זמן הוא משאב יקר. אך כאשר לומדים את שעות הפנאי - המשאב משתבח והולך.

לפעמים כאשר אנחנו גומרים את יום העבודה, או חוזרים הביתה לאחר פגישות, לימודים, נסיעות ועוד, בעודנו שוקעים בכורסא או נשכבים על הספה חשים אנו ריקנות מעושה.

פתאום לזמן אין משמעות, אין שום תכנון, אין אדרנלין ותחושות של עניין וסיפוק, יש רק ריקנות ואולי גם פחדים כי היכולת לזהות את שעות הפנאי כאתגר מוביל בחיינו מתבטל ועוצר.

אישית אני חושבת שזמן פנוי או שעות שבהן אפשר ליצור את כל היופי שרבים מאתנו לא מגיעים אליו - הוא זמן איכות. יש שפוחדים וממש לא רוצים להאמין בזה.

אני מאמינה שלפעמים לסוגי אנשים צריכה להיות הכנה לקראת המעבר שבו האדם שולט בחייו ויכול למלא את יומו בסוגים רבים של עשייה והנאה.

הבחירות רק בידינו. אסור לוותר על זמן פנוי. צריך לנצלו ולהנות.

שבת שלום.