הכרתי אותה בפעם הראשונה בגיל 16 (אם זיכרוני אינו מטעה אותי). באותו זמן המון מבני גילי הכירו אותה. חלק הכירו אותה טוב יותר וחלק רק נחשפו אליה. היא הייתה מושכת, לא מריחה טוב - אבל באמת מושכת.

גם לאחר 24 שנים - אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שנגעתי בה. זה היה בתל אביב - ליד הים - אני ועוד כמה חברים.

אני זוכר שאמרתי לעצמי "רק פעם אחת וזהו". היא הריחה לא טוב. אני זוכר שכמעט הכאתי שנגעתי בה בפעם הראשונה.

הרגשה מוזרה ולא נעימה. הייתי בטוח זו רק פעם אחת וזהו. כמה תמימות יש לילד בגילי אז? המון תמימות - בעצם תמימות שהמשיכה 24 שנים מהפעם הראשונה! כן כן - זו הסיגריה! זו הגברת המושכת! נגעתי בפעם הראשונה ליד הים בגיל 16 ומאז היא לא עזבה אותי! מלווה אותי לכל המקומות, בכל השעות!

אני חייב לציין שמאז שהכרתי אותה - לא רציתי לעזוב אותה! אהבתי אותה בשעות הבוקר, בשעות הצהרים, בלילה, אחרי בירה וארוחה! אהבתי אותה אחרי סקס! אלוהים כמה הייתי קשור אליה!

גיל 40 אמרנו? ובכן - גם אתם, כמוני, הבטחתם לעצמכם הבטחות לשינויים כל תחילת שנה? אני בוודאי שכן!.

ואז החלטתי! אמרתי די וזהו! ביום אחד, אחרי 24 שנים נהדרות של מערכת יחסים, עזבתי! לקחתי את הדברים ועזבתי! לא הסתכלתי אחורה! מחקתי אותה מהראש וזהו!

אני לא יודע למה - אבל זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי! כנראה שקשה לי להחליט - אבל שאני כבר מחליט באמת ובתמים - זה הופך להיות קל! תמימות כבר אמרתי?