היא שם לא מן הסיבות הנכונות.

נכון, ישנם ילדים, נכון ישנה מסגרת,

אך לו רק היה לה האומץ...

לא.. לא לשפוט, רק להבין

ואולי...להמשיך ולאהוב...

אנחנו רואים רק מה שאנחנו רוצים לראות

במרחק הזמן פתאום מתחילים להבין...

לא ראית אותה בסיטואציה משפחתית

מוקפת בכל המשפחה אבא,אמא,ילדים

אם היא שם - יש לה סיבות משלה.

בדיוק. להפנים שאין לך זכות לשפוט אותה (עם כל הקושי..ויש).

לא כל אחד בנוי לשינויים מהותיים כאלה בדיוק ברגע שמתאים לך.

מכירה את זה מקרוב קרוב וכואב כואב...ואני דווקא שפטתי..וחבל.

היי בוקר טוב.

נתקלתי בשיא המקריות בתוכן הזה שהעלית.

תגיד לה, שחבל, חבל על כל רגע שהיא עוד נשארת שם, חבל לגמרי, כי כאשר היא תתעורר, אתה אולי כבר לא תהיה שם.

חוץ מזה, גם אם נניח לא תהיה שם, חבל שהיא נשארת כאשר היא יכולה לקבל הרבה, למה לה להסתפק?

מלא אנשים "שורפים" את חייהם , אלה הזוגיים במקום הכי לא נכון.

ואת, אם תקראי, תצאי משם,חבל שאת מסתפקת, החיים יפים וקצרים,תתעוררי..

שב"ש