לו ידעתי שאסופת מילים, כתובות בפשטות תביא לסביבתי כמות כזו של מחזרים, כבר מזמן הייתי מצטרפת.

זה מרגיש כמו בוקר חג המולד, הלכתי לישון וכשקמתי, מתנות מתנות סבבו את העץ, או את תיבת ההודעות.

אם הארץ הוא עיתון לאנשים חושבים, אז הקפה מבית היוצר שלו, הוא מקום לאנשים, חרמנים?

מילים גדולות בדומה למכוניות גדולות, באות לפצות על נתונים קטנים?

הרבה מהומה על לא מאומה.

נתקלתי אפילו במכר ותיק, חברתו הנוכחית אפילו מתאמנת איתי, למזלו הוא נקט בקו מתחסד יחסית, אחרת היה זוכה לסירוס מזורז מבית לורנה בוביט.

מה אגיד ומה אומר, משעשע למדי פה.