כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    פרח דמיוני נרעד למגע אור ראשון

    100 תגובות   יום חמישי, 19/3/09, 19:46


    פרח דמיוני נרעד למגע אור ראשון

     

    פֶּרַח דִּמְיוֹנִי נִרְעָד לְמַגַּע אוֹר רִאשׁוֹן

    וּשְׁיָרֵי חֲלוֹם רַע נִבְלָעִים בְּבוֹרוֹת הַזִּכָּרוֹן

     

    עוֹד מְעַט יְטַרְטֵר אוֹפַנּוֹעַ רָחוֹק כִּפְסִנְתְּרַן מִלְחָמָה עַל קְלִידֵי הָאַסְפַלְט

     

     

    מתוך "לילה כנעני", הוצאת שוקן

    דרג את התוכן:

      תגובות (99)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/09 10:18:

      נבלעים ונשכחים, השבח לאל. תודה, דפנה
        21/4/09 21:34:

       

      "ושיירי חלום רע נבלעים בבורות הזכרון"

      אהבתי את השיר.

      נבלעים ונשכחים ?

       

        31/3/09 05:07:

      תודה, ליטל
        31/3/09 03:40:

      יפה עד מאוד

        25/3/09 01:50:

      תודה, אזדרכת
        24/3/09 23:18:

      מקסים.וציורי.אפשר לדמיין את הכל וגם לשמוע.
        24/3/09 22:49:

      תודה, רוח לילה
        24/3/09 22:27:


      כניסה מרתקת לעולם פנימי, הבורא יש מאין, על מנת לשרוד מציאות קשה.

       

      כתוב בדיוק מרטיט ומותיר מחשבות רבות על תהליכי התמודדות.

       

       

        22/3/09 12:15:

      תודה, ענת
        22/3/09 10:46:

       

      אנו נעים בין חיים למוות ,

       

      כל רגע ורגע הוא בסימן פרידה מהישן והוולדות מחדש.

       

      התחדשות ...החיים מנצחים !!!איזה כייף לחיות...

       

      ענת

       

        21/3/09 19:15:
      תודה מקרב-לב, ק.
        21/3/09 18:35:


      אם הוא נרעד למגע של אור
      הוא נרעד לכל מגע ...
      מצמרר, כתיבתך מאד מאד עמוקה

      בעלת מסרים חזקים מאד

      כל הכבוד!

        21/3/09 17:00:
      תודה, מירה
        21/3/09 16:32:


      הפעמת בנרעדות בשיירים ובקלידים.

      נדמה לי ששמעתי רחמנינוב.

      מירה

        21/3/09 15:48:

      תודה, איריס
        21/3/09 15:35:

      רעיון מעולה להיות שם, עם האור הראשון, במקום לשקוע עוד בבור הזיכרון. אני אנסה. כתוב נפלא.
        21/3/09 14:44:

      תודה, נירית
        21/3/09 14:25:

      תיאור נפלא עם צירוף מדהים של מילים!
        21/3/09 09:36:

      תודה, לולי
        21/3/09 09:29:


      הרגע בו כל חלום

      מתפוגג אל מול המציאות....

      לולי

        21/3/09 07:45:

      תודהרגוע
        21/3/09 07:25:

      מכשף.

       

        21/3/09 02:24:

      תודה, שלומית
        21/3/09 01:06:
      איזה צירוף מילים משגע!
        20/3/09 22:54:

      תודה, תמו'ש
        20/3/09 22:54:

      תודה מקרב-לב, רותם יקרה
        20/3/09 21:58:


      היי עוידד....

      באיזה דימויים חזקים אתה כותב...ממש נרעשתי....

      אהבתי לקרוא את שירך הקצרצר...

      שבת נחמדת לך...

      תמו"ש

        20/3/09 21:57:


      עודד היקר

      כדרכך, כל מילה מדודה כאילו נבחרה בפינצטה

      השיר מעלה ניחוח נוף כפרי שעולה על אדם המביט על עברו - זו רק תחושה שלי

      לא חיפשתי הוכחות בשיר, פשוט, ככה, רציתי רק להנות ממנו

       

      אבל הוא נגמר לי מהר מידי

      נשארתי צמאה,

      רציתי, חמדנית, עוד שורות

       

        20/3/09 21:01:

      תודה, ורד
        20/3/09 20:17:

      קצר ולעניין..

      כישרון גדול אתה..חיוך

        20/3/09 18:33:

      תודה, שיר
        20/3/09 18:31:
      תודה, מינה
        20/3/09 18:31:

      קצר...עם טעם של עוד....

      קסם.

      שבת נעימה.

      מככבת *

        20/3/09 17:44:

      שבת שלום

      מקסים

      חיוך

        20/3/09 17:32:

      אין לי שום בעיה עם זה. להיפך. מחמאה גדולה בשבילי
        20/3/09 17:28:

      צטט: עוידד 2009-03-20 17:18:49


      תודה על תגובתך יוצאת הדופן. אבל לא, זו לא ברכת השחר שלי. כשאני מתפלל, לא כל בוקר, בעוונותי, קורא את התפילה מהסידור פלוס תוספות משלי

      הכי כיף להמציא תפילות. גם אני עושה את זה.

      נדמה לי שאלוהים מחבב את הסידור מחדש הזה. :)

      ובכל זאת, אני קוראת את השיר שלך קצת כמו תפילה.

      מה אכפת לך? תרשה לי. :)

       

       

       

        20/3/09 17:18:

      תודה על תגובתך יוצאת הדופן. אבל לא, זו לא ברכת השחר שלי. כשאני מתפלל, לא כל בוקר, בעוונותי, קורא את התפילה מהסידור פלוס תוספות משלי
        20/3/09 17:11:

      לקח אותי רחוק השיר הזה שלך. ואולי בעצם קרוב.

      לקח אותי לתפילת שחרית או ליתר דיוק לקריאת שמע שאותה קוראים כחלק מהתפילה הראשונה של הבוקר. ובקריאה הזו, שתי הברכות הראשונות הן ברכות "יוצר אור" ו"ברכת אהבה". הראשונה נסמכת על ישעיהו פרק מ"ה, פסוק 7: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע". והשנייה על קטע תלמודי.

      וחשבתי לעצמי שאולי השיר שלך, שיש בתוכו את שני חלקי הברכות, הוא התפילה שלך. הייחודית. לכל בוקר.

      וזה יפה בעיניי.

      שבת שלום.....

       

       

        20/3/09 17:05:

      תודה, איציק
        20/3/09 16:58:

      אני חובב גדול של שירים קצרים, תן לי משפט טעון דיו ואני כבר בונה עליו בדמיוני מגילת שירה:-) על כן נהניתי גם הפעם משירך. ואוסיף להנות ממנו עוד.

       

      נזכרתי בריקועי המתכת שמעטרים את הדרכים שלנו ויוצרים זמזום טורדני ברגע שאתה נוסע עליהם, כדי לההירך שהנה אתה יוצא מהתוואי המקובל. מסתבר שבמדינות מסויימות מרווחים את ה"רעשנים האלה" ומשחקים עם גבהם - כך שבזמן נסיעה עליהם מתקבלת מוזיקה ממש - ואפשר אף לפתח את זה עוד: קלידים כאלה שיונחו על מרכז התוואי יצרו מוזיקה נעימה ואילו אלה שמסמלים את חציית השוליים אל התחום האסור יצרו מוזיקה מרתיעה :-)

       

      איציק.

       

       

       

       

       

       

       

        20/3/09 16:53:

      תודה, לילך. לאט-לאט קריצה
        20/3/09 16:37:

      עוד!
        20/3/09 13:53:

      תודה, טובה
        20/3/09 13:37:
      מרעיד.....
        20/3/09 12:28:

      תודה מקרב-לב, מירה. שבת שלום
        20/3/09 12:05:

      עודד,

      אני זוכרת את הקצר הזה מבננות.

      אהבתי אז ואוהבת עתה.

      הביטוי "פרח דמיוני" נפלא בגלל האפשרויות השונות

      הגלומות בו. כמה יפה שפרח דמיוני נִרְעָד לְמַגַּע אוֹר רִאשׁוֹן

      בשיר יש ניגוד מטלטל בין

      פרח דמיוני לבין החלום הרע.

      וניגוד שני לצליל האופנוע המטרטר.

      עוֹד מְעַט יְטַרְטֵר אוֹפַנּוֹעַ רָחוֹק כִּפְסִנְתְּרַן מִלְחָמָה עַל קְלִידֵי הָאַסְפַלְט

      ההתעוררות מהחלום היא קשה -

      מה רע יותר - המציאות או החלום?

      תודה על הקצר הזה

      שהוא מעט המכיל מרובה.

      שבת שלום, מירה

       

       

       

        20/3/09 11:22:

      תודה, צלילי לב. טוב, שופן ומלחמה באמת לא הולכים יחד :-)
        20/3/09 11:15:


      :))

      לעולם לא חשבתי על הדימוי הזה עודד על

      "פסנתרן מלחמה"

      מעניין

      רק אתמול לימדתי את פולונז מיליטר של שופין

      ותמיד הדגשתי שצריך לרקוד אותו  בחן ובאצילות

      כי הוא ריקוד של  האצילים

      ולא ריקוד המלחמהצוחק

      יפה

       ומעניין

      :)

        20/3/09 11:09:

      תודה, סיגלית
        20/3/09 11:08:
      תודה, טל
        20/3/09 10:57:


      מקסים!

      הרעיד אותי

        20/3/09 09:45:

      תודה, ענת
        20/3/09 08:48:


      נפלא.

      הדיוק שלך בכתיבה הוא פשוט יוצא מן הכלל.

        20/3/09 08:37:

      לא הבתי אותך בדיוק, רות, אבל תודה על ההתייחסות
        20/3/09 08:36:

      תודה, עופרלה. שבת שלום חברה
        20/3/09 08:31:

      נשמע לי אופטימי לגמרי.

       

      שבתשלום חבר שלי

        20/3/09 08:20:

      אמת, נעמה
        20/3/09 08:19:

      תודה, רותי
        20/3/09 07:31:
      הכל נבלע בבורות הזיכרון.
        20/3/09 06:50:

      עוצמתי!
        20/3/09 05:03:

      תודה, נטלי
        20/3/09 05:02:

      תודה, רבקה
        20/3/09 03:22:

      "וּשְׁיָרֵי חֲלוֹם רַע נִבְלָעִים בְּבוֹרוֹת הַזִּכָּרוֹן"

      נוגע, ענוג, מותח ומצמרר.. *אהבתי.

       

        20/3/09 02:26:


      איזה תאור מקסים של מעבר משינה לערות.

       

        20/3/09 02:08:

      תודה, שרון. כן. שם הספר מצוין בתחתית השיר
        20/3/09 01:42:


      קצר וקולע.

       

      אהבתי.

       

      האם זה מתוך ספר שלך שיצא לאור?

        20/3/09 01:20:


      לא אוהבת שום דבר קצר

      פרט לפטפוט

      ולחלום בלהות .( בשורוק )

        20/3/09 00:00:

      תודה, סיגל
        19/3/09 23:56:

      עוידד יקר,

      כל אדם לוקח את מה שהוא קורא לתוכו

      ובתוכי השיר נשמע כמו מגע ראשון של זוג אוהבים...

      וברקע הטרקטור הוא ההפרעות של זכרונות העבר

      שתמיד מפריעים לנו עם השוואות שאנו עושים

      תודה לך עליך... מקסים

      סיגל.

        19/3/09 23:44:

      תודה, אמירה
        19/3/09 23:37:

      מדהים איך בקומץ משפטים אפשר לומר כל כך הרבה דברים...*
        19/3/09 23:29:

      תודה, תמר
        19/3/09 23:28:

      זה תיאור מענג של תיכף זריחה

      והחלומות הרעים, שאינם מתפוגגים, רק חוזרים לחורים - השאירו מקום למחשבה

      אהבתי את הצליל המרוחק של כלי רכב בודד על הכביש לפנות בוקר

      בילדותי כתבתי בדיוק על הצליל הזה משהו על משאית ישנה ששרה אהבה לכביש

      ושמעתי כאן את אותו צליל...

      תודה

      תמר

        19/3/09 23:26:

      תודה, ליאורה
        19/3/09 22:59:


      הרגע לפני ...מתעורר

      אהבתי, ליאורה

        19/3/09 22:34:

      תודה, דנה
        19/3/09 22:31:

      *
        19/3/09 22:23:

      תודה, לנה

       

      בורות הזיכרון - כמה חכם !!

      בזכות בורות זו אנו בולעים את הרוע ומעלימים אותו, כך מאפשרים לדימיון לפרוח

      בזכות בורות זו, המלחמה נתפסת אצלנו כחוויה חולפת הדומה לחוויה של שמיעת נגינת הפסנתר

      כל זמן שהיא נוכחת - היא מרגשת - אך כשנגמרת - נשאר רק הטירטור .....

      אהבתי מאוד,

      תודה

      לנה

        19/3/09 22:13:

      תודה, זהר
        19/3/09 22:12:

      תודה, תמי
        19/3/09 22:11:

      תודה, מיקית
        19/3/09 22:02:
      איזה יופי *
        19/3/09 21:55:
      מקסים!
        19/3/09 21:41:

      היי עודד, זה דרמטי!

       

      תפסת בדיוק רב רגע מאוד מסוים, רגע העֵרות,

      ברגע הזה המציאות היא מסופקת (=ספק)

      והקולות הם ספק קולות מציאות ספק קולות זיכרון.

      כך לקריאתי, וכמובן, כמו באחרים גם "הילד" הזה מרשים ביותר.

      נצנוץ*

      סופשבוע נהדר! 

        19/3/09 21:06:

      תודה מקרב-לב, נעמה
        19/3/09 21:02:


      קצר ומקסים!

       

      *

      נעמה

        19/3/09 21:00:

      תודה, עירית
        19/3/09 20:58:


      הפרח הזה נרעד למגע בכלל.

       

      זה מקסים עודד !

        19/3/09 20:45:

      תודה שוב, עלמה
        19/3/09 20:38:

      מתענגת.

      אוהבת. גם את זה.

      כיף להיות כאן.

       

        19/3/09 20:25:

      תודה לך, שוקי ידידי
        19/3/09 20:25:
      תודה לך, ש.ת.
        19/3/09 20:24:

      תודה, עדית
        19/3/09 20:24:

      עוידד ידידי

      תחת עינה של אילת השחר (כיכבתי)
      האופנוע יטרטר ואני אשתוק.

      אתן לשיר לשורר.

       

      שוקי

       

       

        19/3/09 20:23:

      תודה, שטוטינקה
        19/3/09 20:14:


       "כִּפְסִנְתְּרַן מִלְחָמָה עַל קְלִידֵי הָאַסְפַלְט "

      אוהבת את הדימויים שאתה משתמש בהם

      יפההה

        19/3/09 20:05:


      speechless

       

        19/3/09 19:52:


      קצרצר

      מצמרר

      *

      }}{{שטוטית

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין