עוצמה מול רכות
איזה צד שבי עלי לקחת עימי לחיים, את העוצמה? את הרכות? את שתיהן?היא עוצמתית אבל השנייה רכה אז?
האן ההשוואה הזו נכונה? האם גם לכם יש חיבורים שהם כאילו ניגודים ויש מקשים רגעים בחיים ,עבודה,חברות,זוגיות,כמיהה,אהבה, מה לא הכול מכול בה באותה קלחת של עוצמה ורכות..
פוסטים אחרונים
- נמאס!!!! 16/3/12
- שלג שלג משמיים... 18/2/12
- קר יותר וצבעוני יותר.. 14/1/12
- The 1 2/1/12
- חוצפה נשית שכזו.. 19/12/11
- בעידן שכזה.. 2/12/11
ארכיון
פאוזה ..
טיילתי לחוף הים,חוזרת להוסיף כמה מילים אך הפעם עם תמונה אחרת.. אז נכון שאני קצת חולה, ונכון שעומס זו היום מילה קצת גסה,אז נכון שהמציאות לא תמיד קלה,ונכון שהכלכלה קלוקלת ומקשה.. אבל- ליבלוב האביב, פריחת השדות, יופי של הים,את כל הזה ניקח בנשימה אחת לתוכינו וכבר הכל מרגיש ונראה אחרת.. אביב הגיע,התחדשות,פריחה ,החורף היה זמן להתכנסות והכל היה בתרדמה,לאט לאט התבשלו להם דברים חדשים ועת הניצו ניצנים,נצני חיים.. שיהיה לכולנו פורח וזורח אי שם בלב. סופ"ש נעים . |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
החבר אלון אתה נפלא..התגובות שלך מעלות חיוך... במיוחד כשעכשיו חזרתי מטיול ארוך בחוף ומצאתי צדפים ענקיים,
בדר"כ רק אחרי סערה הם על החוף,כנראה נשארו מהסערה לפני שבוע...
ים מרפא..
תודה שבאת,תמיד משמח..
אין כמו טיול בים
לעמוד מולו הגלים ולקחת נשימה עמוקה
מבין אותך....
* מהחבר אלון
תודה ..
ילדה גדולה גדולה שכמותך..הכי פה מכולם..
ראשית, שתיהיה בריאה ותקומי מהמיטה....
שנית, את כותבת ניפלא...
שלישית, ברוכה הבאה לאביב....
רביעית, שבת שלום
נטלי
דולב- בשביל זה יש אותך לא? רק צפוני שכמותך יסב תשומת ליבי לעוד חוש ...
בכייף..תודה..
היי רינת, שכחת להוסיף שחוץ משלל גווני הפריחה יש את הריח הנהדר של משהו חדש וצח שיהיה סוף שבוע נפלא
שהזמן הזה יביא לך שמחה
תמונה יפה
שבת שלום
אסתר
כנראה הכל לטובה כי התמונה הזאת מאוד יפה.
תרגישי טוב ושבת שלום לך
מעצבת חלומות שיהיו ימיך מלאי פריחות וריחות של אביב..
ש.ר.ה- תודה עלהפרגון..
תודה שאול נמרי.. גם לתל אביב האביב הגיע לפי ציורך..
שיפרוץ.. ושתביא את שמחכה לו ממעצבת החלומות שלנו..היא יודעת במה מדובר..
תודה צביק..
איזה יופי
כל כך נכון וכל כך במקום עבורי עכשיו
עם כל מה שעובר עלי יצאתי להליכת בוקר
נוף מדהים
פריחות וריחות
והכל גרם לי לחייך באושר
תודה לך
יקירתי, עומד הוא לא מילה גסה, עומס הוא שם המשפחה של רובינו...
ואם את חולה, אז העומס עולה ומתיישב לך על השקדים, ובכלל עושה לך רע....
היציאה לים היתה פתרון מבריק, כל הכבוד לך שמצאת את הכוחות, ובעיקר את הפירגון הפנימי, לקום ולעשות זאת. לראות שיש עולם בחוץ, שאפשר ליהנות ממנו. (אני כותבת לך, ואני בעבודה, מול המחשב, כאשר בחלון שנמצא לא רחוק, ואני לא מפנה אליו אף פעם את המבט, משתקף עץ מקסים וירוק).
התמונה שהוספת נפלאה.
ואני מקווה שהחוויה הזו שאת כותבת והכל נעלם, תהיה החויה הקשה ביותר שתעברי בחודשיים הקרובים......
אין כמו הליכה בבוקר
על שפת הים,
מצטרפת לברכתך - סופ"ש קסום.
*