כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    מדורת השנאה - סיפור שהיה - בתורנות מתנדבי תנועה במשא"ז

    25 תגובות   יום חמישי, 19/3/09, 23:55
             מדורת השנאה - סיפור שהיה - מאת רמיאב

    היה בוקר סתווי נעים, לפני כמה וכמה שנים. כבר בעת שנרשמנו והצטיידנו בתחנת המשטרה, התקבל אירוע של חסימת רחוב על ידי מכוניות חונות ואוטובוס שלא יכול להתקדם.  עד שהגענו למקום כבר השתחרר ה"פקק", כי אחת המכוניות  החוסמות התפנתה ולא נותר לנו אלא לרשום דו"ח לרכב שנותר חונה באמצע הכביש.

    סיימנו והתחלנו לנוע. במרחק של חמישה-שישה בתים ראינו עשן ולהבות אש עולים מחצר של בית, לעבר הענפים התחתונים של עץ גבוה, שצמרתו צמודה למרפסות הקומה הראשונה והשנייה, מעל העמודים. חברי בני, החנה את הניידת ליד המדרכה שממול ואני ירדתי לראות. שתי חביות אספלט לזיפות גגות, עמדו במרכז מדורה, כשפועל עמד, מוסיף קרשים, שאותם הוא פרק מערמת ארגזים שלידו, מלבה ומגדיל את האש.

    ראיתי שעלים בענפי העץ התחתונים, שהיו בגובה של כשלושה-ארבעה מטרים מעל הקרקע, קיבלו כבר גוון חום מחמת החום, אף שלא נדלקו.

    "סליחה אדוני," אמרתי לפועל, "אתה לא רואה שהעץ מעל האש יכול להידלק?"

    "מה אני יכול לעשות?... ה'בעלהבית' אמר לי לעשות ככה." ענה הפועל. גבר מגושם, בן ארבעים פלוס, במכנסיים קצרים וחולצת טריקו שבטנו פורצת קצת קדימה ולצדדים. "אל תדאג, לא יידלק."

    "האם יש לך צינור מים, אם בכל זאת יידלק?" שאלתי.

    "יש שם בפינה צינור על הברז." הלך והביא את קצה הצינור עד מרחק של שלושה-ארבעה מטרים מהמדורה.

    העלים של העץ המשיכו להתייבש מעל הלהבות. המצב נראה לי ולחברי לצוות די מסוכן, אבל פקפקנו אם בסמכותנו, כמתנדבים במדים ביחידת התנועה, להפריע לאנשים לעבוד. פניתי לנקודת המשטרה המקומית במכשיר הקשר ובקשתי להזמין למקום מישהו משרותי הכיבוי העירוניים, לחוות דעה. התברר כי הכבאים בעיצומים.

    מהמוקד המחוזי נשמע במכשיר הקשר קול סמכותי, שלא היה קולה של השדרית באותו בוקר:

    "לפיד 325 מאביב."

    "אביב - מלפיד 325 עבור."

    "אם אתה רואה וחושב שיש סיכון, הקטן ביותר, לשריפה, תורה להם לכבות את האש!... אתה שוטר ויש לך סמכות."

    "רות, קיבלתי."

    נגשתי לפועל והוריתי לו לכבות את האש. הפועל נכנס לבניין עלה למעלה וקרא למי שהיה כנראה אחראי עליו,  שעה שאנחנו מביטים בעלי העץ ההולכים ומצהיבים מעל האש. חלק משוכני הבית הציצו החוצה וסגרו חלונות. אף אחד מהם לא נראה מודאג.

    יצא אלי גבר נמוך בבגדי עבודה, נראה כבן יותר מחמישים, בלוויית המשגיח של המדורה. הוריתי לו לכבות את האש.

    "אין בעיה," הוא אמר, בפה שרוב שניו הקדמיות חסרות, "אנחנו כבר מכבים את האש". הפועל הראשון פתח את הברז בפינה הרחוקה של החצר וזרזיף מים די חלש יצא מפי הצינור, לא הגיע אפילו לקרבת המדורה. הסתבר שהצינור חובר לברז בעזרת חבל ורוב המים יצאו לידו.

    עמדנו שם עד שהאש כובתה בסופו של דבר, באמצעות דליי מים.

    כנהוג באירועים משטרתיים האירוע נרשם במוקד וקיבל מספר. נגשתי לפועל המבוגר ואמרתי:

    "אדוני, אפשר לראות את תעודת הזהות שלך? אני צריך לרשום בדו"ח עם מי דיברתי."

    "למה דו"ח? לא צריך דו"ח... אני אקרא לפה את ה'בעלהבית', הנה הכרטיס שלו!" אמר והוציא כרטיס מודפס של חברה לאיטום גגות השוכנת ברחוב הראשי בעירנו גבעתיים.

    "לא חשוב אצל מי אתה עובד, אני צריך לדעת רק עם מי דיברתי, רק תעודת זהות בבקשה." עמדתי על שלי.

    "אין לי תעודת זהות... בחייך עשה טובה, אל תעשה לי בעיות, אני עובד להביא אוכל לילדים שלי... דחילק!" הוא אמר בשפלות רוח, כמעט מיואש. חשבתי על מצב האבטלה והמחסור בימינו.

    "למה אין לך תעודת זהות?" תמהתי.

    "אני לא מפה..." אמר לי בחצי בכי ורחמי נכמרו על האיש שנראה כל כך נזקק, אך נורה נדלקה במוחי.

    "מאיפה אתה?"

    "אני מקלקיליה, באתי להביא אוכל..."

    "והוא? החבר שלך מאיפה?"

    "גם כן מקלקיליה..." ענה בעיניים מושפלות.

    "יש לכם 'אישור-שהיה'?" שאלתי אחרי עבור ההפתעה הראשונית. לא העלתי בדעתי ששני הפועלים אינם ישראליים. אמנם נראו בעלי חזות מזרחית, דבר רגיל ולא יוצא דופן, אך העברית שבפיהם הייתה רגילה ללא מבטא מיוחד.

    "ה'בעלהבית' לקח את האישור שהיה לעשות לו חידוש. זה בטיפול. הנה המספר הטלפון שלו אתה יכול לשאול אותו. הפלאפון שלי לא פועל כי נגמר כרטיס הטוקמן."

    בני חברי, צלצל בסלולארי שלו למעביד שלהם והזמין אותו לבוא למקום. הפועל גם הוא דיבר ואמר לו שיבוא, כי השוטרים אמרו לכבות את האש. לא הזכיר במילה את בעיית השהיה הלא חוקית.

    אף שדי ריחמתי על השנים, לא היה לי ספק מה עלי לעשות. הלכתי הצידה ודיווחתי לקצין התורן במכשיר הקשר.

    "41 מלפיד 325."

    "325 עבור."

    "בהמשך לאירוע מניעת שריפה. מתברר ששני הפועלים שב"חים (שב"ח = שוהה בלתי חוקי)."

    "עבודה יפה 325. קח ותביא אותם בניידת למרחב." אמר המפקד.

    "41 מ- 325, מצטער המפקד, אנחנו שייכים לתנועה, מבקש שתשלח ניידת סיור. אנחנו לא מטפלים באירועים מהסוג הזה." אמרתי דבר נכון כשלעצמו, אבל גם כי היה קשה לי נפשית לכפות את החוק על שני הפועלים, שאולי לא פשעו ולא חטאו, אף שידעתי כי יכלו, באותה מידה, גם לא להיות כל כך תמימים.

    חיכינו במקום מספר דקות. שני השב"חים אספו את חפציהם האישיים. לא הראו שום סימני כעס או התנגדות, חסרי אונים כמי שהשלימו עם גורלם. שעה שאנחנו, נציגי החוק עומדים ושומרים עליהם.

    הגיעה ניידת הסיור. דיווחתי להם את כל העניין וכי המעביד הישראלי בדרך למקום, שהרי הוא גם עבר עבירה. השוטרים המקצועיים והמנוסים, נגשו לשב"חים ופנו אליהם בשאלות, בצורה לא כל כך עדינה. אותנו הם ביקשו לעזוב כי אין לנו יותר מה לעשות במקום.

    נסענו משם בניידת שלנו, לטפל בענייני התנועה. דיווחנו במכשיר הקשר למוקד שעזבנו ואנשי הסיור ממשיכים את הטיפול באירוע.

    עשינו את שהיה צריך לעשות.

    אולי מנענו שריפה.

    בעקיפין יתכן שנוסף עוד דלק למדורת השנאה.

    שמחים לא היינו.

     

     

    (C)  כל הזכויות שמורות

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/09 15:05:

      צטט: שמש חדשה 2009-03-24 11:51:20

      אכן דילמה לא נעימה,

      נכון פעלת, וכמתנדב האחריות כפולה,

      אם הדבר היה קורה בשוויץ אולי היה מקום להתחשבות, 

      מי כמוך יודע את גודל האחריות של מניעת כניסת השבח'ים,

      אזלו כוכבי אשוב בצאת

       

      *מה שמגיע מגיע...

       

       

        24/3/09 11:51:

      אכן דילמה לא נעימה,

      נכון פעלת, וכמתנדב האחריות כפולה,

      אם הדבר היה קורה בשוויץ אולי היה מקום להתחשבות, 

      מי כמוך יודע את גודל האחריות של מניעת כניסת השבח'ים,

      אזלו כוכבי אשוב בצאת

        23/3/09 20:37:


      סיפרת יפה, רמי.

      אכן גם הפועלים הערבים הבלתי חוקיים

      הם אנשים שרוצים לפרנס את משפחותיהם

      ולפעמים הדילמה היא קשה, כשצריך

      לגרשם חזרה לבתיהם, אולם מילאת את תפקידך

      באמונה וזה חשוב.

      כל הכבוד לך על ההתנדבות,

      כיכבתי,

      טלי

        21/3/09 21:32:


      תודה על הסיפור..

      שבוע טוב.

       

        21/3/09 13:37:


      דילמה לא פשוטה.

      ואכן עוד דלק למעגל השנאה.

      אבל מילאתם את תפקידכם.

      *

      נעמה

        21/3/09 04:02:

      נהנתי תודה !!!
        20/3/09 22:26:


      רמי היקר,

      כמו כל היהודים גם אתה מתחבט עם מצפונך ללא הרף...

      ואני אומרת - אילו היו הפועלים ישראליים, גם אז היית מצטער שמנעת שרפה מעץ חף מפשע?

      לא, נכון?

      אז תחשוב שהם היו ישראליים.

      אם הם שוהים בלתי חוקיים,זה היה מתגלה - אם לא על ידך - על ידי מישהו אחר.

      אל תרגיש אשם.

      סיפור חזק!

      *

      אלומה

        20/3/09 17:17:


      שלום  רמיאב

      תמיד נעים לקרוא את סיפוריך הכתובים למופת.

      לגבי ההתלבטות, אני מבין אותה,

      אך כל עוד החוק הוא כזה,

      יש לשמור על החוק, ובמיוחד אתה כלובש מדים.

      האפשרויות שעומדות בפנינו כאזרחים, להלחם בחוקים כאלה.

      אבל אנחנו מיעוט, עובדה ששפת הדיבר של ליברמן ושל הליכוד מנצחת ברוב גדול.

        20/3/09 15:41:

      very good

      73

        20/3/09 14:09:
      * שבת שלום
        20/3/09 10:19:


      היי רמי

      כתוב רהוט ויפה כרגיל

      אבל זה כמו חדשות, אקטואלי מידי, כואב, למה?

      כך אותנו למחוזות הילדות או למחוזות הדימיון.

      לא מספיק לנו העיתון?

      תודה והמון אושר ושבת קסומה

      רון

      :-)

        20/3/09 09:56:

      אכן סיפור מעניין

      התלבטות לא קלה

      אלא שלא נותרה לך ברירה

      כפי שנכתב כבר כאן.

      וכוכב.

      שלך.שרה

        20/3/09 09:30:


      רמי יקירי, אני מבינה ללבך.

      לא בטוחה שאני הייתי מתנהגת אחרת.

      גם בני במתנ"ע ותמיד הוא חוזר עם סיפורים מענינים.

      שבת שלום תרתי משמע!

      *

      ל י ד י ה

        20/3/09 09:30:

      סיפורי רמיאב:)

      *

      שבת שלום

      }{שטוטית

        20/3/09 09:00:

      אתם עשיתם עבודתכם נאמנה,

      חוק זה חוק ואין לעבור עליו.

      שבת שלום וסוף שבוע נפלא.

       

        20/3/09 08:31:


      *

      בקר טוב רמי

      סיפור / שיתוף כל כך אנושי

      כתבת כל כך ממוקד שאפשר היה ממש

      לראות את התהליך אשר התרחש שם.

      הקונפליקט הפנימי, האנושי תמיד

      ישנו אצלנו כבני אדם בכל מיני מצבים.

      לא פשוט כלל, אך צריך אכן להקשיב לעקרונות

      שמנחים אותנו.

        20/3/09 08:06:


      חסרי בית תמיד מעוררים בי חמלה

      ולא משנה מוצאם או דתם

      עצוב שיש כאלה אנשים בארצנו

      אתה וחבריך פעלתם בצורה מעוררת הערצה

      כתיבתך תמיד מהנה!

        20/3/09 08:03:


      הקונפליקט הזה מלווה רבים מאיתנו.

      מכיוון שבאותו רגע הייתם במדים פעלתם נכון.

      אז תשקיט את המצפון.

      שבת שלום

        20/3/09 07:53:


      רמי אב

      התלבטות:)

      יפה הסיפור -

      סיורי חיים -

      שבת טובה

        20/3/09 07:30:


      רמי, אתה הגעת למקום הארוע בשם החוק

      ואכן בצעת את עבודתך נאמנה!

      ההתחבטות שבין הרגש להגיון, קיימת תמיד וטוב שכך

      שבת שלום, ציפי

        20/3/09 06:34:


      אם ואולי תמיד ניצבות בשם המצפון

      ופה בספור שלך אין להן מקום

       

      שבת קסומה לך ולכולם

      Naomi P

       

       

        20/3/09 00:35:

      (המשך) אתה מיטיב לכתוב ידידי
        20/3/09 00:35:


      רמי רמי רמי ידידי

      לכן ובגלל זה רק שלמה המלך היה עושה צדק

      מאז לכתו עברו הרבה מים בנהר, היום אין צדק , היום יש

      "חוק"

      אתה

        20/3/09 00:22:


      רמי,

      הייתה לכם התלבטות לא קלה.

      מצד אחד שמירת החוק,

      מצד שני חוקי הלב.

      וזה שהדבר ממשיך להטריד אותך

      מראה עד כמה זה היה קשה,

      ולא היית שלם עם עצמך,

      זאת האנושיות שבך מול החוקים היבשים.

        20/3/09 00:10:
      יםה אהבתי סוף שבוע נעים, אשוב

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין