אחרי שבועיים וחצי מרחק השתוקקנו

לשוב ולחפור בגופ עד לעומק הדבש

זו שפתנו בלי מילים בלי מבט בחושך

שפת געגוע

(בגאיות הגוף

נ ה מ ה  אלמת)

כל כמה שאני מתעקשת לשוב

ולקרוע עצמי ממך

הנשמה בתורה עיקשת

בדביקותה הרעבה אליך

ובתווך הכוחות הסערה מתנגנת

ואפשר לשמוע כשמוותרים

ומוותרים ושוב

מוותרים

ונכנעים מתוך אהבה ולא ייאוש

פתאום הדרך מתגלה 

במלוא ריקותה מישור רחב בוהק באור

ושם אפשר ליצור סופסופ

או סתם לקוד

במלוא הלב המלא בכאב יקר

אוצר

לשון פורטת על הגוף והגוף

מלא באהבה

אנחנו חותרים אל החוף

אהוב

תיכף ניפרד

אני חתומה בצלקות טובות

אין זה בכי רע

אל תמחה דמעותיי

ואל יכנו הפחד

כשנפנה זה מעל זו

וניפרד