מי היה מאמין אז באותו יום , בו הגעתי חילונית ואפיקרוסית בעל כורחי למעוז החרדיות הגרוסמנית, שיוסרו כל המחיצות, נעמוד זו מול זו עירומות מכל סממן חיצוני זניח, בשר ודם ונאהב ללא תנאי, אהבת חינם, זו את רעותה, זו את אחותה, אהבה תמה של גילוי האדם באשר הוא?
זה החל מתוכנית חברתית באמצעות בעלי חיים שנקראתי לעשות שם, על שערי האדום דה אז ומכנסיים שמרחיקות אותי אף יותר ממה שנראה היה לעין חילונית כחניטה מדכאת של נשיות מוצנעת.
ב"רומא" הגרוסמנית, בית הספר מגדלאור, התבקשתי כדבר ראשון להצטנע, ללבוש את שמלתי המושכרת/מושאלת ולסגור חולצתי עד צוואר, איך שהוא לראשונה בחיי, לא נראה לי הדבר כדיכוי, אלא ככיבוד נשים שהתגלו כבר ממבט ראשון כהרבה יותר מאשר העין משגת.
תוכנית חברתית באמצעות בעלי חיים בקרב בנות חרדיות? איזו שבירת מוסכמות וחינוך סגפני ומנותק מבעלי חיים.
ובאמת השילוג שלי כשילגיה שהגיעה עם שלל חיות היער על המראה המשונה שלי בעיניהן, עשה את שלו, אולי היתה זו גם הפתיחות שלי שאפשרה לי במהירות האור לראות אותן כך, יפות, אמיצות, לא מנסות להוכיח לאף אדם ובעיקר לא לגברים, כי הן נשים והן היו כל כך נשים, מהסוג הספרותי, מן גו'איות לוחמות מוסכמות שיצאו כאילו רק כעת מ"נשים קטנות" והן היו נשים כל כך גדולות.
ובסוף השנה כאשר נפרדנו, פרט לכמה ביטויי אהבה לשם, שהייתי די משוללת חרף אמונה רבה ומשונה של חילונית שפיתחה איתו היושב במרומים יחסים אינטימים של שיחות נפש בעיקר לעת משבר קרב, לא נותר כל הבדל ממשי.
הבנו כמה לחמנו ביחד באותן מוסכמות, באותו ממסד, בסוף השנה הבנו לראשונה שבאנו מעולמות כה דומים, אך זה נגמר, אישה אישה חזרה למגדל השן החיצוני שלה, אני לעולמי המפוקר מנקודת מבטן חבושת הפאה והן לעולמן ה"צר" והמוגבל על פי השקפתי, אך רב הקסם ואהבת האחיות, אהבת לוחמות.
להתראות פמיניסטיות אהובות שלי, לעולם לא אשכח אתכן
אוהבת גלית |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בחיוך מזדהה לרוב באשר לאחווה הזו
גלית
אחוות נשים ,
ההבנה בכוח הטמון באישה כמרכז הבית
ההבנה העוברת במבט בין נשים
חכמה
גלית
אוףףףףףףף כמה שאני מסכימה איתך, השקעת כל כך הרבה במתן דוגמאות בתגובה המפורטת והמרתקת הזו וכל שלי נותר כאן, הוא פשוט להנהן בראשי לחיוב
אכן פגשתי בזה גם אני בעוד מגזרים, שכן למדתי באוניברסיטת חיפה וראיתי מה זה להיות אשה ערבייה מתקדמת, עשיתי גם אני פרח על יוצאי עדה מסויימת דווקא יהודית בה נשים נחשבות בטעות לכאלו המדוכאות ביחס לגברים, אך הלכה למעשה זה להפך ו...בנוסף במהלך עבודותיי גם לימדתי במתנס אתיופי וראיתי כמה האישה בעצם היא הציר המרכזי של משפחתה...תראה אומר עכשיו משהו שעשוי לסבך אותי עם כמה אירגוני נשים אך אומר אותו בכל מקרה, לא פלא שמרבית חבריי אינם נשים, יש גם צדדים פחות יפים למה שמטואטא לעיתים על ידי מושגים כאחיות וכו', בוא נאמר ככה , פגשתי בחיי בין אחיות אמיתיתות , גם אחיות חורגות לי לחלוטין שכל רצונן היה מהופך לאלו שהוצגו כאן, אך זה כבר לפוסט אחר.
תודה לך על החידודים וההמחשות הנפלאות, גיליתי כך גם עליך עוד כמה פרטים מפעימים.
גלית
מכיר מקרוב זה ממש ממש מסקרן.
תודה לך על התגובה האמפטית
כתבת יפה על חוויה ראשונית שלך
אני מכיר זאת מקרוב
ושמח שעוד מישהי מעריכה ומכבדת.
מכל ליבי יקירי
אני באמת מרגישה כך
צריך קצת לוותר על האלתר אגו
הוא מיותר לגמרי
היי גלית
תודה. הייתי זקוק למשפט זה "...לא נראה לי הדבר כדיכוי, אלא ככיבוד ..." . .
Vיעקב
ממש התרגשתי מהחוויה הזו שסיפרת כאן.
כן זו לא סתם סיסמא
ויותר מזה, רק להביט בפניך, ברור לי שאין מתאימה ממך, את משדרת את כל הדברים המעידים על כך שאת המתאימה ביותר לחוויה שכזו.
ערכתי פעם סרט עם במאית חרדית, בפגישתנו הראשונה שאלתי אותה
האם את מודעת לזה שאני חילונית מוחלטת עם כל המשתמע מכך? והיא ענתה דווקא בגלל זה אני רוצה אותך.
בסופו של התהליך יצא לנו סרט מקסים ונשארנו חברות. מעבר לאורח חיינו הכל כך שונה,
שתינו נשים עם מודעות וזה מה שכל כך מקסים.
כנראה שאחווה נשית זה לא סתם סיסמא...
רחוקים מאוד מלהיות יקירתי.
מאוד מאוד רחוקים:))