שעת בין ערביים , בין אביב זמני לבין חורף רגעי כמעט חשוך וכמה קרניים אחרונות מזכירות שהיית היום עימי. קצת כבד על הלב, קצת כבד על העיניים, "רק האהבה יכולה לתת זיכרון , רק האהבה יכולה לתת משמעות לחיים . ואני זוכרת שאתה היית איתי , איך חיית עבור האהבה וכיצד נתת אותה לי רק אז הרגשתי כל כך חיה הייתי חלק ממך ואתה היית כולי היה כדאי פשוט להיות כל יום דבר חדש כל יום שווה לחיות רק כאשר אהבתי ליבי היה חופשי היית חלק ממך ואתה היית כולי." הוי יפה שלי למה שלא עוד נאהוב"? " כמה זוהר כמה עדין הלילה גם שניפרד ,נזכור זאת לעד..."
כמה מתוקים השירים הישנים כמו יין ישן מרדימים, מזל שהג'ינגלים מעוררים... |
חוזרלביקור0
בתגובה על wet
חייםטובים
בתגובה על האם יש לי מקום בליבך
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה,
לא התכוון להיות עצוב או משעשע ,סתם הרהורים...
אתה זכור את השיר "היום כבר לא מתים מאהבה"
השירים המתוקים האלה ,על אהבות דרמטיות
הם לדעתי שירים על הסופר נובה
שסופם להתפוצץ..,פשוט כי הם לוקחים יותר מידי אנרגיה
עם פחות מידי חומר...
עצוב...רגיש...
ובפן אישי הייתי אומר שבמקום שלא מרגישים את האהבה יותר לא צריך להיות.