והם היו חברים טובים...
במשך כל האביב הנמלה

עבדה ללא הפוגה,

אספה מזון לקראת החורף.

הנמלה לא השתזפה בשמש,

לא נהנתה מהבריזה בערב,

לא יצאה לפטפט עם חברים

על כוס בירה לאחר יום העבודה. 

בנתיים, הצרצר שר עם החברים

בפאבים של העיר ולא החמיץ רגע אחד. 

שר כל האביב, רקד, נהנה מהשמש,

ללא כל חשש ממזג האוויר הקשה

 שעמד להגיע.עברו הימים

והחל להיות קר, הנמלה,

עייפה מהעבודה הרבה,

נסגרה בביתה הצנוע אך מלא אוכל עד הגג.

לפתע, שמעה הנמלה קול קורא לה מבחוץ,

כאשר פתחה את הדלת הופתעה מאוד

לראות את הצרצר במכונית פרארי אדומה

והוא לבוש בפרווה יוקרתית.אמר לה הצרצר:
שלום חברתי! אני נוסע לפריס!
תוכלי לשים עיין על הבית שלי עד שאחזור?
.
ענתה הנמלה:
וודאי- אין שום בעיה!
אבל תגיד לי מה קרה לך?

מאיפה הכסף לחופשה בפריס?

 למכונית פרארי ולפרווה יפה ויקרה שכזו?

תראי, שבוע שעבר הופעתי בפאב, 

אמרגן אחד התלהב מהקול שלי...

חתמנו חוזה להופעות בפאריס. 

דרך אגב את צריכה  משהו בפריס?

כן, ענתה הנמלה.
אם תפגוש את לה פונטיין
(מי שכתב את המשל המקורי),

תמסור לו בשמי: שילך לעזאזל !

מוסר ההשכל

נצל את החיים,

נהג באיזון בין העבודה לבילויים,

עבודה רבה מועילה רק במשלי לה פונטיין.

נצל את החיים היטב זו הזדמנות של פעם אחת!
אם לא מצאת חצי תפוז אז אל תתרגז:

 קח חצי לימון, הוסף סוכר,

 רום וקרח ותוכל לשמוח!
 
רק תזכור: מי שעובד רק כדי לחיות מועיל מאוד...
לחשבון הבנק של בעלי החברה!!!

יום טוב!!!!