איזה סרט מקסים.

יוג'ירו טקיטה אלוף.

תסריט משובח. נופים. גרפיקה נכונה. וגם מוזיקה.והכל זה יפן האחרת.

זו שהיא לא טוקיו או קיוטו.כמה אהבתי להזכר ביפן ההיא.

לגלות בה עוד רובד מפתיע.

כמה נכון היה לבחור בסרט הזה לקטגוריה של הסרט הזר.כי באמת צופים שם בעולם זר, מפתיע.כזה שלא רק מדבר בשפה זרה (יפנית) אלא גם מציג מציאות אחרת. קהילה אחרת. טקסים אחרים.

ולמרות זאת, גם הם בוכים, כשעצוב. גם הם אוכלים, והרבה, כדי לשכוח. גם הם כואבים.

והיופי והאסתטיקה - כמו גם הפשטות והעממיות הם חלק מהחיים שעל המסך.

הכל מורכב ומפותל, מצד אחד. ענייני ופשוט מהצד השני.

 ומעניין? כל הזמן (כמעט).

אני-אהבתי. בכיתי. התעניינתי. התפעלתי. נורא התרגשתי.

מה צריך יותר מסרט?!?כדאי לראות