אודה שבשנים האחרונות, אלטון ג'ון די נשחק לי ואני בקושי מאזין לו, למרות שבביתי נמצאים לא מעט מאלבומיו. עם זאת, הייתי רוצה להפנות כאן זרקור למספר שירים שלו, כולם מאלבום אחד, שהשמעתם ברדיו, באופן יחסי, לא הייתה מרובה. אני מוצא את השירים הללו קצת שונים מה"רגילים" שלו ובעלי ייחוד יפה. מדובר באלבום השני של אלטון , משנת 1970,הנקרא פשוט "אלטון ג'ון". זהו אלבום עם כריכה נפתחת כזאת , כשבשני צידיה החיצוניים צילומים ובמרכז מילות השירים. חבר שלי (חובב מוסיקה כבד, אגב) קורא לו, "האלבום שהוא עומד שם בתמונה, בין כולם " (ושמו מודפס בגודל אותיות זהה לאחרים בהרכב). יתכן והצניעות הזאת נובעת מכך שקצת לפני כן הוא לא הצליח באודישנים לתפקיד הסולן הן אצל קינג קרימזון והן בג'נטל גיאנט? (כפי שכבר הזכיר לגבי הג'נטלים חברי רסיבר בפוסט היפה שלו עליהם). אישית אני חושב שכולנו הרווחנו מכך, אם כי זה היה מעניין אותי מאד לשמוע אלבום של קרימזון למשל עם אלטון ג'ון כסולן. אבל אל דאגה, כל זה קיים רק בחלק האחורי של הכריכה, בפרונט יש תמונה יפה וגדולה של פניו, כששם האלבום, "אלטון ג'ון", מתנוסס שם (כפי שניתן לראות בקליפים המוצגים כאן ). ניתן לומר שזהו בעצם האלבום הראשון של אלטון שהביא אותו למודעות הקהל הרחב. לצד מספר שירים בו שהושמעו רבות והצליחו מאד (כגון your song ,אחד המוכרים ביותר שלו, border song , take me to the pilot ) נמצאים באלבום גם כאלו מהסוג שתואר לעיל. ראשית, אציין עובדה, אני מניח די ידועה, שהיא רלבנטית מאד לקטעים שאציג. אלטון ג'ון הנו בוגר אקדמיה למוסיקה ובהכשרתו שם כפסנתרן ועוד, רכש השכלה קלאסית די רחבה. שנית, מתחילת הדרך , במרבית אלבומיו, לרבות באלבום הזה, לפחות עד שלב מסוים, שותף איתו לכתיבה, התמלילן המוערך ברני טאופין . הכיתוב המקובל היה "all songs by elton john and bernie taupin” . טאופין גם עומד בצילום הנ"ל, בין כולם, לצידו של אלטון, ושמו מופיע כחלק מההרכב. יש הטוענים שאלבומיו הטובים של אלטון נוצרו כשהיה שיתוף הפעולה בין השניים, ומשהו הלך לאיבוד כשהשיתוף הזה הופסק.(מאוחר יותר חזרו לשתף פעולה). מוכרים לנו במוסיקה עוד מספר מקרים של צמדי מוסיקאי- תמלילן שמהחיבור שלהם יצאו דברים מיוחדים . המייחד את השירים שהצגתי כאן הוא שניכרת בהם מאד ההשפעה הקלאסית של ג'ון, והעיבודים בהם קצת מורכבים יותר משירי פופ רגילים. קיים שם שימוש נרחב בכלי נגינה קלאסיים, לרבות אלמנטים של מוסיקה מוקדמת יותר תוך שימוש בכלים כגון הארפסיקורד, וגם נבל. עיבודים מסוימים שם נשמעים כאילו ונלקחו ממש מתוך יצירות קלאסיות. ומצד שני, יש בהם גוון של פשטות אינטימית ועידון , הן במוסיקה והן במילים. אני חושב שהיכולת הקולית היפה של אלטון, באה כאן לידי ביטוי במלואה. מדובר ב4-5 שירים, שלטעמי הם כאלו, זאת מתוך סה"כ 10 שבאלבום המקורי. אגב, מספר הנגנים שקיבלו קרדיט על השתתפותם באלבום הוא 26!
השיר הראשון הוא First Episode at Hienton , שיר אהבה יפה מהול בגעגועים. שימו לב לקטע היפה בו משולב בעדינות המוג, בערך באמצע השיר.
השני, Sixty Years On . הפתיחה כאן נשמעת כתחילתה של יצירה מבית מדרשו של שנברג, או לפחות שוסטקוביץ'... כדאי גם לשים לב להתפתחות התזמורית בשליש האחרון בערך, וכמובן גם לנגינת הנבל היפה לאורך השיר.
לאחר מכן, The Greatest Discovery, המתאר את המתרחש מיד עם לידתו של תינוק חדש ,כנראה מנקודת מבטו של ילדם הנוסף של הורי התינוק, המקבל לחייו אח חדש. מעניין ההבדל המהותי בין התייחסותי למילות השיר כאשר שמעתי זאת אז, כצעיר, לבין היום.
הרביעי, I Need You to Turn to , כללתי אותו בפוסט שירי האהבה האולטימטיביים שכתבתי בשעתו. הפתיחה כאן היא עם הארפסיקורד והשיר הינו גם בעל תזמור קלאסי נהדר.
האחרון The King Must Die הוא כזה חצי חצי, חלקו הראשון עונה פחות או יותר על המאפיינים שתיארתי , והשני, מזכיר קצת יותר שיר אלטוני טיפוסי. ניתן לשמוע אותו כאן. |
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
האמת , הארת לי כיוון חדש שלא חשבתי עליו- ניחוח של פופ מתקדם כזה
אולי זה בא כהתרסה לשני הרכבי הפרוג שלא קיבלו אותו...
ללא ספק מיינסטרים, בכסא המרכזי של השורה הראשונה.
אם כי באלבום הזה יש משהו קצת מיוחד יותר לדעתי.
באלבום שהזכרת יש את "דניאל" היפה.
זה יפה
לא היכרתי
שירים נוגים, מלנכוליים עם ניחוח של פופ מתקדם כזה, יפה
טוב שאתה מאיר נקודות כאלו
אני לא מכיר מספיק את החומר של אלטון ג'ון
טוב, כי הוא... אלטון. יו נו, מאוד פופולרי, סופר מיינסטרים
אבל אני לגמרי מודע לכך שהיו לו אלבומים טובים בסבנטיז
אני מכיר רק את האלבום עם טייני דנסר ואת דונט שוט מי איים דה פיאנו פלייר
תודה
עוד כמה אנשים בגדו כל כך בשלמות בכישרון שלהם ? - משפט יפה.
לצערי , יש אמת בדבריך.
אך כנראה כאשר אולפני דיסני קוראים (ומשלמים) האנגלים מתייצבים (גם פיל קולינס , כידוע).
אגב, בקליפ שצירפת מופיע, מלבד ג'סון דונובן, גם מלקולם מקדואל, אותו אחד מהתפוז המכני שבחרת לא לראות.
אוי אלטון אלטון. עוד כמה אנשים בגדו כל כך בשלמות בכישרון שלהם ?
ככל שאלטון הצליח יותר והביגוד שלו הפך לאקסצנטי יותר - כך איכות השירים שלו ירדה והוא הפך למכונת פסקולים למלך האריות.
60 years ו border song הם שירים מעולים, מהטובים ביותר שלו. למרות העיבודים, יש כאן צניעות. יש כאן יופי. יש כאן ילד הומו שמן ולא גירסה חיוורת לדיים עדנה אוורג'.
תודה.
הניתוח שלך מאד יפה.
יש משהו במינימליזם של אלטון ג'ון,
לצד מהלכים הרמוניים מסויימים, היושבים בול על המילים..
שפשוט עושים את זה בדרך שיחודית רק לו..
אחלה פוסט!
אתה צודק בנוגע לשמו, זה הוזכר כבר בפוסט של רסיבר.
שמו המקורי הוא רג'ינלד קנת דוייט.
מאיפה בא ההרקולס בשם החדש שלו, מלווה התואר סיר, איני יודע.
אולי חלק מהמגלומניה.
תודה על המידע הנוגע לגשר על מים סוערים, אכן דילמה לא קלה בין שניהם, אך לא נ יתן כמובן לטעון כנגד בחירתם.
ותודה על מילות השיר.
ראיתי שבגירסה מהיוחדת, לבד ממספר קטעים חדשים, הרוב זה גירסות דמו פסנתר וגרסות אלטרנטיביות, לא שמעתי, עושה רושם מעניין.
להלן מילות השיר הנהדר sixty years on כמדומני שאלטון קשישא עבר לא מזמן את הגיל...
When the ragged dog they gave me has been ten years in the grave
And señorita play guitar, play it just for you
My rosary has broken and my beads have all slipped through
You know the war you fought in wasn't too much fun
And the future you're giving me holds nothing for a gun
I've no wish to be living sixty years on
I know my vintage prayers would be very much the same
And Magdelena plays the organ, plays it just for you
Your choral lamp that burns so low when you are passing through
I've no wish to be living sixty years on
יפה כתבת, אכן אלבום יפה.
שלוש זוטות בנושא:
א. אלטון ג'ון הוא לא שם הולדתו, הוא מורכב מצמד שמות של גדולי בלוז, אבל לא הבנתי מהיכן הגיע שמו האמצעי : "הרקולס"
ב. האלבום המדובר היה מועמד לאמי אבל הפסיד ב 71 לסיימון וגרפונקל- גשר על מים סוערים (בצדק, אלבום נהדר).
ג. לאחרונה יצאה גרסה מיוחדת עם קטעי בונוס נדירים רבים.
מה, היא לא קוראת?
איזו בת לא משתפת!
אני מבין מה שאת אומרת ,
אבל לפעמים מוהלים כל מיני מוזרויות ולו רק בשביל ההתנסות והקוריוז.
אני לא יודעת, כי לא מערבבים שמחה בשמחה, חלב עם בשר ורוקדים על שתי החתונות
אני לא רוצה שעטנז בין הפריפ שלי לואן מוריסון שלי. אלו שתי שמחות נפרדות שלי ומהחשבה על חיבור בינהם מלחציה אותי בערך כמו שאמשא שלי תקרא פוסטים שלי פה בדה מרקר
תודה.
כן, הוא עשה ממש אודישיונים והם העדיפו בפועל את גרג לייק.
את האלבום שציינת , אחד החדשים שלו, לא מכיר לעומק, אולי פה ושם ברדיו.
אולי תביא קטעים ממנו באחת הסקירות שלך.
תודה לך.
למרות שאני מסכים אתך, הייתי משלם לא מעט על אלבום כזה, ולו רק מפאת הסקרנות.
בכלל, בהמשך להשראה שהבאת לי, אני חושב על משהו.
קינג קרימזון בעצם החליפו כל הזמן, סולנים ואחרים, השלד היחיד שנשאר כל הזמן הוא פריפ.
למה הוא לא עשה קונספציה של "הסלון הנודד",או "הגמיש", כלומר, בכל אלבום להחליף סולן(מה שבעצם עשה בפועל אחת ל2-3 אלבומים, ולפעמים אף בפחות מכך).
כך הייתי רוצה לשמוע שם למשל את- יאן גילן, ואן מוריסון, מיק ג'אגר,רוברט סמית, פיטר גבריאל,דיויד בואי , פיטר האמיל , רוד סטיאורט ,סטיב וינווד ועוד, ואולי גם איזו סולנית אחת או שתיים.
מה יש, קצת אקספרימנטים.
תודה.
הראשון שלו הוא כמובן Empty Sky שיצא כשנה קודם.
סוג של אלבום בוסר,עם שירים פחות מוכרים, אך יש בו בכל זאת כמה יפים.
מוזמנת תמיד.
הקפה ו/או הויסקי, איז און דה האוס.
אני מבין את כוונתך בנוגע למוסיקה והמלודיות שלו, הכשרתו המוסיקלית וכשרונו הביאו לכך.
קפטן פנטסטיק אכן אלבום טוב שלו.
יש שם כמובן גם את אחד השירים הפופולריים שלו (Someone Saved My Life Tonight ).
פרט מעניין לגבי האלבום הזה,ג'ון לנון, משתתף בו בגיטרה, תחת כינוי בדוי.
העיקר יש לך כבוד אליו, גם זה משהו.
הזכרת מדוע הוא אמן כל כך נחשב
מינמליסטיים ונכנסים ישר אל הלב.
ההגדרות שלך ממש קולעות.
לגבי "הסבנטיז" כמושג, יד אחת, רגל אחת, חלק מהמוח ומהלב, יתרפקו, והשאר ימשיך לחפש הלאה, דברים חדשים.
כיף לשמוע שנהנית.
תודה.
תודה.
מכיר את הדיסק הזה עם התיזמורת של מלבורן, טוב מאד.
מעריץ מושבע של אלטון
אבל לא ידעתי שהיה סיכוי שיהיה סולן של "קרימזון"
לפי דעתי הוא רק משתבח עם השנים
the captain and the kid
היה משובח בעיני *
תודה לך ותודה לאלטון שחסך מאיתנו את הצורך לשמוע אותו כסולן קינג קרימזון. אתה צודק- שני הצדדים הרוויחו מכך.
אלטון ג'ון הוא (בעיני) גאון מוזיקלי, המלודיות שלו, רובן, לכאורה חביבות וקליטות בלבד, ולמעשה מורכבות וחכמות מאוד, ונגינתו נפלאה. פעם ראיתי תוכנית בה הוא קצת מסביר את המוזיקה שלו (למי שמבין בתאוריה של המוזיקה), וזה אישר וחיזק את תפיסתי לגבי השליטה שלו בתחכום הכתיבתי והנגינתי.
יחד עם זה, נכון, הרוב חביב מדי ושחוק מדי. וגם אני לא ממש אוהבת את כל הכמות העצומה של יצירותיו.
אבל
אכן התקליט שהבאת הוא מצוין,הן חלקיו המפורסמים והן אלה שפחות מפורסמים. תקליט מצוין נוסף מאותה תקופה היה
yellow break road'
גם בו להיטים (טובים) ושירים שלא הפכו ללהיטים (טובים גם הם).
בשבילי
האלבום בחריג שלו והנפלא באמת, בכל קנה מידה, הוא
captain fantastic and the brown dirt cowboy.
לא אלבום של להיטים אלא "אלבום קונצפט", שמתבסס על המילים העמוקות והמורכבות מאוד של חברו הטוב ברני טאופין, וסובב סביב הצד הנפשי והקיומי של להיות יוצר מוזיקה. גאוני.
מישהו מכיר?
לא מסוגלת לשמוע עוד אלטון ג'ון (ולו בשיר הכי יפה בעולם) בחמישים השנים הקרובות שבחיי..!
ולא שאינו אמן חשוב, זה לא הוא, זו אני. מיציתי. הרדיו מיצה אותו לעס טחן המאיס הפך לאבק דק עד כדי כך שכיום כשהוא מושמע, הוא מתאייד לי, אינו נשמע עוד באזניי, הפך לרקע...
אני חוששת שבכל שנותי עם הרדיו - שמעתי לפחות אלטון ג'ון 1 ליום..אז זה מה שקרה.
במחשבה שנייה סר אלטון ממש לא אשם בכך שמשדרים אותו כמעט בכל יום ברדיו.
ומתוך כבוד ויש אליו כבוד - כתבתי בוורוד.
כתיבה יפה על אלטון, הזכרת מדוע הוא אמן כל כך נחשב.
האמת שכבר התחלתי לשכוח מדוע הוא נחשב ככזה.
השירים שהבאת מאוד יפים, מינמליסטיים ונכנסים ישר אל הלב.
מה יהיה? תמיד נתרפק על הסבנטיז?
תענוג. שמעתי שוב ושוב.
תודההההה
יש לי דיסק של הופעה חיה עם התזמורת הפילהרמונית של מלבורן
The king must die ו-sixsty years on בביצוע מדהים...
בכלל לדעתי שני השירים האלו הם בין השירים הטובים שלו..
ותודה שוב