כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    עץ דק-פארות מתנועע ברוח

    94 תגובות   יום שבת, 21/3/09, 17:16


    עֵץ דַּק-פֹּארוֹת מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ

     

    עֵץ דַּק-פֹּארוֹת מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ.

    בִּקְצֵה מַחְשָׁבָה.

    בָּרוּחַ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/3/09 11:43:

      תודה, יסמין
        27/3/09 11:39:

      מקסים:)
        26/3/09 12:15:

      תודה, רותם
        26/3/09 12:06:

      מאוד אהבתי
        25/3/09 01:48:
      תודה, אזדרכת
        24/3/09 23:24:

      מפתיע לגלות עד כמה מילה יכולה להדהד בתוך הלב.מרגש.
        24/3/09 18:18:

      תודה, טלי
        24/3/09 17:46:
      מתאים למזג האוויר פה בוץ..*
        24/3/09 17:27:

      תודה, אפרת
        24/3/09 15:17:


      כל כך מתאים לעונה הזו. לאביב. הרוחות כולן באות בחשבון. זו הנושבת בחוץ וזו שבפנים.

      האוטומט הקפיץ לי הייקו..

      כל כך הרבה בכל כך מעט.

      נהנתי. תןדה.

        24/3/09 13:13:

      תודה, זמר
        24/3/09 12:45:

      אומנם השיר קצר אבל יש בו עומק דיי נרחב .
        24/3/09 00:56:

      תודה, שרית
        23/3/09 19:55:

      קצר, קולע ונוגע, בעומק מחשבה.

      תודה

      *

        23/3/09 17:24:

      תודה, סימון, על תגובתך המעניינת. חומר למחשבה. ובעניין הרוח - הצחקת אותי קריצה

       

      אולי צריך להסתכל על החיים מהסוף אל ההתחלה??

      מקצה המחשבה - להבין את תחילתה או את תכליתה

      מפוארות העץ - להכיר את שורשיו או את עלוותו

      והרוח - הוי הרוח - עושה הרבה בלגן ..... קריצה

       

       

        22/3/09 23:01:

      אוי רבקה, את מצחיקה צוחק
        22/3/09 22:59:

      צטט: עוידד 2009-03-21 23:32:56


      מציע שנפתח פה בקפה את מקהלת דה מארקר. קול ב' לא חסר לנו קריצה באיזה קול שרת, רבקה?

       

      קול א'...

      אני לא בטוחה שהיום הייתי מצליחה להגיע לגבהים שהגעתי אז.

      :))

        22/3/09 22:59:
      תודה, שלומצי
        22/3/09 22:58:

      תודה, רחל
        22/3/09 21:59:
      נפלא!*
        22/3/09 20:37:
      שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך. כי עוד נפשי דרור שואפת, לא מכרתיה לעגל פז
      , כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז.
       
      יופי!
        22/3/09 18:45:
      תודה, רחל
        22/3/09 17:36:

      מאוד יפה ועדין.

       

        22/3/09 16:58:

      תודה שוב, נעמה
        22/3/09 16:58:
      תודה, יעל
        22/3/09 15:27:


      חזרתי:*

      ולגבי היפניים יש כמה ורסיות. אבל לא כל כך חשוב. העיקר שהשיר יפה.

       נעמה


      מקסים :)

      אתי אנקרי שרה את שירת העשבים

      במיוחד בשבילך

      http://www.youtube.com/watch?v=sFfgH0oJdwE

        22/3/09 15:01:

      צודקת, ל. אז מתקן: חושב להיפך [בלי דווקא] קריצה
        22/3/09 14:49:

      צטט: עוידד 2009-03-22 14:46:25


      היי ל. חושב דווקא להיפך ממך. ראי את המשל היפני הקצר על העץ השמן והעץ הרזה שהבאתי כאן באחת התגובות שלי

       

      "למה חושב דווקא להיפך"?

      אין פה שום דווקא. :)

      ככה זה עם מילים ורעיונות. כשהם בחוץ הם טריגר למחשבות חופשיות של כל אחד.

      אז סבבה על המשלים היפניים הקצרים (הייקו?), אני ממשיכה עם הרוח שלי. ככה אני. :)

       

        22/3/09 14:46:

      היי ל. חושב דווקא להיפך ממך. ראי את המשל היפני הקצר על העץ השמן והעץ הרזה שהבאתי כאן באחת התגובות שלי
        22/3/09 14:44:

      תודה לך, עירית יקרה נבוך
        22/3/09 14:43:


      ואני חשבתי על תנועתו ברוח של עץ דק פארות מול תנועתו ברוח של עץ רב פירות.

      כי יש הבדל. לראשון תנועה מתגוננת, נאחזת, שברירית, לא בטוחה. ותנועתו של השני יציבה יותר, כבדה יותר, בטוחה יותר.

      לפעמים עץ יכול לאבד את האמונה שהוא חזק ושהוא יכול לכל רוח, שהוא טוב ומוצלח גם אם הוא לא מניב פירות.

      כמעט כמו אדם, שחושב מחשבה או קצה מחשבה ולפעמים מלקה את עצמו ומתייסר משום שלא הצליח להפוך את המחשבה שלו לגשם  והיא נשארת רק רוח.

       

       

       

        22/3/09 14:19:

      נשיקה
        22/3/09 10:58:

      תודה, שטוטינקה
        22/3/09 10:58:

      תודה, טל'יה
        22/3/09 10:53:


      עודד ידידי:))

      .

      המחשבות נידפות ברוח

      אוהבת קצרצרים......שירים אני מתכוונתקריצה

      .

      שבוע נפלא

      .

      נשיקהשטוטינק'ה

        22/3/09 10:46:


      יש בי חיבה לפארה.

       

        22/3/09 10:45:
      תודה, חני
        22/3/09 10:44:

      תודה, רותי
        22/3/09 10:37:

      בקצה המחשבה....כי שם נגעה הרוח

      ומשם לאן היא נושבת..........

      אל לנו לשוח.........

        22/3/09 10:31:


      מינימליסטי ומביע....

      שבוע נהדר לך

        22/3/09 09:36:

      תודה ל, צליל לב
        22/3/09 09:35:

      תודה, רבקה
        22/3/09 08:28:

      ציורי מאוד עודד,

      דמיינתי את העץ מתנועע גם בקצה מחשבתי

      הרי משם מגיעים לנו גם שירים

      מקצה של המחשבה

      יפה

      :)

        22/3/09 08:00:


      עץ דק פארות, וענפיו הדקים גמישים,עמידותם ברוח רבה,וחיבור מעניין למחשבה.

      מינימליסטי ולירי

        22/3/09 01:30:

      תודה, עלמה
        22/3/09 01:29:

      תודה, שרון. אז גם את היית במקהלת הצדיקים על שם ילדימוב?
        22/3/09 01:28:
      תודה, סיגל
        22/3/09 01:27:

      תודה, תמי
        22/3/09 01:04:

       נפלא.

      (לפעמים מעט זה הרבה.)

       

       

       

        22/3/09 00:48:


      ואוו עוידד

      כל כך קצר ומכיל כל כך הרבה!

       

      ואגב.. גם אני בצעירותי הייתי במקהלת צדיקוב

      קול א - 1

       

      אפשר להצטרף אליכם?קריצה

        22/3/09 00:37:


      עוידד יקר, עץ על פי חכמת הקבלה הוא עצה, ואכן היא נמצאת בקצה המחשבה...

      תודה על מילים בודדות שיכולות להכיל כל כך הרבה משמעויות.

      שבוע טוב לך, סיגל.

        22/3/09 00:24:
      עודד יקר, כמה עדין. נדמה ששם אפשר לפגוש בָּאמת, שם, במקום השברירי הדליל הזה.
        22/3/09 00:18:

      תודה מקרב-ל, מיקית
        22/3/09 00:17:

      תודה, תמו'ש. שבוע נפלא
        22/3/09 00:16:

      תודה רבה-רבה, איציק. פקחת את עיני בעניין המקורות. כלומר, יודע שפארות' בא מן המקורות אבל לא חשתי על הסמליות הזו כאן
        22/3/09 00:12:


      דברים ברומו של עולם נישאים עם הרוח. זה טבעה של הגות, זה טבעו של הרגש, טבעו של השיר שנותר

      בסוף הסיפור הזה.

      תודה משורר.

        22/3/09 00:03:


      ענף כל כך דק נראה שביר ..

      .אך אם זאת גמיש ועמיד בפני איתני הטבע...

      מקסים עודד.....

      שבוע נפלא לך...

      תמו"ש

        21/3/09 23:59:


      נמלאתי יראה וחשש שמא יקרה דבר מה לעץ השביר הזה, כמה הקיום שלו תלוי על בלימה, אין לו אחיזה בקרקע הוא ברוח, הוא אינו עובדה אלא קצה מחשבה המושג "אחד חלקי אינ-סוף" מעולם לא נכתב ברור ומוחשי כל-כך:-)

      מעניינת הבחירה בפארות, אולי יש בה לרמז על כך שהעץ הוא מקורותינו, החיבור שלנו למקום (תרתי משמע) הזה. ואולי לא בכדי לרבים היא מזכירה את השיר שתלתם ניגונים בי אמי ואבי שאף הוא מדבר על מורשת דורות ועל געגועים המתרפקים על העבר...

       

      יופי של קצר-שיר עוידד.

      שמחתי מאד לקרוא:-)

       

      איציק.

        21/3/09 23:56:

      תודה, נעמה. את בטח מתכוונת לסיפור היפני הזה על שני העצים בחורף. השלג נערם עוד ועוד על ענפיו העבים של העץ החזק עד שלבסוף הם נשברו. העץ הדק, לעומת זאת, כופף את ענפיו הדקים והגמישים וניער כל הזמן את השלג מעליו, כך שהוא החזיק מעמד וענפיו לא נשברו.
        21/3/09 23:54:

      תודה, סיגלית
        21/3/09 23:53:


      ולי הקצר הזה מזכיר דוקא את היפניים מעוררי קצה מחשבה.

      ואני הייתי קול א'. אבל בתל אביב.

      (אחזור)

      נעמה

        21/3/09 23:49:


      העץ דק הזה מזכיר לי אותי

      הרוח הזו לא מתחשבת עודד חזקה ומידיי

      יפה עודד אהבתי תודה

      שבוע ניפלא לך

        21/3/09 23:49:

      חס וחלילה, עופרה. תודה
        21/3/09 23:48:

      שלא תשבר המחשבה...

      רק בגלל הרוח

      ודקותו העדינה.

        21/3/09 23:32:

      מציע שנפתח פה בקפה את מקהלת דה מארקר. קול ב' לא חסר לנו קריצה באיזה קול שרת, רבקה?
        21/3/09 23:31:

      תודה מקרב-לב, ש.ת.
        21/3/09 23:27:

      העשרתם אותי, תמרה שוקי ומירה... (תודה).

      כן, זה שיר שגם אני שרתי במקהלה ... אצל נתן מרגלית...

      וזה שיר שמתקשר בי לאבי ולאימי.. ומרגש אותי בכל פעם שאני נזכרת בו.

       

       

        21/3/09 23:27:


      עֵץ דַּק-פֹּארוֹת מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ

      שביר ועדין כמעט כמו המחשבה......

      מופלא, אהבתי.....*

        21/3/09 23:25:

      צטט: עוידד 2009-03-21 23:04:54


      מעניין, גם אני הייתי קול ב' במקהלה, אבל לא זוכר את השיר

       

      לא אותה מקהלה... (:

        21/3/09 23:13:
      תודה, מירה
        21/3/09 23:12:

      תודה על המידע, שוקי
        21/3/09 23:10:


      יפה עודד,

      העץ דק הפארות המתנועע ברוח.

      כי האדם הוא עץ השדה.

      והפארות הם קצות המחשבה.

      והרוח. נו, הרוח,

      היא כל מה שמטלטל וכל מה שנותן טעם.

       

      ודרך אגב בעניין השיר "שתחלתם ניגונים",

      שמעתי פעם הרצאה נפלאה של אריאל הירשפלד,

      ובין היתר הוא דרש בקצרה בשיר הזה -

      ואמר משהו על הלחן והמלים -

      שימו לב על השוני בין הניגונים של האב (ניגוניך אבי)

      ועל השירים של האם (ושירייך אימי)

      מבחינת הלחן.

      (הזכויות שמורות כאמור להירשפלד).

      מירה

        21/3/09 23:09:

      צטט: עוידד 2009-03-21 23:04:15


      תודה לך, שוקי ידידי, על הבאת שורות השיר הנפלאות

       

      עוידד עוידד במאמץ גדול זה לא היה כרוך.

      השיר הזה הושר בחתונתו של עמנואל זמיר ז"ל

      השיר יש בו משהו מתולדות חייו של האיש.

      זכרונות נעורים.

       

      שוקי

        21/3/09 23:04:

      מעניין, גם אני הייתי קול ב' במקהלה, אבל לא זוכר את השיר
        21/3/09 23:04:

      תודה לך, שוקי ידידי, על הבאת שורות השיר הנפלאות
        21/3/09 23:02:

      יפה, תמר. את מעלה באפי ניחוח נשכחות :-)
        21/3/09 23:02:
      שרנו את זה במקהלה בכיתה ד'. הייתי קול ב'. המילים האלה עדיין עולות בי מדי פעם ואין לי להוסיף פה ג'. (:
        21/3/09 23:00:

      אתה בטח יכול לכתוב מילה והיא תהפוך לשיר מעצמה (:

      תודה על המחשבה הזו עודד, על התנועה מהרוח למחשבה ובחזרה, בעצם בלי לעזוב בכלל...

      תמר

        21/3/09 22:58:

      צטט: tamara hop 2009-03-21 22:55:41

      שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

      ניגונים מזמורים שכוחים

      גרעינים גרעינים נשאם לבבי

      עתה הם עולים וצומחים

      עתה הם שולחים פארות בדמי

      שורשיהם בעורקי שלובים

       

      עד כאן אני זוכרת... (:

      השיר מתחילתו ועד סופו.

       

      ניגונים

      הגבעטרון

      מילים: פניה ברגשטיין
      לחן: דוד זהבי


      שתלתם ניגונים בי אימי ואבי
      ניגונים מזמורים שכוחים
      גרעינים גרעינים נשאם לבבי
      עתה הם עולים וצומחים
      עתה הם שולחים פארות בדמי
      שורשיהם בעורקי שלובים
      ניגוניך אבי ושירייך אימי
      בדופקי נעורים ושבים

      הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
      הביע פי אם אלי בת
      הנה לי תזהרנה בדמע וצחוק
      איכה וזמירות של שבת
      כל הגה יתם וכל צליל יאלם
      בי קולכם הרחוק כי יהום
      עיני אעצום והריני איתכם
      מעל לחשכת התהום

       

        21/3/09 22:55:

      שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

      ניגונים מזמורים שכוחים

      גרעינים גרעינים נשאם לבבי

      עתה הם עולים וצומחים

      עתה הם שולחים פארות בדמי

      שורשיהם בעורקי שלובים

       

      עד כאן אני זוכרת... (:

        21/3/09 22:50:
      תודה, רבקה. לאיזה שיר את מתכוונת?
        21/3/09 22:35:


      אני יודעת.. זה נורא... אני מדמה סינפסות...

      זו טיבה של מחשבה ציורית, אני מניחה.

      אני אוהבת את הנגיעה באחת הזו.

      אגב - אלה אותן פארות שבשיר ניגונים?

       

        21/3/09 22:31:

      אתה יודע בדיוק כמוני שפארות הם ענפים דקים, אבל זה רעיון לא רע להדביק אותם לראסטות קריצה
        21/3/09 22:11:


      "דַּק-פֹּארוֹת"

      תגיד עוידד יקירי

      פֹּארוֹת

      הן ראסטות ?

      אם כך הדבר אקרא את הקצר הזה

      כשיר על אהובה נסתרת. אהבה נסתרת.

      שבוע טוב

      שוקי

        21/3/09 21:46:

      תודהף עדית
        21/3/09 21:46:

      תודה, ענת

        21/3/09 21:45:

      תודה, רותי. לא חייב ליפול. עובדה, בשיר הזה שנכתב לפני כמה חודשים הוא עדיין מחזיק מעמד קריצה

        21/3/09 21:18:

      בקצה מחשבה....
        21/3/09 20:41:

      נפלא.
        21/3/09 20:34:


      כל מה שמגיע לקצה המחשבה נופל?

      * ותודה,

      רותי.

        21/3/09 19:20:

      תודה, ליאורה
        21/3/09 19:15:


      עודד,אוהבת את נגיעתך *

      ליאורה

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין