באופן כללי מאוד קשה להתחיל משהו חדש. מאוד קשה גם למצוא את עצמך בשבילי הקרייה שהחיים מציעים לך, והם מציעים המון, וזה כיף, ואני בחרתי ללכת בדרך זו. למרות הצעות העבודה שקיבלתי בתקופה האחרונה (מפתיע, אני יודעת) ולמרות הלחץ הכלכלי שאני נמצאת בו היום (עובדת מאוד קשה,על כמה פרוייקטים וגם על אבא ואמא שיזכו לחיים ארוכים...) החלטתי בכל מקרה ללכת בדרך זו. אני אוהבת את האתגר, אני רוצה ליצור משהו שהוא שלי, להקים משהו, זו התשוקה שלי, שיום יבוא ואני אוכל להתפאר מהיצירה שלי ולהשאיר חותם קטן בעולם הזה, ולהנות מחופש כלכלי.

אני נפגשת עם המון אנשים, עובדת בעיקר על אחוזים בתקופה זו ויוצרת פרוייקטים שאראה את הפירות שלהם רק בעתיד הלא קרוב כל כך. השאלה הנפוצה ביותר שאנשים שואלים אותי היא: "למה בתקופה זו? למה במיתון וכשהשוק משותק?, תהיה שכירה בנתיים" - תודה על העצה - אבל לא תודה. זה רק משתק אותי להיות חלק ממערכת, פשוט לא בשבילי.  המיתון הזה שכולם מדברים עליו הוא לא מכשול מבחינתי, זו הזדמנות, זאת אומרת, אני רואה את המיתון כהזדמנות ליצור לעצמי קצת מוניטין ולבנות את עצמי, וכשתהיה פריחה אני כבר אהיה בסביבה - נראה לי שזו תשובה טובה, לא? 

אז החלטנו שהמיתון הוא לא מכשול מבחינתי. גם גיוס משקיעים לא מפחיד אותי. זה לא שלאף אחד אין כסף, כולם פשוט בהקפאה, אמר לי אחד המשקיעים שנפגשתי איתם. אז גם פה, אני בסביבה וכשהמצב יהיה יותר ברור אני יהיה עדיין בסביבה.

 כך שזה מותיר לי זמן לעבוד על משהו יותר טוב ולהביא משקיע בזמן הנכון.

יש עוד הרבה דברים שיכולים להוות מכשול, אך אני רואה את כולם כהזדמנות. מה שהכי מרגיז אותי, ואני לא רוצה לצאת שחצנית או מלאה בעצמי, זה היחס של מספר גברים אלי. נכון, אני צעירה וגם יפה, טפו טפו טפו, חמסה חמסה.  ויש לי קסם אישי אבל זה לא אומר שכל פלוץ שאני נפגשת איתו יכול להרשות לעצמו להזמין אותי לפגישה ולכוס יין ולא עלינו למיטה שלו!!!!! פשוט חוצפה, במיוחד שבועיים האחרונים זה קרה לי לא פחות משלוש פעמים!

אני לא קובעת פגישות עם סתם אנשים שמסתובבים בשוק וטוענים שיש להם רעיון מצויין, וכסף להשקעה ורק מחפשים ביצועיסטית טובה, אני נפגשת עם אנשים שיש להם כבר שם בשוק, ששמם הולך לפניהם ויש להם קבלות על העשייה שלהם. אני מגיעה לפגישות באופן יצוגי עם קבלות (אומנם קטנות) אבל קבלות על פרוייקטים שכבר עשיתי כשכירה וכעצמאית ומכוונת לעסקים נטו.  מאוד עניינית בפגישה ומשתדלת להיכנס לקווים אישיים רק בתחום הטעם הטוב. הפגישה הראשונה תמיד עניינית וטובה ויש הרבה הצעות.

ואז אני מייחלת לפגישה שנייה שבא אני מגיעה עם מחשבות על הפרוייקט וכוונה להמשיך הלאה. ואז קורה משהו..... אז אחד הציע לי להיפגש מחוץ לעיר כדי שיהיה לנו קצת זמן איכות בשבילנו $%&*^%$#@! מי רוצה איתך בכלל זמן איכות??!!! שאלת אותי?!וכשסירבתי הוא שאל אותי : מה אני לא מוצא חן בעינייך? חוצפה?! לא  אתה לא מוצא חן בעיניי! אתה איפלו דוחה! השני אמר שהייתה לנו אחלה פגישה, וגם אני הסכמתי, והוא אמר שהפגישה הבאה יכולה להתקיים אצלו בבית, כי גם ככה כבר הבנתי שהוא לא רוצה להתחיל איתי, וכששלחתי לו הודעת אס אם אס שאני רוצה להיפגש בבית קפה, באופן מפתיע הוא ביטל את הפגשיה! פשוט חוצפה! השלישי פשוט ניתק איתי כל קשר בטענה שהוא רוצה קשר אחר איתי.

אז נכון, יכול להיות שאני משדרת משהו שאני לא צריכה לשדר, יכול להיות שאני צריכה לנהל את ההתנהלות שלי מול אנשים מסויימים באופן שונה. וכך אני עושה, אני מאוד מקפידה.  אבל דחיל רבאק! איך יש לכם חוצפה להזמין אותי אליכם הביתה אחרי פגישה אחת, שבא נכחו עוד אנשים וכולנו הסכמנו שמתחילים לעבוד יחד??!!!!!!!!!!!!!! 

זה לא קורה לי עם כל אחד, היו לי המון פגישות שהיניבו פרוייקטים מצויינים, או שנתנו לי המון השראה ולמדתי מהם המון. ובאופן כללי אני בדרך הנכונה לדעתי, עדין צעירה, עם מעט נסיון המון אמביצה ושאיפות. שלושת הגברים האלו לא יראו שיתוף פעולה איתי,במיוחד שאני יודעת שלא יצא ממני ואף לא הפלרטוט הכי קטן שבקטנים מולכם! אני לוקחת את עצמי ברצינות. אז בהצלחה לכם, אני בטוחה שתצליחו וההפסד כולו של שניינו.

זה כנראה חלק ממה שבית הספר של החיים מלמד אותך. אז אני פה בשביל ללמוד.....