כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    אזוקים

    33 תגובות   יום חמישי, 19/3/09, 20:21

    כבר היינו בדרך הביתה. שלושתינו רצינו להגיע הביתה מוקדם. דפנה רצתה להספיק לכנס ביפו, יפעת רצתה להספיק לעבור בבית לפני שתלך לבקר את טריסטן בבית החולים ואני רציתי להספיק לשיעור יוגה.

     

    נסענו היום לבקעת הירדן. מחסום תיאסיר ומחסום חמרה וגוחיה, השער שבין התנחלות רועי להתנחלות בקעות (מובטחת רשימה עליו בעוד כמה ימים). בדרך חזרה בשעה 16:30 במעבר אפריים, עוד לפני הפנייה, ראינו אותם.

     

    7 גברים צעירים (כבני 18-20) אזוקים.

     

     

     ''

     

    אחד מהם אזוק ביד אחת לעמוד סככת המעוכבים

     

    ''

     

    החיילים מספרים שהם "התפרעו". לא מתארים איך. קצת אחרי שאנחנו מגיעות, החיילים נזכרים להציע להם מים. ההליך יתנהל כך: הצעיר שידו חופשיה יקבל את הבקבוק. האחרים יגשו אליו "וואחד וואחד", הוא יחזיק עבורם את הבקבוק והם ישתו. אחד ניגש, שניים אחרים מתקרבים יותר מידי. הבחור שידו חופשית מצליח לחטט בכיס, להוציא סיגריה ולהדליק אותה עבור הבחור שלידו. זה לא נראה לחיילים. המפקד ניגש ובתנועה אחת קצרה ואכזרית הוא מהדק את האזיק לעמוד.

     

    האזיק על ידו של אחד מהם הדוק מאוד.

     

     

    ''

     

    ניגשתי למפקד המחסום והסברתי לו שידו של הצעיר כבר ממש סגולה. הוא הסכים לשחרר מעט את האזיק. פניו של הצעיר התעוותו בכאב כשהחיילים כופפו את ידיו כדי לשחרר את האזיק.

     

    ''

     

    מעט אחר כך החיילים משחררים את כולם מהאזיקים.

     

    ''

    ''

     ''

    הנה שורשי כפות הידיים שלהם אחרי ארבע שעות (הם עוכבו מ 13:00)

     

    ''

     

    ''

    ''

    ''

     

    ''

    ''

     

    אחרכך חיכינו שתבוא משטרה. ואי אפשר היה שלא לשים לב כמב מיותרים היו האזיקים. הם ישבו שם כפי שישבו קודם, מנועים מללכת מפני שתעודות הזהות שלהם אצל החיילים. ואחרי שהגיעה המשטרה, והשוטרים דיברו עם אחד הצעירים כמה דקות, חיכינו עוד חצי שעה, עד שתעודות הזהות שלהם הוחזרו להם והם הורשו להמשיך. כבר היה 18:00.

     

    כל זה אקט חינוכי כנגד מי שהעז להתנהג לא יפה. 


    יש לכם חברים שלא קוראים עברית? ספרו להם על אריה ויערת באנגלית

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/4/09 21:01:

      יערה

      והעולם כמינהגו נוהג

      "צדיקים" מלאכתם נעשית ע"י אחרים,

      והשלום הולך ונעלם מן העיין

      ואין פוצה פה והכיכר שוממה.

       

        29/3/09 15:58:

      אם הם באמת טרוריסטים, ההתעללות לא היתה מזיזה לי

      אבל זה כ"כ שקוף שהחיילים קשרו אותם כאקט סאדיסטי (רך) המעלה את הביטחון העצמי שלהם כ"אחלה גברים" מול "תתי האדם"

      שלא נותר אלא לאחל להם טיול הלוך להאג.

       

       

        23/3/09 23:30:


      המון זמן לא הייתי פה...

      כשאני לא פה, אני מרגישה נרדמת בשמירה.

      אז הייתי בשבת בכפר קרע, ליד הבית שלי, ישבתי עם 5 ילדות מהכפר וסיפרנו סיפורים..

      כל כך סטרילי, כל כך לא מציאותי. כן מציאותי - עובדה שזה היה.

      את הטרוף הזה, שזו וגם זו המציאות - נוכל לפוגג מעט בלדבר, להפגש, להראות שאפשר גם אחרת.

      המשיכי, המשיכי!!!

      תודה,

      אפרת

        22/3/09 22:35:

      צטט: r and r 2009-03-19 20:23:23

      אין מילים.רק כעס.

       

       בדיוק.

       

        22/3/09 10:37:

      צטט: נעמית 2009-03-22 07:44:33


      קצת משלים את התמונה יחד עם כתבת המוסף שהיתה בסופשבוע בהארץ

      על החולצות של היחידות.

      ולא יודעת מה לומר, אני יכולה להבין את השנאה שלהם אלינו

      אני גם יכולה להבין את התחושות של חיילים שהיו ילדים בשנות התשעים

      וגדלו למציאות של פיגועים ופחד ואחר כך משרתים בשטחים

      והתחושות שלהם כלפי המציאות שהם רואים,

      ועדין חוסר אונים לגבי הידיעה שהשנאה הזאת הולכת להיות איתנו עמוק

      עוד כמה דורות.

       

       

      גם אני מבינה, גם את השנאה וגם את הפחד, של שני הצדדים.

      אני מניחה שההבדל ביני לבין ישראלים אחרים הוא פשוט שיצאתי ולמדתי. ישראלים יודעים את מה שהם יודעים על הסכסוך מעיתונות ישראלית. זה מקור המידע היחיד שלהם. וזה מקור מידע מוטה ומחויב מאוד כלפי דובר צה"ל. הבורות הזו איננה מיקרית, היא מטופחת.

        22/3/09 07:44:


      קצת משלים את התמונה יחד עם כתבת המוסף שהיתה בסופשבוע בהארץ

      על החולצות של היחידות.

      ולא יודעת מה לומר, אני יכולה להבין את השנאה שלהם אלינו

      אני גם יכולה להבין את התחושות של חיילים שהיו ילדים בשנות התשעים

      וגדלו למציאות של פיגועים ופחד ואחר כך משרתים בשטחים

      והתחושות שלהם כלפי המציאות שהם רואים,

      ועדין חוסר אונים לגבי הידיעה שהשנאה הזאת הולכת להיות איתנו עמוק

      עוד כמה דורות.

       

        21/3/09 10:55:

      צטט: מיא 2009-03-20 19:49:27

      מזל שהייתן שם.

       

      תחשבי על כל המקרים שלא ראינו. שאין לנו מושג עליהם. לפעמים אני שומעת מפלסיטינים על אירועים שקרו לפני חודש, לפני שנה.

        21/3/09 02:39:

      צבא מוסרי , ועם נבחר . ומדינה דימוקרטית .

      זה עם שיש לו התקפות חרדה מהעבר מהגאולה מהדיכוי  שסבל ממנו לאורך ההיסטוריה .

      ההיסטוריה  הפעם שיחקה לצידו , ורואים איך מתנהג לגר.

      "وتلك الايام نداولها بين الناس "

      מי שלא יודע לקרוא ערבית  ,אני אסביר לו בפרטי 

        20/3/09 19:52:

      פעם השקענו בהם פלנלית

       

      בגלל המצב הכלכלי אין תקציב

        20/3/09 19:49:
      מזל שהייתן שם.
        20/3/09 17:34:

      צטט: יערת דבש 2009-03-20 17:25:22

      צטט: ללללללללל 2009-03-20 16:19:19

      רק כדי להסיר ספק (שלי) וחשש (שלי גם) אני מקווה שאת לא מתכוונת אליי כשאת כותבת "ישראלים שנכנעו מזמן לשטיפת המוח ומקפידים שלא היה להם מושג מכלום....".

      כי אני לא בקבוצה הזאת.

       

       

      אבל ללל יש כאן עוד משהו.

      הכיבוש נמשך כי אנחנו שותקות. יש ששותקים כי הם חושבים שאין כאן בעיה (חזון משיחי, גאולת אדמות). יש ששותקים כי הם מרוויחים מהכיבוש (צמוד קרקע עם גינה שמשקיפה לנוף קדומים יפיפה. האפשרות להקים מפעל באחד מאזורי התעשיה בגדה, עם הטבות שאין לתאר. ועוד רבים). ויש ששותקים מתוך נמנום. כי כך קל יותר. כי צריך להביא את הילד מהגן ממש עכשיו.

       

      הכיבוש מתנהל במרחב השתיקה הזה בדיוק. הוא קיים כי אנחנו שותקות מולו. ולא חשוב מדוע אנו שותקות. השתיקה פירושה שאנו מסכימות.

      את צודקת ב-200 אחוזים. ואין לי שום הצדקות לשתיקה שלי ולאי העשייה שלי.

      אבל את, יקירתי, לא שותקת. ממש ממש לא שותקת.

       

       

       

        20/3/09 17:25:

      צטט: ללללללללל 2009-03-20 16:19:19

      רק כדי להסיר ספק (שלי) וחשש (שלי גם) אני מקווה שאת לא מתכוונת אליי כשאת כותבת "ישראלים שנכנעו מזמן לשטיפת המוח ומקפידים שלא היה להם מושג מכלום....".

      כי אני לא בקבוצה הזאת.

       

       

      אבל ללל יש כאן עוד משהו.

      הכיבוש נמשך כי אנחנו שותקות. יש ששותקים כי הם חושבים שאין כאן בעיה (חזון משיחי, גאולת אדמות). יש ששותקים כי הם מרוויחים מהכיבוש (צמוד קרקע עם גינה שמשקיפה לנוף קדומים יפיפה. האפשרות להקים מפעל באחד מאזורי התעשיה בגדה, עם הטבות שאין לתאר. ועוד רבים). ויש ששותקים מתוך נמנום. כי כך קל יותר. כי צריך להביא את הילד מהגן ממש עכשיו.

       

      הכיבוש מתנהל במרחב השתיקה הזה בדיוק. הוא קיים כי אנחנו שותקות מולו. ולא חשוב מדוע אנו שותקות. השתיקה פירושה שאנו מסכימות.

        20/3/09 17:09:

      רק לבכות.
        20/3/09 16:48:

      צטט: יערת דבש 2009-03-20 16:04:34

      צטט: ללללללללל 2009-03-20 15:52:06


      אחרי כל ביקור בבלוג שלך נשמטת לי עוד פיסת קרקע מתחת לביטוי הזה - מדינת חוק.

      גם אחרי הביקור הזה זה קורה.

      כי אנחנו לא מדינת חוק.

      מזמן כבר לא.

      ועל כבוד האדם וזכויות יסוד כבר מזמן אי אפשר לדבר.

      ונכון שלא כתבת על זה, אבל איכשהו אני עושה את ההקשר בעצמי בין העדות הזו שלך לבין תגובת הצבא על עדויות של חיילים על מעשים נפשעים שנעשו בזמן "עופרת יצוקה" בעזה על ידי לובשי מדים ישראליים.

      לא מוכרים לנו הדיווחים האלה, אמרו בתגובה רשמית. נבדוק ואם הם יימצאו אמינים ייתכן כי הצבא יבדוק בחקירה.

       

       

      את יודעת, ללל, כל הפסטיבל הזה שהתחלנו אתמול סביב השאלה 'עופרת יצוקה - אקט מוסרי כן או לא', מעורר אצלי מאתמול אחת משתי תגובות - צחוק או יאוש. מחזירה אליכם, ישראלים מנומנמים שנכנעו מזמן לשטיפת המח ומקפידים שלא יהיה להם מושג מכלום, את השאלה - יצאתם לטבוח בתושבי עזה, עכשיו תשתגעו מתדהמה על זה שהטבח לא היה מנומס?

       

       

       

       

       

       

      צר לי , אבל אני מסכים עם יערה הפעם .

       

      מי שתמך במלחמה , שלא יהיה מופתע מהתנהגות שהיא לא לרוחו , ככה זה מלחמה , כל מלחמה , תמיד היתה ותמיד תהיה .

      אין דבר כזה מלחמה "הומנית" .

       

      לדעתי זו צביעות ממדרגה ראשונה לתמוך במלחמה ואחר כך ליבב על התוצאות .

       

      מי שתמך.....

       

       וזה רוב העם , שיהיה מוכן לשלם מחיר ולא לטמון ראש בחול .

       

      והמחיר זה מה שאנחנו רואים עכשיו....

       

      המדהים הוא , הצדקנות הזו שכאילו יש איזה קשר בין מלחמה לצדק , או הומניות , או כל דבר אחר שלא קיים במלחמות.

       

      מלחמה זה מצב ששני צדדים הורגים אחד את השני ויש כמעט תמיד צד שהורג יותר , אני לא מכיר צורה הומנית לעשות את זה

       

      לא היום ולא לפני 2000 שנה .

       

       

       

       

      לגבי המחסום , אין לי מה להוסיף על מה שאמרו קודם .

       

       

       

       

       

       

       

        20/3/09 16:22:

      לא ללל. איתך דיברתי (ואני מקווה שאדבר שוב בקרוב) לך יש עין ביקורתית.
        20/3/09 16:19:

      צטט: יערת דבש 2009-03-20 16:04:34

      צטט: ללללללללל 2009-03-20 15:52:06


      אחרי כל ביקור בבלוג שלך נשמטת לי עוד פיסת קרקע מתחת לביטוי הזה - מדינת חוק.

      גם אחרי הביקור הזה זה קורה.

      כי אנחנו לא מדינת חוק.

      מזמן כבר לא.

      ועל כבוד האדם וזכויות יסוד כבר מזמן אי אפשר לדבר.

      ונכון שלא כתבת על זה, אבל איכשהו אני עושה את ההקשר בעצמי בין העדות הזו שלך לבין תגובת הצבא על עדויות של חיילים על מעשים נפשעים שנעשו בזמן "עופרת יצוקה" בעזה על ידי לובשי מדים ישראליים.

      לא מוכרים לנו הדיווחים האלה, אמרו בתגובה רשמית. נבדוק ואם הם יימצאו אמינים ייתכן כי הצבא יבדוק בחקירה.

      באמת, צחוק מהחוק. ובעיקר בכי. ובושה. וכעס. וזעזוע.

      תודה (שוב) שהבאת ושבת שלום גם.

       

       

      את יודעת, ללל, כל הפסטיבל הזה שהתחלנו אתמול סביב השאלה 'עופרת יצוקה - אקט מוסרי כן או לא', מעורר אצלי מאתמול אחת משתי תגובות - צחוק או יאוש. מחזירה אליכם, ישראלים מנומנמים שנכנעו מזמן לשטיפת המח ומקפידים שלא יהיה להם מושג מכלום, את השאלה - יצאתם לטבוח בתושבי עזה, עכשיו תשתגעו מתדהמה על זה שהטבח לא היה מנומס?

       

      אבל את לא מבינה עניין עיקרי. זה החוק. כשחייל מעכב פלסטיני לשלוש שעות, בלי מים, בלי פיפי, בצינוק מסריח, הוא מסביר לי ברצינות שהוא לא עובר על החוק. וזה נכון. הוא פועל על פי התקנות. כדי לעכב ליותר משלוש שעות, הוא צריך אישור מהמג"ד שלו. ומה נראה לך - יקבל או לא? אנחנו כן מדינת חוק.

       

       

       

       

      רק כדי להסיר ספק (שלי) וחשש (שלי גם) אני מקווה שאת לא מתכוונת אליי כשאת כותבת "ישראלים שנכנעו מזמן לשטיפת המוח ומקפידים שלא היה להם מושג מכלום....".

      כי אני לא בקבוצה הזאת.

       

        20/3/09 16:04:

      צטט: ללללללללל 2009-03-20 15:52:06


      אחרי כל ביקור בבלוג שלך נשמטת לי עוד פיסת קרקע מתחת לביטוי הזה - מדינת חוק.

      גם אחרי הביקור הזה זה קורה.

      כי אנחנו לא מדינת חוק.

      מזמן כבר לא.

      ועל כבוד האדם וזכויות יסוד כבר מזמן אי אפשר לדבר.

      ונכון שלא כתבת על זה, אבל איכשהו אני עושה את ההקשר בעצמי בין העדות הזו שלך לבין תגובת הצבא על עדויות של חיילים על מעשים נפשעים שנעשו בזמן "עופרת יצוקה" בעזה על ידי לובשי מדים ישראליים.

      לא מוכרים לנו הדיווחים האלה, אמרו בתגובה רשמית. נבדוק ואם הם יימצאו אמינים ייתכן כי הצבא יבדוק בחקירה.

      באמת, צחוק מהחוק. ובעיקר בכי. ובושה. וכעס. וזעזוע.

      תודה (שוב) שהבאת ושבת שלום גם.

       

       

      את יודעת, ללל, כל הפסטיבל הזה שהתחלנו אתמול סביב השאלה 'עופרת יצוקה - אקט מוסרי כן או לא', מעורר אצלי מאתמול אחת משתי תגובות - צחוק או יאוש. מחזירה אליכם, ישראלים מנומנמים שנכנעו מזמן לשטיפת המח ומקפידים שלא יהיה להם מושג מכלום, את השאלה - יצאתם לטבוח בתושבי עזה, עכשיו תשתגעו מתדהמה על זה שהטבח לא היה מנומס?

       

      אבל את לא מבינה עניין עיקרי. זה החוק. כשחייל מעכב פלסטיני לשלוש שעות, בלי מים, בלי פיפי, בצינוק מסריח, הוא מסביר לי ברצינות שהוא לא עובר על החוק. וזה נכון. הוא פועל על פי התקנות. כדי לעכב ליותר משלוש שעות, הוא צריך אישור מהמג"ד שלו. ומה נראה לך - יקבל או לא? אנחנו כן מדינת חוק.

       

       

       

        20/3/09 15:53:

      צטט: נו, באמת 2009-03-20 08:13:41


      קראתי את הפוסט וראיתי את התמונות. מחריד. אין מילה אחרת לתאר את התמונות האלה. ואם אכן הם עוכבו בהליך שגרתי ולא כי פשעו במשהו, ונאזקו באופן כזה שהיה יכול לגרום לנמק ממש ולחסימת זרימת הדם, אין מילים להבין מדוע מתירים התנהגות כזו ואין בכלל פיקוח על זה. מעבר לכך, גם טקסט שתיית המים גרם לי לזעזוע.

       

      יפה שהבאת את הדברים ואת העובדות מהשטח.

       

      שלום נו באמת,

      ההליך הוא הליך שגרתי. החיילים לא עברו על התקנות. אלו התקנות.

      חשוב לי להסביר - כל העדויות הן דברים שראיתי. אני מדווחת מכלי ראשון.

        20/3/09 15:52:


      אחרי כל ביקור בבלוג שלך נשמטת לי עוד פיסת קרקע מתחת לביטוי הזה - מדינת חוק.

      גם אחרי הביקור הזה זה קורה.

      כי אנחנו לא מדינת חוק.

      מזמן כבר לא.

      ועל כבוד האדם וזכויות יסוד כבר מזמן אי אפשר לדבר.

      ונכון שלא כתבת על זה, אבל איכשהו אני עושה את ההקשר בעצמי בין העדות הזו שלך לבין תגובת הצבא על עדויות של חיילים על מעשים נפשעים שנעשו בזמן "עופרת יצוקה" בעזה על ידי לובשי מדים ישראליים.

      לא מוכרים לנו הדיווחים האלה, אמרו בתגובה רשמית. נבדוק ואם הם יימצאו אמינים ייתכן כי הצבא יבדוק בחקירה.

      באמת, צחוק מהחוק. ובעיקר בכי. ובושה. וכעס. וזעזוע.

      תודה (שוב) שהבאת ושבת שלום גם.

       

        20/3/09 12:19:


      ושוב אותן תחושות תסכול וזעם ואימה.

      ואין מילים להביע.

            

       

        20/3/09 08:13:


      קראתי את הפוסט וראיתי את התמונות. מחריד. אין מילה אחרת לתאר את התמונות האלה. ואם אכן הם עוכבו בהליך שגרתי ולא כי פשעו במשהו, ונאזקו באופן כזה שהיה יכול לגרום לנמק ממש ולחסימת זרימת הדם, אין מילים להבין מדוע מתירים התנהגות כזו ואין בכלל פיקוח על זה. מעבר לכך, גם טקסט שתיית המים גרם לי לזעזוע.

       

      יפה שהבאת את הדברים ואת העובדות מהשטח.

        20/3/09 08:13:

      פשוט מרגיז. וגורם לכל כך הרבה כעס וזעם.
        20/3/09 07:37:


      בוקר טוב לכולכם -

       

      הנה משהו שהיה צריך להכנס לפוסט (אבל החיבור לאתר היה כל כך איטי אתמול, והיו כל כך הרבה מצוקות בכתיבת הפוסט שוויתרתי):

       

      במחסומי שכם, אותם אני מבקרת בקביעות, לא רואים מתנחלים. אין להם מה לחפש במחסומים. לפעמים הם באים להצטלם, אבל זה די נדיר. שער אפריים נמצא ממש בכניסה לבקעת הירדן (המשיכו ישר מצומת זעטרה-תפוח, עוד כעשר דקות). מתנחלים שגרים בבקעה ועובדים בחלק אחר של הגדה או בישראל, נוסעים המון על הכביש הזה. הם עוברים במחסום, בדרך מהר ובלי להתעכב, לפעמים הם עוצרים להחליף כמה מילים עם החיילים. רכב פלסטינים (לוחית לבנה ירוקה) נעצרים לבידוק. אתמול הנוסעים והנהג היו צריכים לצאת מהרכב, החיילים בדקו את פנים הרכב, תא המטען, הציצו על הגלגלים (זה לא כך כל יום. אופן הבידוק משתנה מיום ליום). בדקו תעודות זהות.

       

      מתנחלים עוברים ליד כל זה ועינייהם עצומות.

       

      אתמול עצר מתנחל לצד המחסום להתפלל. שבעה גברים צעירים עמדו מאה מטר ממנו, ידיהם אזוקות. וכלום. הוא לא רואה.

        19/3/09 22:48:


      קשה לראות את זה ועוד יותר קשה לדעת שזה לא היה מחויב המציאות. שזה היה רק כי אפשר או כפי שכתבת כדי "לחנך".

       

      נורית

        19/3/09 22:40:

      טוב שאת מביאה את זה.
        19/3/09 22:38:
      כל כך מיותר
        19/3/09 21:11:

      צטט: תלתלית 2009-03-19 21:02:39


      (כנראה גם אני כמו נווד וינון קראתי את הרשומה הראשונה).

       

      תודה לך על הדיווח. אני קוראת בחוסר אונים ובדמעות.

       

       

       

      ברוכה הבאה תלתלית. אני מאוד שמחה על בואך.

      (לא ברור למה הרשימה הוכפלה. העיקר שתיקנתי).

        19/3/09 21:02:


      (כנראה גם אני כמו נווד וינון קראתי את הרשומה הראשונה).

       

      תודה לך על הדיווח. אני קוראת בחוסר אונים ובדמעות.

       

       

        19/3/09 20:47:


      רונית ועדית - תודה על התגובות. אני עייפה, היום הזה היה ארוך, נמשיך לדבר מחר.

       

      מאיזו סיבה לא ברורה, תיקונים שעשיתי ברשימה יצרו רשימה נוספת. ולכן - נווד וינון, ראיתי שנתתם לרשימה כוכבים, אני מודה לכם. מחקתי את הרשימה המתוקנת, כי רונית כבר כתבה כאן הודעה, ותיקנתי שוב את זו. מתנצלת בפני מי שראה רשימה לא מסודרת.

        19/3/09 20:41:


      הילדים שלי חזרו מטיול שנתי היום, וסיפרו שבלילה שכבת י"ב סגרו  באזיקונים את כל האוהלים והיה בלגן גדול.

      חשבתי - מאיפה להם הרעיון בכלל?

      בעוד כמה חודשים הם מתגייסים, גם הבת שלי -

      זה מה שהם יעשו עם אזיקונים?

        19/3/09 20:23:

      אין מילים.רק כעס.

       

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין