כמו הסימנים על החוף

שרק אתמול עוד היו,

נעלמו ואינם

ובמקומם משטח חלק,רך ולבן

של חול בראשית.

כאילו רגל אדם מעולם לא דרכה בו.

שם, את שמי כתבתי בגדול

ועדים לכך אני והים הכחול.

אך בעוד הים והשמים לנצח יחיו,

עוד בטרם  מחר, את שמי גלי הים ימחקו.

ריח מלוח,משב רוח מלטף,

רחש גלים המתנפצים אלי חוף

ובצבוץ קרני השמש הראשונות                                                      מבעד לשמי התכלת.

מגע כפות רגלי עם החול הרך והרטוב

ופעימות הלב המסגירות רגע חשוב.

על כל אלה מנצח השקט המרגיע-

המבשר על הולדת יום חדש..

כולם כאחד דיברו אלי,

עוצמתם מותירה  שובל של תחושת הנצח

ואילו אני מתגמדת אל נוכח הטבע המפעים...

הן זכיתי להיות ברגעים מספר משנות האין  קץ.....

                                            (כל הזכויות שמורות לשרי רוזנטל-נהריה)