אודה שבשנים האחרונות, אלטון ג'ון די נשחק לי ואני בקושי מאזין לו, למרות שבביתי נמצאים לא מעט מאלבומיו. עם זאת, הייתי רוצה להפנות כאן זרקור למספר שירים שלו, כולם מאלבום אחד, שהשמעתם ברדיו, באופן יחסי, לא הייתה מרובה. אני מוצא את השירים הללו קצת שונים מה"רגילים" שלו ובעלי ייחוד יפה. מדובר באלבום השני של אלטון , משנת 1970,הנקרא פשוט "אלטון ג'ון". זהו אלבום עם כריכה נפתחת כזאת , כשבשני צידיה החיצוניים צילומים ובמרכז מילות השירים. חבר שלי (חובב מוסיקה כבד, אגב) קורא לו, "האלבום שהוא עומד שם בתמונה, בין כולם " (ושמו מודפס בגודל אותיות זהה לאחרים בהרכב). יתכן והצניעות הזאת נובעת מכך שקצת לפני כן הוא לא הצליח באודישנים לתפקיד הסולן הן אצל קינג קרימזון והן בג'נטל גיאנט? (כפי שכבר הזכיר לגבי הג'נטלים חברי רסיבר בפוסט היפה שלו עליהם). אישית אני חושב שכולנו הרווחנו מכך, אם כי זה היה מעניין אותי מאד לשמוע אלבום של קרימזון למשל עם אלטון ג'ון כסולן. אבל אל דאגה, כל זה קיים רק בחלק האחורי של הכריכה, בפרונט יש תמונה יפה וגדולה של פניו, כששם האלבום, "אלטון ג'ון", מתנוסס שם (כפי שניתן לראות בקליפים המוצגים כאן ). ניתן לומר שזהו בעצם האלבום הראשון של אלטון שהביא אותו למודעות הקהל הרחב. לצד מספר שירים בו שהושמעו רבות והצליחו מאד (כגון your song ,אחד המוכרים ביותר שלו, border song , take me to the pilot ) נמצאים באלבום גם כאלו מהסוג שתואר לעיל. ראשית, אציין עובדה, אני מניח די ידועה, שהיא רלבנטית מאד לקטעים שאציג. אלטון ג'ון הנו בוגר אקדמיה למוסיקה ובהכשרתו שם כפסנתרן ועוד, רכש השכלה קלאסית די רחבה. שנית, מתחילת הדרך , במרבית אלבומיו, לרבות באלבום הזה, לפחות עד שלב מסוים, שותף איתו לכתיבה, התמלילן המוערך ברני טאופין . הכיתוב המקובל היה "all songs by elton john and bernie taupin” . טאופין גם עומד בצילום הנ"ל, בין כולם, לצידו של אלטון, ושמו מופיע כחלק מההרכב. יש הטוענים שאלבומיו הטובים של אלטון נוצרו כשהיה שיתוף הפעולה בין השניים, ומשהו הלך לאיבוד כשהשיתוף הזה הופסק.(מאוחר יותר חזרו לשתף פעולה). מוכרים לנו במוסיקה עוד מספר מקרים של צמדי מוסיקאי- תמלילן שמהחיבור שלהם יצאו דברים מיוחדים . המייחד את השירים שהצגתי כאן הוא שניכרת בהם מאד ההשפעה הקלאסית של ג'ון, והעיבודים בהם קצת מורכבים יותר משירי פופ רגילים. קיים שם שימוש נרחב בכלי נגינה קלאסיים, לרבות אלמנטים של מוסיקה מוקדמת יותר תוך שימוש בכלים כגון הארפסיקורד, וגם נבל. עיבודים מסוימים שם נשמעים כאילו ונלקחו ממש מתוך יצירות קלאסיות. ומצד שני, יש בהם גוון של פשטות אינטימית ועידון , הן במוסיקה והן במילים. אני חושב שהיכולת הקולית היפה של אלטון, באה כאן לידי ביטוי במלואה. מדובר ב4-5 שירים, שלטעמי הם כאלו, זאת מתוך סה"כ 10 שבאלבום המקורי. אגב, מספר הנגנים שקיבלו קרדיט על השתתפותם באלבום הוא 26!
השיר הראשון הוא First Episode at Hienton , שיר אהבה יפה מהול בגעגועים. שימו לב לקטע היפה בו משולב בעדינות המוג, בערך באמצע השיר.
השני, Sixty Years On . הפתיחה כאן נשמעת כתחילתה של יצירה מבית מדרשו של שנברג, או לפחות שוסטקוביץ'... כדאי גם לשים לב להתפתחות התזמורית בשליש האחרון בערך, וכמובן גם לנגינת הנבל היפה לאורך השיר.
לאחר מכן, The Greatest Discovery, המתאר את המתרחש מיד עם לידתו של תינוק חדש ,כנראה מנקודת מבטו של ילדם הנוסף של הורי התינוק, המקבל לחייו אח חדש. מעניין ההבדל המהותי בין התייחסותי למילות השיר כאשר שמעתי זאת אז, כצעיר, לבין היום.
הרביעי, I Need You to Turn to , כללתי אותו בפוסט שירי האהבה האולטימטיביים שכתבתי בשעתו. הפתיחה כאן היא עם הארפסיקורד והשיר הינו גם בעל תזמור קלאסי נהדר.
האחרון The King Must Die הוא כזה חצי חצי, חלקו הראשון עונה פחות או יותר על המאפיינים שתיארתי , והשני, מזכיר קצת יותר שיר אלטוני טיפוסי. ניתן לשמוע אותו כאן. |