סיפור קטן שפורסם השבוע במגזין Wired חושף את הבעייתיות שטמונה בחנות האפליקציות של אפל. חנות שבאה לעולם בבאזז עצום, שינתה את חוקי המשחק, אבל הפכה באחרונה למפלצת שקורסת מבפנים. בכתבה מובאת פנייתו הנוגעת ללב של אריק תומאס, מנכ"ל של חברת תוכנה, שהשקיעה כבר 600,000 דולר בפיתוח אפליקציה לאייפון. ומה הבעיה? שכבר חצי שנה הם מנסים לקבל פידבק מאפל, ולא מצליחים. זה לא שאפל פסלה את האפליקציה, היא פשוט לא ענתה להם.

מאז הושקה חנות האפליקציות של אפל, ה"אפסטור", היא זכתה להצלחה כבירה. יש בה 25 אלף אפליקציות שהורדו כבר 800 מיליון פעם. החנות הוכיחה לכל השחקנים בשוק שהצרכנים רוצים ומוכנים להוריד אפליקציות לסלולר, בתנאי שתהליך ההורדה יהיה פשוט, ושהמחיר יהיה נמוך מאוד. לשאר המתחרות בשוק (נוקיה, סמסונג, בלקברי וכו') לא היתה ברירה אלא לחקות את המודל של אפל, אם כי עד עתה, לא הושק אף אחד מהחיקויים הללו.

אבל יותר ויותר סימנים מעידים על כך שהמודל שבנתה אפל אינו יעיל ועומד לקרוס. זה לא יקרה מחר, וגם לא בעוד חצי שנה, אבל ה"אפסטור" של אפל, ושלל החנויות הדומות שעומדות להשיק המתחרות, מייצגות שלב ביניים בהתפתחות של עולם התוכן הסלולרי, ויעברו בסופו של דבר מהעולם. במייקרוסופט, בלקברי, נוקיה, ובמיוחד בגוגל, ייטיבו לעשות עם ילמדו מהטעויות הקשות שעשתה אפל, שנחשפות כעת, ויימנעו מהן.

הקץ לפורטינג

שני יתרונות גדולים הציגה חנות האפליקציות של אפל בעבור שוק התוכן הסלולרי. הראשון: קלות הפיתוח. השני, קיצור שרשרת הערך. קלות הפיתוח לאייפון נובעת מכך שהמפתחים לא צריכים לעסוק בתהליך המתיש של התאמת האפליקציה למערכות הפעלה שונות ולאלפי מכשירים מדגמים שונים. בעבור מפתחים ששברו במשך שנים את הראש בהתאמות ובדיקות QA אינסופיות, המעבר לאייפון היה בגדר פיתוי שאי אפשר לעמוד בו.

בכל הקשור לשרשרת הערך, קיצורה הגדיל משמעותית את מתח הרווחים של מפתחי האפליקציות. לפני האייפון, הם לא היו יכולים לגשת ישירות לחנויות השונות, והיו חייבים לעבור דרך מפיצים (אגריגטורים), שהפיצו את האפליקציות לחנויות של המפעילים הסלולרים. מכיוון שהמפעיל לקח 50% מההכנסות, והמפיץ בד"כ עוד 50, המפתח נשאר בסוף בד"כ עם 25% מהמחיר ששילם הלקוח הסופי. ב"אפסטור" מקבלים המפתחים 70%, הבדל עצום.

בהתחלה, כל עוד היו מעט אפליקציות בחנות, שרשרת הערך הזו הוכיחה את עצמה ומפתחי אפליקציות זכו להכנסות נאות. סיפורי הצלחה נדירים של מפתחים אלמוניים ש"עשו מכה" תדלקו את האש. הבאזז הביא חברות רבות להשקיע סכומי עתק בפיתוח אפליקציות וקרנות מיוחדות קמו כדי להשקיע בחברות שמפתחות אפליקציות לאייפון. אבל מספר טעויות קשות שעשתה אפל מביאות בימים אלה לקריסת המודל.

ראשית, חשוב לציין שלאפל יש עדיין נתח שוק מזערי בעולם הסלולר (כ-1%), גם אם מצרפים את מכשירי האייפוד לתמונה. חלק מהמפתחים שעברו להתמקד באייפון ושכחו את שאר השוק, גילו שהם אמנם עובדים הרבה פחות קשה, אבל לאפל פשוט אין מספיק לקוחות כדי לייצר הכנסות משמעותיות במידה כזו שמצדיקה ויתור על השקעת זמן בפיתוח אפליקציות לשאר השוק, ובעיקר לשוק המכשירים שתומכים בג'אבה.

נכון, לאפל יש כבר כמה עשרות מיליוני לקוחות פוטנציאלים, אבל בשורה התחתונה, רוב החברות מגלות שההכנסות שמתקבלות לא מכסות את ההוצאות. הסיבה שאפל לא מייצרת מספיק הכנסות נובעת לא רק מנתח השוק שלה, אלא גם ממדיניות המחירים ב"אפסטור". רוב האפליקציות ניתנות בחינם (ואין מספיק פרסום בסלולר כדי להרוויח ממנו), ואלו שנמכרות בכסף, מחירן נמוך ביותר בהשוואה למקובל. לדוגמה: משחק סלולרי טוב יימכר בחנות של מפעיל סלולרי גם ב-12 דולר, ובאייפון בהרבה פחות. כדי למכור מוצר יקר ברווח כה מזערי, צריך הרבה יותר לקוחות פוטנציאלים. וכמובן - צריך להגיע ל"טופ 20″ של החנות ולשרוד שם זמן רב, משימה כמעט בלתי אפשרית כיום.

את הטעות הזו אפל תוכל אולי לתקן. מספר שינויים שיוכנסו במערכת ההפעלה 3.00 כבר מנסים לשפר את המצב, ולאפשר למשל מכירה של שירותים נוספים מתוך האפליקציות. שמועות על פתיחת אזור "פרימיום" במחירים גבוהים יותר צצות מדי פעם, אבל יש לי תחושה שהלקוחות כבר התרגלו למדיניות המחירים של אפל ולא ישלמו את המחיר הריאלי של המוצרים.

ה"גן סגור" מתפוצץ

וחוץ מזה, את הטעות הקשה באמת שלה, אפל כבר לא תוכל לתקן. אפל, כמו אפל, היא חברה שיודעת יותר מכל לעשות שיווק ויחסי ציבור. וכך, היא המציאה "גן סגור" ונעול, בדיוק כמו של חברות הסלולר, אבל צבעה אותו בצבעים זוהרים, שגרמו לו להיראות מושך בעיני קהילת המפתחים והתקשורת. אבל מודל הגן הסגור של אפל נבנה בצורה לקויה ומתרסק בימים אלה.

במודל של "אפל" - כל מפתח שרוצה למכור אפליקציה נדרש לעבור תהליך אישור ובדיקה. בדיוק כמו שיצרן תוכן סלולרי שרוצה למכור תוכן אצל מפעילה סלולרית, נדרש לעמוד בקריטריונים הנוקשים של המפעילה. ואולם המפעילות, בניגוד לאפל, עובדות מול אגריגטורים, וחלק ניכר מהבדיקות של איכות התוכן וסינונו, נעשה אצל המתווכים ולא אצלן. חברות הסלולר נוהגות להעניק אישור גורף לכמה עשרות אגריגטורים, והם אחראים למרבית הבדיקות, בתמורה כמובן לחלק מההכנסות.

מכיוון שאפל בחרה לעשות את התהליך בעצמה, כדי לקרוץ למפתחים ולהבטיח להם יותר אחוזים, היא היתה צריכה להקים מחלקה ענקית של בדיקות ואישורים בעצמה, וזה, כך התברר לה,  עניין יקר. לאפל היה ניסיון בעיקר מה"אייטיונס", אבל בחנות הזו יש בעיקר תוכן מוסיקלי ותוכן וידאו. בחנות מוסיקה ווידאו רוב התוכן נמצא בדרך כלל אצל מספר מועט של בעלי זכויות ולא אצל היצרנים עצמם, כך שהחברה לא נאלצת לעבוד ישירות מולם. בנוסף - תהליך הדיקה של התוכן פשוט בהרבה.

אפליקציות סלולריות לעומת זאת דורשות תהליך בדיקה מורכב יותר. מכיוון שאפל בחרה לא לעבוד מול מפיצים, ולא גייסה אלפי אנשי QA ושירות לקוחות כנדרש, היא קורסת בימים אלה תחת כמות הפניות אליה, המפתחים זועמים, וזה רק הולך להיות גרוע יותר.

העתיד: קטן וסגור או גדול ופתוח

הלקח לדעתי הוא שיש שני מודלים אפשריים בעולם התוכן הסלולרי שאותם אכנה "מודל הפלטינה" ו"מודל הנוצה". ב"מודל הפלטינה" לוקח על עצמו גוף גדול ומרכזי, כמו מפעיל סלולרי או יצרן מכשיר, את האחריות המלאה לתוכן. המודל הזה מתאים לאפלקיציות מורכבות, יקרות ומשמעותיות לתפקוד המכשיר. הגוף הזה מנהל בעצמו את תהליך הבדיקות, האישורים והמכירה. בחנות שלו יהיה מספר קטן ואיכותי של אפליקציות ותוכן. הוא יעבוד ישירות רק מול חברות הפיתוח הגדולות בעולם ומול חברות ההפצה המרכזיות. לקוח שיגיע לחנות שלו יידע בוודאות שכל התוכן הוא הוא תוכן פרימיום איכותי במיוחד.

ה"מודל השני" הוא מודל של גן פתוח אמיתי. במודל כזה, התוכן הסלולרי והאפליקציות לא יעברו שום תהליך של בדיקה ואישור. כל מי שרוצה לייצר תוכן או אפליקציה יוזמן לעשות את זה ולמכור אותו ישירות ללקוח. במודל הזה, הלקוח יידע שמדובר בתוכן שלא עבר בקרה על ידי גוף רשמי. אין לי ספק שהביקורות וההמלצות של קהילת המשתמשים יספיקו בהחלט כדי לסנן החוצה אפליקציות בעייתיות ולקדם קדימה תוכן ראוי. פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות - צריכות להפוך לחנויות התוכן המרכזיות של העולם, וזה יקרה, השאלה רק מתי. אין שום סיבה שאפל תמשיך להחליט איזה אפליקציית פלוצים ראויה ללקוחותיה ואיזו לא.

המאמר פורסם לראשונה בבלוג שלי על תוכן סלולר