק אחריו. קודם כדור, אחר כך יונה ועכשיו חמור. מה קורה פה?

    בכיכר נותרה רק העלמה המעניינת ושמלתה הענקית. לכל אורך המופע הביטה ושתקה. באופן לא מוסבר, חשה אמפטיה לקוסם המוכה. היא ניגשה לנעליו שנותרו מוטלות בצד ועדיין העלו עשן. כמו שניחשה בהתחלה... בתוך הנעל הימנית התגלגל לו כדור אדום ומתוך השמאלית הציצה יונה. "קוסם מפוזר" חייכה לעצמה, "חמוד" .

    כיון שסמטאות הכפר לא אפשרו יציאה מהמקום, וכיון שדרך המילוט היחידה הייתה הדרך הראשית, נטלה הגברת את הנעליים עם תכולתן, התיישבה בנקודה אסטרטגית והמתינה לראשון בחבורה. ואכן, לא עברה דקה והבחינה בצ'אנסי, יחף, שערו מתנפנף והוא דוהר לעברה.

    העלמה היפה לא נטלה שום סיכון. היא הפשילה את שמלתה הענקית, נפנפה בה והציעה לנמלט מסתור מצוין.

    פוףף... אין קוסם... נעלם!

    מספרים שמאוחר בלילה עזבו השניים את הכפר. עם הכדור האדום, עם היונה... רכובים על החמור.

    למה אני מספר את כל זה?

    ובכן, העלמה הצעירה הייתה לסבתי. הקוסם, לא תאמינו, זה סבי. עד יומו האחרון היה קוסם מפוזר. "סמוך על סבתא" היה קורץ לי.    

    "מיפהפתימיפהפתימימי מי" בקולו החלש היה צורח.      

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/16 21:10:
      תודה לך על הסיפור, מזכיר מעט את סצינת הפתיחה של תוף הפח של גינטר גראס. בהמשך הקריאה חשבתי על מר פטפטניהו והסוף הצפוי שמאז הם חיו באושר ומקווים להתעשר.
        21/6/13 23:54:
      גדול!
        30/5/13 05:58:

      צטט: אלי למה 2013-05-30 05:43:04

      תודה מרב. מין אגדה. גם אני אוהב אותה וגם הרייטינג שלה מרקיע לשחקים.הרייטינג מאוד חשוב עבור האגו  כמו שהאוכל והשינה עבור הגוף כך הרייטינג לאגו.

       

        30/5/13 05:43:
      תודה מרב. מין אגדה. גם אני אוהב אותה וגם הרייטינג שלה מרקיע לשחקים.
        29/5/13 16:41:

      עכשיו אפשר להבין...

      מנכד של יפיפיה וקוסם יוצאים

      סיפורים יפים ומקסימים.

        27/11/12 11:45:
      טוב שנכנסתי,מקסים.
        30/5/12 02:17:
      כמו החלילן מהמלין...וגם גיבורי המנגה...חבולים ונמלטים ומגיעים לחוף מבטחים.
        16/11/11 05:55:
      חחחחחחחח, מעולה, ושתמיד תחכה לך אישה, שאוספת אותך אל שמלתה כשאיבדת את הקסם
        15/8/11 18:39:

      ''''

        7/9/10 11:17:

      להביא לך את היונה של שאול נמרי שתלשלש לך כוכב כאן?

        20/5/10 23:27:


      מעולה

       

      ממש נשאבים לתוך העיירה !

        20/5/10 10:36:


      אתה כותב יפה כל כך

      מרגש כל כך

      מהנה כל כך

      כמה נחמד שיש חבר כמוך

      שאפשר לקרוא את כתביו-ולרגעים...להנות מאיכות טובה

       

      תודה איש יקר

      בת חן

        10/4/10 08:30:

      סיפור ישן וטוב .. 

      משעשע לבוקר שבת ..

       

        26/2/10 09:52:

       

       

       

      איתך נראה לי שאוכל לשכב על הגב ולהביט אל הכוכבים בזמן שאתה מספר סיפורים.

       

      נפלא!

        21/2/10 09:06:


      מעולה.

      ככה גם אוסקר נולד.

      (-:

       

        16/2/10 10:47:


      :-) סיפור מדהים איתי שמחה להכיר את סבא וסבתא שלך נשמעים אנשים מדהימים ועוד קוסמים!

       

      סיפור יפה עד מאוד מותח ומרגש כאחד :-)

        16/2/10 10:32:

      סיפור יפה וכתוב בצורה קולחת...

      ואתה מה? העבירו לך את הגנים האלה?

      מקווה מאוד שכן,

       מידי פעם צריך קסם או שניים בחיים כדי לצאת ממצבים מביכים....חיוך

       

       

        15/12/09 16:53:


      סבא וסבתא מהאגדות...

      אשרייך שזכית...

      לך *

        13/8/09 22:02:


      איזה תענוג של סיפור.

      קראתי בהנאה ונהנתי מכל מילה.

      איזה כיף של סבא

      ואיזו סבתא ג'דעית.

      תודה נשיקה

       

        26/4/09 22:36:

      מדליק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        2/4/09 10:59:

      ספור יפה . כייף לגדול עם קסמים .

       

        28/3/09 18:56:


      אני ועצמי מתווכחים בלי הפסקה.

      פילוסופיה והגות, אהבה, אקטואליה,

      רעיונות והצעות. המתח עצום.

      הוא יגיד שזה אני, אבל זה הוא שתמיד דוחף.
      אפילו כלבים, נושא בו,

      בכל מקרה, יש לי מה להגיד,

      הוא פתאום מופי...

       

       

      אין קץ להפתעות

      מזל שלא היה שם מחול חרבות

       

       הוקוס פוקוס

      עם שימלה שכזאת

      סבתא אינה מתגלגלת מכל המדרגות

       

      אתה מקסים

      אלי למה?

       

      לאה

       

       

       

       

       

        25/3/09 21:36:


      אלילמה, רק אתמול בלילה גיליתי את בלוג האגדות שלך, (לא קיבלתי עדכונים)

      אך מרגע שגיליתי אותו פשוט קראתי וקראתי סיפור ועוד סיפור נפעמת מהדמיון ולבסוף נרדמתי.

      נפלא.

        24/3/09 04:08:


      איזה יופי של סיפור אלי

       

      גיליתי מאוחר, אבל העיקר שגיליתי

       

      לילה טוב

       

       

      רונית

        21/3/09 21:25:

      כל כך אתה,

      גנטית...   וכתיבתית.. קריצה

        21/3/09 12:08:


      חייכת אותי לאורך כל הסיפור ...מקסים!

      ומהכ'פתלי ש..: אניפהפתיאניפהפתיאניפהפתי....קריצה

        21/3/09 11:09:


      אני מודה לכולם על הפרגון ועל המחמאות. באמת יצא קצת מרקס. אני מופתע ממש כמוכם.

      איש מג'ונו ידידי, אני מקדיש לך את הסיפור.

        21/3/09 07:47:


      וואוווווווווו,

      אתה כותב נפלא. אתה צריך, לדעתי, קצת עריכה מקצועית, אבל הכתיבה שלך יפהפיה.

      מותר לי להחמיא ולהוסיף שהכתיבה שלך מזכירה את מרקס, מה שקוראין "ריאליזם פנטסטי" [מאה שנים של בדידות, למשל]

      אני חושב, שאתה פשוט חייב לחתור לפרסום רחב יותר של הסיפורים שלך.

        21/3/09 01:49:

      איזה יופי של סיפור, אם רק הייתי מוצאת את הכוכבים כשצריך...אשוב!
        20/3/09 21:30:

        20/3/09 21:06:

      אין סוף להפתעות שאתה שולף מעטך...

       

        20/3/09 19:44:

      שבתי עם *
        20/3/09 19:10:


      אלי!!

      ענק!

       

       

      צריך לארגן ערב סיפורים אינסופי איתך.

      קומזיץ?

       

      נשיקהתודה !

        20/3/09 06:19:
      משעמם בילדות לא היה לךחיוך
        20/3/09 03:48:
      פתי מאמין לכל דבר. אני מאמין.
        19/3/09 21:26:

      מקנא בך
        19/3/09 20:13:

      סיפור מקסים!.

      אז אתה בן למשפחת קוסמים...

       

      יש לך שפן בשרוול?... קריצה

        19/3/09 13:30:

      נפלא.
        19/3/09 01:13:


      אתה קוסם

      כתבת פשוט ויפה יפה

      ולא יכולתי להפסיק לקרוא.

      אם גם אתה ניחנת בכשרון

      יש לי מה וכמה יונים שהייתי שמחה להעלים מהגג שלי.

      :-) תודה

      פרופיל

      אלי למה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סיפורים אחרונים