מכל כפתור שאפתח במלבושיה

אתפעם מהנגלה

כאדם החוזר מהגלות אל ארץ אהובה

אעביר את ידי על גופה

בהשתוקקות ובהערצה...

את מכנסיה אסיר

כאסיר היוצא אל החופש..

עורה אלטף

ומניחוחות נוכחותה אתענג...

בעיניה אביט...

אנסה לקרא בין שורותיה

מבטה לא יאמר לי נואש...

אל פתחיה אשחר...

כבימים של בראשית...

אותם לא ידעתי מזה עידנים...

אצעד בוטח בשביליה..

ידה בידי

נשמתה בנשמתי

ושפתינו רהוטה

להביע בה את נימי נפשינו...

החלילים יחללו

הרוחות ישאגו

היצרים יתלהטו

נשימותינו יעתקו

שניים שהם אחד שהוא שניים

בוחרים כאן ועכשיו לחיות ולהחיות

קשובים לצלילים המנפצים את הויתם המתועשת

בחוזרם ימים ימימה אל פתח הגן אשר בו פותו לדעת

ומאז נותרו ערומים מכל...