שני בני דודים שלי, תאומים, חזרו בתשובה לפני מספר שנים. הם היו אז כבני שמונה עשרה והיום בני עשרים וארבע. בזמנו אחד מהם החל להתחזק והשני בעקבותיו. רבות כבר נכתב על הקשר החזק והמיוחד של ילדים תאומים. ציפור קטנה לחשה לי שהם נורא בררנים בבחירת המיועדות ועל כן עדיין רווקים "בגילם המופלג".לפני כשלושה שבועות הגיעו השניים לבית הוריהם וסיפרו להם כי הם עומדים להינשא לשתי תאומות בנות שבע עשרה ששידך להם הרב. הראשון מביניהם התחתן שלשום לאחר כשלוש פגישות תמימות עם המיוחלת בת השבע עשרה. קבלת הפנים הייתה מעורבת והחופה, הישיבה והריקודים בהפרדה מוחלטת. התרגשתי מאוד בעודי מתבוננת בבן דודי ורעייתו לעתיד צועדים לחופה. הוא היה מלווה באביו ואביה והיא באימה ואימו. פניה כוסו בהינומה לבנה ואטומה עד כמעט תום החופה והוא היה לבוש במעין חלוק לבן כשאת ראשו מעטר כובע מכוסה בפרווה. משנכנסו לחופה דודתי אחזה בכלה שמאור עיניה הוסתר כליל בשל ההינומה, והסתובבה עימה שבע פעמים סביב החתן. בזמן זה עמד בן דודי ומלמל תפילות שונות. לקראת תום החופה הכלה הייתה רשאית להסיר את ההינומה, כשלפתע נתגלו פניה הרכות, הנעימות והתמימות של ילדה בת שבע עשרה. הילדה הזו, שבעולם החילוני בו אני גדלתי והתחנכתי, אמורה הייתה לצאת עכשיו עם החבר'ה שלה, ללמוד לבגרויות, לעשות שטויות, לקנות ביקיני לקראת הקיץ הקרב ובא, לקבל מכתב מלשכת הגיוס, להסתובב בשישי בצהריים בשינקין ההומה ... בחנתי את ארשת פניה וייחלתי לחיוך קטן והבעת שמחה שלא הופיעו על פניה לאורך כל החתונה.החתונה הייתה שמחה וצוהלת כשמדי פעם הגברים מציצים לצד שלנו מבין המחיצות הגבוהות, ואנו הנשים לצד שלהם. הרגשתי שהכלה לא באמת הייתה שם בתוך כל ההמולה והריקודים, ובכל פעם שהתבוננתי בה ליבי נצבט למראה פניה הקודרות והעצובות. רציתי כל כך לגשת אליה, להכיל אותה ולנסות להבין מה מתחולל בליבה. חשתי כי כל רגע היא עלולה לפרוץ בבכי. ריחמתי עליה על שנאלצה לצום מהבוקר עד תום החופה, בעודי נזכרת בכל מה שאכלתי ביום חתונתי. ניסיתי להיכנס לדמות שלה, לנסות ולהבין מה קורה שם בפנים, אילו סערות מתחוללות בתוכה ברגעים אילו. ילדה בת שבע עשרה שמעולם לא חוותה מערכת יחסים כזו או אחרת עם בחור, שרק אולי עכשיו מבינה לאן היא נכנסת ואולי גם לא. ילדה בת שבע עשרה שכבר לא תישן יותר בבית של אבא ואמא, אלא במחציתו של בחור אותו פגשה אולי שלוש פעמים. ילדה בת שבע עשרה שבעוד פחות משנה תחבוק תינוק בזרועותיה ותהיה אם ורעיה מסורה. ילדה בת שבע עשרה שלא תספיק ליהנות מהעולל הראשון ופתאום יגיח לעולמה עולל נוסף. כמה עמוקים הם הפערים בין שני העולמות, עד כדי כך שאנו לא מצליחים להבין את אורחות חייהם והם אינם מצליחים להבין את אורחות חיינו.ואני שואלת את עצמי מה יהיה בחתונה הבאה, האם גם בחתונה הקרבה ובאה של התאום השני עם התאומה השנייה הכלה תהיה כה עצובה... |