כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המגירה השמאלית שלי

    ארכיון

    0

    כתוביות

    7 תגובות   יום רביעי, 18/3/09, 22:38

    זו באמת הייתה המצאת המאה ה-21.

    מאות שנים הפילוסופים הגדולים ניסו להבין למה בני אדם אינם מבינים זה את זה, והרי לפחות מאמצע המאה ה-20 התשובה הפשוטה הייתה כתובה צהוב על גבי שחור: לא היו להם כתוביות.

    הקץ לסבלם של רבים כל כך. של הקשישה שהשמיעה שלה היא כבר לא מה שהייתה פעם, ומנסה לשאול את הקופאית שאלה אבל לא מבינה את התשובה, מה גם שהקופאית מדברת במבטא. של הקופאית שעושה מאמצים עילאיים להבין את הקשישה שחשבה שהסבון הוא במבצע ואם איננו אז היא רוצה להחזיר וזה באמת לא בסדר שכל הזמן כותבים שזה במבצע ובסוף מתברר שלא במבצע.

    הקץ לסבלה של הסטודנטית המותשת שאיננה מסבה את הקשב לרגע מהמרצה, כדי לא לפספס את מילות המפתח. שהן, אגב, עוסקות בקושי שבמיקוד הקשב.

    הקץ לסבלו של המרצה, או שאולי זה מרצה אחר, שבאותו ערב, כמו ברבים אחרים, נתגלעה מריבה בינו לבין אשתו. והיא מטיחה בו האשמות שווא שהטיחה בו גם במריבה הקודמת, וגם בזו שלפניה, ואין חדש תחת אור הניאון. אבל הוא חייב להקשיב, אחרת יסלול במו ידיו את דרכו לשינה על הספה. "אין לך בכלל מושג מה אמרתי" תמיד יגיע באיזשהו שלב. ואז יצטרך לעשות את מה שהקריירה האקדמית שלו לימדה אותו לעשות הכי טוב – לצטט.

    מאז נכנסו הכתוביות לחיינו, הכל נעשה קל יותר. עד כדי כך שקשה לדמיין איך התנהלו חיינו קודם.

    בהתחלה הן היו תיעוד מדויק של הנאמר. המזור לכאבם של כבדי השמיעה, לצד כבדי הפה והלשון. נחסך הצורך במכשירי שמיעה ובשפות סימנים מסורבלות. הכל כתוב.

    אי אפשר להפריז בחשיבות האירוע עבור אותם אומללים-לשעבר שכעת יכולים לתקשר כמו בני אדם רגילים וחסרי מוגבלויות. אך גם האחרים הרוויחו. הרווח המרכזי התבטא בהעלמותה של ה"מה?" המעצבנת מהשיחות. זו שגוררת חזרה על אותו רצף הברות שלפני רגע יצא מפי הדובר וקוטעת את רצף השיחה. "מה?" זו היא מיותרת לחלוטין. המאזין, כפי ששיוכו הפיסקתי יכול לקבוע, שומע טוב מאוד, וסביר להניח שפספס רק מילה או שתיים, וגם הן לא באמת פוספסו אלא גולשות בזה הרגע בנתיבי מוחו, ואין לדעת מי יגיע קודם: הן, או תאומותיהן שנאמרות בזה הרגע.

    כעת, כשבכל שיחה מרצדות כתוביות שמתעדות אותה, די לו להעיף מבט ולשחזר את המילים שפיספס. פשוט. גאוני.

    לאחר שראו כי טוב, ולאחר שנים של מחקר שרק טובי המוחות מסוגלים לו, הגיעו הכתוביות בשפות שונות. כל מכשיר כתוביות בייתי הבין והתבטא בחופשיות בעברית, אנגלית, רוסית וערבית בחבילה הבסיסית, כל שפה זרה נוספת בתוספת תשלום חודשית, חודש התנסות ראשון בחינם. החברות הגדולות רכשו מתרגמים אוניברסליים שידעו קרוא וכתוב, ברמת שפת אם, בכל השפות המיוצגות באו"ם. האדם דילג מעל אחד המכשולים שהציבה לו האלוהות. מגדל בבל לא יפול שנית.

    מכשיר הכתוביות הלך והשתכלל עם השנים. הוא למד לתקן טעויות, תחילה רק טעויות הגייה ולאחר מכן גם טעויות תחביר. התרגום השתכלל, ואם בהתחלה עוד היו נופלות בו טעויות מביכות, הרי שעם הזמן הוא לא נפל מיכולותיהם של מרבית מחזיקי התעודה בתחום. אבל החידוש האמיתי היה כשמכשיר הכתוביות למד לסכם.

    זה ידוע שאנשים מדברים יותר מדי, חושבים פחות מדי וממעטים לקשר בין שני התהליכים הללו. התוצאה היא בליל של מילים, שבמקרה הטוב לחלק מהן יש חשיבות. כשרק הופיעו הכתוביות הן הבליטו את התופעה: באופן מסורתי שמותאם ליכולות הסריקה האנושית, הכתוביות מוגבלות לשתי שורות ברוחב קבוע. כדי להעביר את כל מה שאנשים מסוימים חשים צורך לומר הכתוביות התחלפו במהירות רבה והמעקב אחריהן הצריך ריכוז כמעט כמו המעקב אחר הדיבור עצמו. התמצות היה צורך הכרחי. כעת קיבלו הכתוביות מסגרת קבועה גם במימד הזמן. מי שאמר יותר, דבריו קוצצו בשיטות מתוחכמות המבליטות את העיקר ומוחקות את הטפל. הקץ לניסוחים המסורבלים, למשפטים שאינם יודעים סוף, להבלי המצד-אחד-מצד-שני-מצד-שלישי. הקץ לצורך לעקוב אחרי ההיפראקטיבים וצורכי הקפה במנות יתר שיורים אינספור מילים בדקה ומתכוונים לשתיים מהן.

    עם הזמן האנשים, בתהליך שיכלו לקרא לו אבולוציוני אם לא היה מהיר כל כך, הפסיקו לדבר כל כך הרבה. הן לא היה בזה טעם. היית צריך להיות עיוור כדי לא להיות מושפע מכך שאנשים חדלו להקשיב והחלו לקרא סיכומים. (העיוורים, אגב, אכן לא הושפעו. הכתוביות לא היו מיועדות עבורם. ובאשר להקשבה – גם קודם לא ממש הקשיבו להם).

    אחת ההשפעות הברוכות של הכתוביות הייתה הפסקת הצעקות. אין צורך. אפשר להגיד אותו דבר, אבל בסוגריים משולשים ובלי ולהעיר את השכנים. גם טון הדיבור הפך יתיר. מכשיר הכתוביות לא תירגם לא תחנונים, לא התחנחנות, ולא חן. הם היו צריכים להאמר במילים.

    מיתרי הקול האנושיים הפסיקו לסבול מדיבורים בקול רם מדי. בשעות לילה מאוחרות היה נוח במיוחד לשים את עצמך על שקט ולסמוך על הכתוביות שיעבירו את המסר שבימים עברו נזקק לעלייה בטון, לאדם השני שער לידך בשעה כזו. מובן שגם הלחישות הרומנטיות המטופשות, אלה שלמעשה נשמעות חזק הרבה יותר מכפי שהן מנסות להצטייר, נפסקו מהעדר צורך.

    ויהיה בוקר. ויהיה ערב.  

    לפני שהלך לישון, אמר גבר אחד: "אני אוהב אותך". אישה אחת, לידו, קראה את המילים המתורגמות לשפתה, וחייכה.

    לפני שהלך לישון, אמר גבר אחר: "אני אוהב אותך". הוא אמר עוד הרבה מילים, הוא היה נרגש. בעיניו היו דמעות. האישה לידו לא ראתה אותן, כי היה קצת חשוך, והיא התמקדה בכתוביות. הכתוביות לא אמרו שום דבר שלא נאמר כבר קודם. היא ביקשה ממנו להחליש, כי היא עייפה וכואב לה הראש, והסתובבה אל הקיר.

    לפני שהלכה לישון, אישה אחרת נזכרה איך בגן הילדים, בשפה זרה, הייתה שרה שירים במלוא הגרון והרגישה שהיא מבינה אותם, למרות שלא הבינה את המילים. "אוקֵדִי קוד אחד" זמזמה לעצמה בלא קול. "רוקד עם כל אחד" – תיקנו הכתוביות. היא כיבתה אותן, והגבירה את הווליום.

     

       

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/4/09 23:55:

      נפלא. בסיס מעולה לספר מדע בדיוני
        23/3/09 11:43:

      צטט: veronski 2009-03-22 21:52:41

      עדיין לא יצא לי להכיר.

       

      אני לא מכיר את זה ברמה של אני לא יודע אם זה ספר או סרט

      תוכלי להאיר את עיני?:)

       

       

      ספר שמדבר על עתיד שבו ספרים הוצאו מחוץ לחוק ויש סיכומים של הספרים הקלאסיים ורק אותם אפשר לקרא,וכולם מסתובבים עם אוזניות ובקושי מדברים זה עם זה.

      יש גם סרט של טריפו שמתבסס על הספר.

        22/3/09 21:52:

      עדיין לא יצא לי להכיר.

       

      אני לא מכיר את זה ברמה של אני לא יודע אם זה ספר או סרט

      תוכלי להאיר את עיני?:)

        22/3/09 15:36:

      צטט: veronski 2009-03-18 23:54:50

      תמיד אפשר לחזור לשיטת "משרד האמת" ב1984 ולהוציא כל שנה מילון שמקצר את אוצר המילים.

       

      כך גם יהיה אפשר לעקוב אחרי הכתוביות:)

       

       

      אסוציאציה נחמדה.

      אני דווקא יותר חשבתי על "פרנהייט 451" של ברדברי, אם אתה מכיר. 

        19/3/09 14:17:

      רעיון מצוין! *

      מפחיד

        19/3/09 12:10:

      mute
        18/3/09 23:54:

      תמיד אפשר לחזור לשיטת "משרד האמת" ב1984 ולהוציא כל שנה מילון שמקצר את אוצר המילים.

       

      כך גם יהיה אפשר לעקוב אחרי הכתוביות:)